אחד הנעלמים הגדולים של המערכת הפוליטית בת ימינו הוא החיבור הבלתי מעורער בין בנימין נתניהו למפלגות החרדיות, מה שמכונה בעגה המקומית 'השותפים הטבעיים'.
בתקופת מנחם בגין לחיבור הזה היו סימוכין על רקע זיקתו האישית של מנהיג הליכוד למסורת ישראל. החיבור בשעתו לא התקיים בינו למנחם פרוש אלא בין הליכוד בראשותו לקווי האופי היהודיים המרכיבים את דגלה השני של המדינה.
'השותפות הטבעית' בת ימינו היא בעיקר פרסונלית בין בנימין נתניהו לחברי הכנסת החרדים. החשיבה היא פרקטית. האינטרס ההדדי הוא פוליטי בלבד. טבעי אבל פוליטי. השותפות הזו יכולה להימשך גם אם גדעון סער יעמוד בראשות הליכוד והרב פירר ייכנס לכנסת. האינטרס הפוליטי ברור, אפילו טבעי.
השאלה מה קורה כשהאינטרס הפוליטי הולך ונעלם. מה קורה כשהמפלגות החרדיות כבר אינן לשון מאזניים כדי להכתיר ממשלות ימין.
לא מעט אנשים ברחוב החרדי שאלו את עצמם בשבוע האחרון מדוע ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית. מדוע בבוקר יום רביעי שעבר, לאחר שהוברר למעלה מכל ספק שנתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה באמצעות בלוק הימין, החרדים לא חישבו מסלול מחדש והרימו את כפפת בני גנץ שעל פי עדותו של אריה דרעי, הציע לשמר את הסטטוס קוו הקיים. "סוס מנצח לא מחליפים", נהג סגן השר ליצמן לומר בראיונותיו לכלי תקשורת כשנשאל למה ביבי. אבל הסוס הזה כבר לא מנצח.
התשובה הרווחת היא הכרת הטוב. "נתניהו הלך איתנו ארבע שנים ומילא באופן כללי את חלקו בהסכם הקואליציוני בענייני דת ומדינה. הוא הלך פעמיים לבחירות כדי שלא לשבור את המילה שלו מולנו – ותהא הסיבה האישית שלו אשר תהא. יש לנו הכרת הטוב לעניין הזה", הסביר לי בכיר במפלגות החרדיות.
האמת, כרגיל, עמוקה יותר. הליכה של המפלגות החרדיות עם השמאל ובמיוחד עם רשימה הנשענת על מפלגה שסיבת הווייתה בשדה הפוליטי היא קעקוע הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה - זו הרפתקה מורכבת. זה עבד אמנם לא רע לפני עשור ורבע בממשלת אולמרט אך הלוקסוס הזה לא יהיה קיים בממשלת דרעי-לפיד.
כשהחרדים לא רוצים לשבת עם יאיר לפיד הם לא מסמנים את האף החילוני שלו ופוסלים אותו. הם אפילו לא מענישים אותו על מה שעשה להם בממשלת 2013. הם פשוט לא מאמינים שהוא יתכחש ברגע האמת לעשרת הדברות עליהן הושתתה מפלגת יש עתיד. באותה מידה שהחרדים לא יכולים לוותר על הסטטוס קוו, לפיד לא צפוי להתפרק מכל נכסיו הפוליטיים ולהמיר את מצעה האזרחי-חילוני של יש עתיד במצע כלכלי-חברתי.
ליצמן נוהג להסביר את ההבדל בין ליברמן ללפיד שכן "זה עשה וזה רק מדבר". לא מדויק. זה מממש השקפת עולם וזה עושה פוליטיקה נמוכה. פתרת את הפוליטיקה הנמוכה של ליברמן וסילקת את נתניהו – קיבלת איווט עם פתיל סופר מקוצר. זה הסיפור ואין בלתו.
ועדיין ההערכה היא שבתום הסיבוב הקרוב ייאלצו חברי הכנסת החרדים ללכת להרפתקה מורכבת. כל מערכת בחירות העוסקת בהדתה וענייני דת ומדינה פוגעת אנושות בקלפי המיקוח של המפלגות החרדיות. בהיעדר 61 לגוש הימין הם ייאלצו לקבל החלטות קשות. שני סבבים מלאים הם הגישו את ראשם לבנימין נתניהו והראו לו נאמנות עיוורת. לא תהיה פעם שלישית.