התחלה/ משפחה ירושלמית. כשהיה בגיל ארבע עברו הוריו לבית אל. "היינו מראשוני המתיישבים ואבא לימד בישיבה בבית אל. הכול היה ראשוני. גרנו בקרוואן עם דליפות מים מהתקרה, אבל זה נעשה בתחושת שליחות גדולה".
אבא/ הרב שבתאי סבתו, ראש מוסדות מצפה יריחו הכוללים ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה. "ינקתי ממנו אהבה גדולה לתורה, ואת היכולת ליצור בה חידושים. אחת התמונות שמסמלות את ילדותנו הייתה לחזור מבית הספר ולראות אותו לומד עם תפילין ויושב מול ספרים גדולים. חלום הילדות שלי היה להיות כמוהו וללמוד עם הספרים האלה בעתיד".
אמא/ הרבנית רונית סבתו, אם הבית בישיבה התיכונית. "אמא פחות מוכרת, תמיד השתדלה להיות כזו. היא זו שפתחה לי פתח לעולם הרגשי, הטיפולי והנפשי. עולם שהיום פורח במצפה יריחו גם בזכותה".
נוסע כל יום/ למרות המעבר לבית אל למד בתלמוד תורה מורשה בירושלים. "מדי בוקר הייתי נוסע מבית אל לירושלים. עברנו באזורים הערביים, זה היה עוד לפני ההסכמים איתם, כשהיה פחות מסוכן. נהנינו להסתכל מהאוטובוס על החיים שלהם מדי בוקר".
הבן של הרב/ אחרי תלמוד התורה הוא עבר ללמוד בישיבה התיכונית במצפה יריחו, בראשות אביו. נמנה על המחזור השני בישיבה. "זה היה מורכב. מצד אחד אחרי שספגתי ממנו כאבא בבית היה לי מה ללמוד ממנו מהמקום של תלמיד מול ראש הישיבה, ומצד שני כמו כל תלמיד יש לפעמים ביקורת או חוסר הסכמה עם ראש הישיבה. אבל בסופו של דבר צמחתי מזה ואני שמח על זה מאוד".
עולם חדש/ אחרי הלימודים בישיבה התיכונית עבר ללמוד בישיבה הגבוהה ביישוב. "מלבד המשך הלימוד התורני נפתח לי שם שער לעולם האמונה והעיון. היו שיעורים של הרב יהושע שפירא והרב נחום רכל, וזה היה המפגש שלי עם תורת הרב קוק. הרב רכל, שאיתו אני בקשר עד היום, הוא צייר. הוא מלמד בצורה רוחנית-אמונית, ואיתה גם פיוטית ואומנותית. דוד שלי, הרב חיים סבתו, לימד עיון בגמרא וספגתי ממנו כלים ללמידה".
נישואין ראשונים/ במהלך הלימודים כבחור בישיבה התחתן והביא את בנו הבכור לעולם. כעבור שלוש שנים הנישואין הסתיימו והוחלט להיפרד.
יותר גדול מהמ"מ/ בגיל 27 התגייס לתותחנים במסגר 'הסדר מרכז'. "היה שירות טוב וקצר. הייתי יותר מבוגר מהמפקד שלי וממפקד המחלקה. אפשר לקחת את זה למקום של זלזול, אבל השתדלתי להסתכל על זה בענייניות ולהיות כמו כל החיילים".
מתלמיד לרב/ בגיל 28 השתחרר מצה"ל והחל ללמד בישיבה. "היו לי שיעורי אמונה, מסילת ישרים וחסידות. פיתחתי נטייה ללימודי חסידות, למרות שלא היו שיעורים כאלה אצלנו בבית. הקבוצות הלכו וגדלו וראיתי ברכה".
החצי השני/ בתקופה שבה החל ללמד הכיר בשידוך את רחל לוי והתחתן בפעם השנייה. רחלי גם היא אשת חינוך שמלמדת במדרשת הרובע. "אנחנו שותפים להגדלת התורה. היא שותפה נאמנה במה שאני עושה ואני חלק מהעשייה שלה. גם אם היא לא מגיעה כמוני לבית המדרש – יש לה חלק מהותי וחשוב בו".
לתת מקום לנפש/ כשתפקידו כרב החל לצבור תאוצה התמנה להיות סגן ראש הישיבה התיכונית שבה הוא עצמו למד. "קשה לבוא למקום איכותי ולראות לאן אפשר עוד לפתח אותו. הצבתי לעצמי אתגר: לתת משקל לתהליכים חינוכיים שיבואו לצד הלימוד המעמיק. במבט לאחור הצלחנו, יש יותר שיעורי חינוך, יש יועצים ומתקיימת סביבה מפותחת ומתאימה לכל תלמיד".
עוצר את השחיקה/ אחד המיזמים שהוביל בישיבה התיכונים, מיזם שפועל עד היום, הוא בית מדרש לר"מים. "פעם בחודשיים הצוות החינוכי יוצא לבוקר של לימוד עם סדנאות, הרצאות ושיחות על העולם הפנימי של האדם. זה המפתח לשמור על המורים ערניים לצורכי הדור. רק השבוע התלמידים שמעו שיחה על התמכרויות, דבר שבעבר לא היה. יש לזה חשיבות גדולה. צריך לדבר היום על נושאים של זהות אישית וזהות מינית. מורה בדורנו לא יכול להתעלם מזה".
יוצאים מהקופסה/ יחד עם העבודה החינוכית הקים הרב סבתו את הגרעין התורני ברמת השרון. "בעקבות האור הגדול שקיבלנו בתורת הרב קוק, רצינו להתחבר לעם ישראל. הייתי חצי שבוע במצפה יריחו וחצי ברמת השרון. המעבר הזה בין יישוב דתי לעיר חילונית יצר קשרים מלאי מתיקות שקיימים עד היום".
בלי מהפיכות/ "יש אנשים שהתחזקו בזכות הגרעין והיום המשפחות שלהם דתיות. אם היית אומר לי שיש כפתור שאוכל ללחוץ עליו וכולם יהפכו לדתיים – לא הייתי נוגע בו. הדרך שלנו היא לאפשר בחירה. אני רוצה שאדם יקיים מצוות מתוך תהליך פנימי, נפשי ועצמאי שהוא עבר ומתוך רצון גדול שהביא אותו לשם".
לא דרך התקשורת/ "כאשר אתה חושב על עם ישראל דרך הפוליטיקה והתקשורת, אתה מתרחק. כשמגיעים לדבר מקרוב, בלי אמצעים, זה אחרת. אדם שגר בעיר גדולה ויש לו שכן חדש או חבר קרוב לא דתי – רואה פתאום כמה אמונה יש בעם ישראל. איזו אהבה גדולה וחיבורים מתוקים אפשר לבנות כך".
גרעין חילוני/ "בשנה שהגענו לרמת השרון הגיעו עוד חמש משפחות של גרעין חילוני, קבוצה שבאה ללמד קולנוע ותרבות בהתנדבות. הם ביקשו להיפגש איתנו ועשינו יחד איתם את סעודת ליל שבת. פתאום הם התחילו לשיר 'כי אתה קדוש ושמך קדוש', וראינו שהעולמות לא כל כך רחוקים. פתחנו בשורת מפגשים שהביאו לקירוב לבבות גדול".
באים להחזיר בתשובה/ "היו גם פחדים, אנשים חשבו שאנחנו באים לכפות עליהם כל מיני דברים. לא פעם גם שאלו אותנו: 'באתם להחזיר אותנו בתשובה?'. אמרתי לשואל: 'אם אתה חושב שלהחזיר בתשובה זה לגרום לך ללבוש שחורים ולזרוק אבנים על אנשים שנוסעים בשבת אז לא. אבל אם זה התחברות לשורשים, לזהות ולפנימיות שלנו, אז את זה אנחנו בהחלט באים לעשות. כמובן למי שחפץ בכך'".
מתפתחים/ גרעין תורני נוסף הוקם בקריית אונו, והוא מונה לשמש כרב הקהילה. "היום הרבה נערים בוחרים לעשות דרך הגרעין את מסלול ההכנה לבר מצווה, שכולל חוויה רוחנית לכל המשפחה. הקהילה עוסקת גם בפעילות חסד והתנדבות עם ניצולי שואה. זה דבר עצום".
חינוך לשליחות/ האחריות הלאומית הפכה לחלק מהרוח החינוכית שהוביל בישיבת מצפה יריחו. "יש אצלנו שיח על חיפוש אחר התפקיד והמשימה שלי בעולם. אפשר לסכם את העשייה שלי בהקמת בית ומשפחה ישראלית תורנית, שזה דבר גדול. אבל אפשר גם מעבר לכך, לראות כל הזמן איפה עם ישראל צריך אותי".
פריסה ארצית/ רשת הגרעינים התפתחה לשישה מוקדים של בוגרי הישיבה: רמת השרון, קריית אונו, נתניה, גבעתיים, כפר יונה ופסגת זאב. בחלק מהמקומות נבנו כוללים, ישיבות ובתי ספר. "אבא חינך אותנו 'ללמוד וללמד'. אנחנו לא יכולים לשמור את התורה רק לעצמנו".
מבין את הפחד/ "מושג ההדתה שהתעורר בשנים האחרונות בהמרצת הקרן החדשה, גורם לאנשים לחוש מאוימים. זה פחד מהיכרות אמיתית עם היהדות. אני מבין את הפחד הזה, ודווקא חיבור בלתי אמצעי יכול לגשר על הפער הזה. יש היום צימאון עמוק לתורה שבאה מתוך אהבה ורוחב דעת".
יד ימין של אבא/ לפני חמש שנים מונה לשמש כראש הישיבה הגבוהה, לצד אביו. "זה תפקיד שיש בו אחריות גדולה ושליחות גדולה. זכות גדולה להיות חלק מהעברת התורה, ועוד בדור של שיבת ציון, שדורש הסתכלות פנימית והתחדשות ממקורות הקודש דרך הנ"ך והמדרש".
דברים שרואים משם/ "המקום הזה גורם לך מצד אחד להסתכל על כל תלמיד ותלמיד באופן אישי, ומנגד לחשוב על מהלכים כלליים. אנו עסוקים בבניית עולם שמחבר בין האישי ללאומי, בין ההלכה לאמונה, בין העיון לבקיאות ובין החידוש למסורת".
מוסיף והולך/ השנה עברה הישיבה לבית המדרש החדש שבו לומדים כ-200 בחורים ואברכים. המקום ייחנך באירוע רשמי בעוד כחודש וחצי. "אנחנו הולכים וצומחים והישיבה מתפתחת, גם מבחינת רוח היצירה וגם בלימוד ובחידוש, ושואפים תמיד לצעוד קדימה".
אם זה לא היה המסלול/ "למען האמת אני חושב על העניין הזה לא מעט. הייתי אולי במקום של מקצוע לימודי בפילוסופיה או היסטוריה או כפסיכולוג".
במגרש הביתי
בוקר טוב/ "הבוקר נפתח בתפילה, לימוד וכתיבת חידושים ודברי תורה".
שבת שלום/ "בשבילי השבת זו מתנה מדהימה. יש בה המון זמן משפחה. לפעמים זהו זמן שמנוצל להיכרות עם אנשים חדשים, ומשתדלים לעסוק בתורה ולקיים שיעורי תורה עם קהילת 'יגל יעקב' ביישוב".
פלייליסט/ ישי ריבו, ביני לנדאו והראל טל.
דמויות מופת/ "רבי עקיבא, הרב מלובביץ' והרב קוק".
מפחיד אותי/ "טיפשות רוחנית".
משאלה/ "שתחזור הנבואה לעם ישראל".
כשאהיה גדול/ "לעשות טוב בגדול יותר".
לתגובות: shilofr@gmail.com