אביה של הרוגת התאונה: אין סליחה ואין מחילה

ישראל גנץ, אביה של ציפי רימל ז"ל שנהרגה עם בתה התינוקת בתאונת הדרכים ב-443, מספר לערוץ 7 על ההתמודדות עם האסון הקשה שפקד את המשפחה ומתייחס למצבו של אפרים חתנו ואיתי נכדו שנפצעו באורח קשה בתאונה.

"אפרים שוחח איתנו בטלפון. אנחנו לא יכולים להגיע לבית החולים כי אנחנו עסוקים בגידול הילדים בנווה צוף. עזבנו את הבית בצפריה כדי לגור עם הילדים", הוא מספר. "אנחנו מבקשים מריבונו של עולם שיעזור לנו בגידול הילדים עד שהאבא יחלים כי פער הדורות מקשה עלינו בגידול הילדים".

על התמודדותם של הילדים אומר גנץ: "כדי להבין את הקושי אספר שאלה ששאל אותי אחד הילדים כשלקחתי אותו הבוקר לבית הספר. הוא שאל אותי 'סבא, אתה יכול לתאר לך את אימא זקנה?' אני לא יכול. היא תישאר אצלי תמיד צעירה. ביום שישי כשקמנו מהשבעה הוא הגיע לצפריה, 'סבא, אתה יודע שי לך בת שקופה? יש לנו משהו משותף. גם אימא שלי שקופה...'. מי הפסיכולוג שיכול להסביר לי מה להגיד לו ואיך להוציא אותו מזה? אין בעולם בעל תשובות למצב כזה".

על מצבו של הנכד, איתי, מספר ישראל: "נקראנו לבית החולים ביום שישי האחרון. הוסבר לנו שבינתיים לא חל שום שינוי ומצבו קריטי לחלוטין. כל יום שעובר זה נס. אלה הדברים עד היום".

על הדיווחים מזירת התאונה אומר גנץ: "התחושה שלי ברורה וחד משמעית. מי שעשה את הדבר הזה בהשתוללות כזו מקומו לא על הכביש, וכמו שאני ניזוקתי עליו להינזק. לא חלילה בנקמה ולא חלילה בדברים דומים. מקומו צריך להיות במקום של עבריינים. אסור שאדם כזה יעלה על הכביש. חייב להיות עונש שישמש דוגמא לאחרים".

"ברור לי לחלוטין שזו לא הייתה תאונה רגילה. זו הייתה תאונה של השתוללות על הכביש. לנו יש עדויות מאנשים שהיו על הכביש שהנהג השתולל ונהג שמשתולל על הכביש דינו לשלם על כך בכל חומרת הדין. אין עונש שיכפר ויחזיר לנו את הבת שלנו ואת הנכדה בת שלושת השבועות. אבל יש עונש שירתיע עבריינים נוספים מלהתנהג ככה על הכביש. נקמה לא מביאה לשום דבר. יש עונש שחייב להרתיע, גם את המשפחה שלו שיחנכו את הדורות הבאים".

לדבריו בעוד בתאונות "רגילות" ניתן אולי להגיע לסלחנות מסוימת בטענה שמדובר בטעות אנוש. לעומת זאת "בכזאת תאונה אין סלחנות כי מראש התוצאות ידועות. מי שנוסע במהירויות שכאלה התאונה היא בלתי נמנעת. כשאדם עומד ברמזור ומישהו נכנס בו מאחור במהירות של 170 או 150 קמ"ש זו תאונה ידועה מראש. לא טעות אנוש. אין סימני עצירה כלשהם. אני לא מתערב בנושא הדין והצדק, אבל דעתי היא שאסור שאדם כזה יראה אור יום ושבני משפחתו ידעו לחנך את הדורות הבאים שלא עושים דברים כאלה. ללא עונש מרתיע יהיו עוד פצצות מתקתקות כאלה על הכביש".

"חשוב לי להציל את הקרבנות הבאים, שלא יקרה להם", מדגיש האב השכול. "אין הקלות. אין סליחה ואין מחילה על כאלה דברים".