הבחירות שבתוך הבחירות

ההדלפה על כך שהעתירה נגד מינוי ממלאת מקום פרקליט המדינה צפויה להתקבל עוד לפני שהוגשה, חשפה את צביעותה של מערכת המשפט

יאיר שרקי , כ"א בכסלו תש"פ | עודכן: 17:45

הבחירות שבתוך הבחירות-ערוץ 7
יאיר שרקי
צילום: יח"צ

אמיר אוחנה מונה לשר משפטים בטעות. נתניהו פיטר את איילת שקד ממשרד המשפטים בגחמה של רגע, עוד לפני שהחליט מי ימלא את מקומה. יריב לוין, המועמד הטבעי, סירב לקחת את התפקיד בממשלת מעבר שבה אי אפשר לקדם רפורמות אמיתיות.

נתניהו של לפני כתבי האישום גם סירב לתת לו גיבוי מלא למהפיכה שרצה לחולל במערכת. באותו שבוע סערה המדינה בעקבות דבריו של סמוטריץ' על מדינת ההלכה, ובלשכת נתניהו אלתרו מענה. אוחנה הוקפץ מסוף העשירייה השנייה בליכוד, אחרי ארבע שנים בלבד בכנסת, לאחד המשרדים הבכירים והרגישים ביותר, כשהוא עוקף בדרך שורה ארוכה של ח"כים נדהמים בליכוד, והיה לשר הלהט"ב הראשון. דובר הליכוד סימס לכתבים: "הלכה מדינת ההלכה".

אולי הייתה זו שליפה של רגע, אבל מינויו של אוחנה התברר כאחד הצעדים המוצלחים של נתניהו. השר הצעיר לא יחולל מהפיכות במערכת המשפט, אבל בתקופה של שיתוק פוליטי הוא מצליח להציג אותה במערומיה. הצעתו לפוליגרף לאיתור הדלפות מהפרקליטות נדחתה, אבל חשפה את צביעותה של המערכת. כך גם מינויה של עורכת הדין אורלי בן ארי-גינזברג לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה לאחר כהונתו של שי ניצן. בלי לדון בשאלה האם מדובר במינוי טוב או לא, ומה בכלל יכולת השפעתה על המערכת, הדרך היא המטרה: האיום של היועמ"ש מנדלבליט שאם המומלץ על ידו לא ייבחר הוא יאתר "קשיים משפטיים", גילה שוב עד כמה אלסטיות הן חוות הדעת של בכירי מערכת אכיפת החוק.

אין צורך בהבנה משפטית מעמיקה כדי לדעת שמנדלבליט חורג מסמכויותיו כשהוא מנסה לכפות על השר את מינוי המועמד מטעמו בניגוד להוראות החוק. מספיק לקרוא עברית. ההדלפה בשם "בכיר בבית המשפט העליון" (שתוקנה בעקבות ההתקוממות הציבורית ל"בכיר בדימוס") על כך שעתירה נגד המינוי תתקבל עוד לפני שהוגשה, הייתה עוד תוספת למי שלא השתכנע שבכל הכרוך לביצור ושימור הקליקה השיפוטית המשחק מכור מראש. והפלא ופלא – למחרת בג"ץ כבר הקפיא את המינוי, דקות לפני טקס חילופי פרקליט המדינה. מנדלבליט מיהר לקבוע כי בן ארי לא תנאם בו. תיראו מופתעים. בין אם המינוי יתקבל לבסוף ובין אם כצפוי הוא ייבלם, בתקופה שבה ממילא אי אפשר לחולל מהפיכה אמיתית במערכת המשפט, אוחנה כבר השיג את מטרתו.

רוח סער

ומהפרקליטות שבתוך הפרקליטות אל הבחירות שבתוך הבחירות. בין המערכה השנייה לשלישית, הבחירות המקדימות בליכוד הן המרענן הפוליטי של השנה. מחזה שכמוהו לא ראו במפלגת השלטון כבר עשור וחצי. מאות הליכודניקים שהתכנסו לערב פתיחת הקמפיין הרשמי של גדעון סער ביום שני בערב ידעו שהם שותפים לרגע היסטורי, מוקדם לשפוט באיזה צד של ההיסטוריה.

בניגוד לכנסים הקודמים שערך סער באותו אולם אירועים במרכז המסחרי של אור יהודה, הפעם כל מי שהגיע נאלץ לבחור צד באופן רשמי. הקהל היה מורכב מפעילים ותיקים במחנה סער לצד מאוכזבי נתניהו טריים. ליכודניקים חדשים ומתפקדי תעשייה אווירית. אלה שהגיעו מאהבת סער ואלה שבאו משנאת נתניהו. סער הקפיד לשחק לפי הכללים והדגיש שוב ושוב את ערכיה הדמוקרטיים של הליכוד ואת ההדר הבית"רי. ג'ינגל הליכוד התנגן ברקע בלי הפסקה, מחריש אפילו את קריאות ה"הוא הא מי זה בא" שליוו את סער בכניסה.

הנוכחות התקשורתית הייתה נכבדת, ובהתאם לכך סער תזמן את הנאום שלו לשמונה בערב, כדי שדבריו יועברו בשידור חי במהדורות החדשות בטלוויזיה. על הבמה סביבו הצטופפה ״סיעת סער״. חמישה חברי כנסת בסך הכול: מיכל שיר, יואב קיש, שרן השכל, אתי עטיה ומעל כולם - חיים כץ. יו״ר מרכז הליכוד שמוביל את קבוצת המתפקדים הגדולה של התעשייה האווירית התייצב בכנס עם שיר הלל לבן בריתו הוותיק, אבל סירב להוציא מפיו מול המצלמות את המילים המפורשות ״אני תומך בגדעון סער״. שאלתי אותו האם עדכן את נתניהו בכך שהגיע לאירוע. הוא השיב שכן, אבל כשביקשתי לשמוע מה הייתה תגובת יו״ר הליכוד הוא התחמק בסגנון ליברמן: ״שכחתי, עברו כבר כמה שעות״.

בכל החבורה הזאת אין הפתעות גדולות. מיכל שיר הייתה מזוהה עם סער מהרגע הראשון, היא עבדה איתו בעבר ונתמכה על ידו בהתמודדות על משבצת מחוז תל אביב ברשימת הליכוד לכנסת. אתי עטיה היא מקורבתו של חיים כץ, בן בריתו של סער. יואב קיש תמיד נחשב שייך למחנה הליברלי יותר, וגם נתמך על ידי הליכודניקים החדשים. נתניהו לא בנה על תמיכתו, בוודאי לאחר שבמאבק על תפקיד יו"ר סיעת הליכוד העדיף את מיקי זוהר על פני קיש. גם שרן השכל, הסמן הליברלי של הליכוד, סומנה מראש כתומכת סער פוטנציאלית.

מול החמישייה הזאת שתומכת בסער תומכים כל שאר הח״כים והשרים בנתניהו, למעט שניים שעדיין יושבים על הגדר. האחד הוא יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שהגיע למקום הראשון בפריימריז לרשימה ואפילו שקל לרגע להתמודד בעצמו על ראשות המפלגה, ובליכוד מעריכים שימשיך להתעטף בממלכתיות ולשתוק. השני הוא גלעד ארדן, שמחוזר על ידי שני הצדדים אבל נכון לעכשיו לא מתבטא בנושא.

בסביבת סער מזכירים את סבב המינויים שצפוי נתניהו לערוך בסוף החודש. ארבעה תפקידי שרים יפנה ראש הממשלה, אחרי שהבטיח לבג״ץ לוותר על כובעיו המיניסטריאליים בעקבות הגשת כתב האישום נגדו. חלק מהם ילכו לשותפות. ש"ס דורשת את החקלאות, ליצמן עשוי להפוך בעצמו לשר הבריאות. אבל חלק יישארו לליכודניקים. אפשר להניח שהשלל הדל יחולק רק אחרי הפריימריז, כדי להשאיר את הח"כים נאמנים וצמודים ובלי מרמור, לפחות עד אחרי היום המכריע.

בגזרת הח״כלים, הח"כים לשעבר, סער דווקא פופולרי - מיהודה גליק ועד יחיאל חזן, ומכרמל שאמה הכהן ועד נורית קורן. אבל עם כל הכבוד לח"כים בהווה ובעבר, וגם לבולטות התקשורתית, מי שיקבעו הם מתפקדי הליכוד.

בערב שבו ערך סער את האירוע שלו, נתניהו ביקר בשלושה כנסים קטנים וסגורים לתקשורת בלוד, ברמלה ובחולון. בכל ערב בשבוע האחרון הוא משתתף בשלושה עד חמישה אירועים בערים שונות בארץ: ראשון לציון, יבנה, רחובות, כפר חב"ד, ירכא, נהריה, חיפה, עכו, רמת גן ועוד. סער מתקבל באולפנים בחום, וגם רעייתו העיתונאית גאולה אבן-סער שלקחה פסק זמן מעבודתה בתאגיד השידור לטובת הקמפיין היא מרואיינת מבוקשת, אבל לא בטוח שאלו הכלים שעושים רושם על מתפקדי הליכוד.

מבחן היום שאחרי

בשבוע הבא יציין בני גנץ שנה לכניסתו לפוליטיקה. הפוליטיקאי עם הפז"ם הכי קצר בפוליטיקה מתמודד על ראשות הממשלה בפעם השלישית, כשמולו ניצב הפוליטיקאי המנוסה ביותר בישראל ומי שכיהן כאן הכי הרבה זמן כראש ממשלה. הסקרים בדצמבר 2018 חזו למפלגה עצמאית בראשות גנץ עשרה מנדטים, בדצמבר 2019 הוא ניצב בראשות הרשימה הגדולה בישראל עם 33 מנדטים. במקביל, בלי ניסיון מיניסטריאלי של יום אחד, הוא מצליח להשתוות לנתניהו בסקרים בשאלת ההתאמה לראשות ממשלה.

הטירונות הפוליטית של הרמטכ"ל לשעבר הייתה לא קלה. במעלה הדרך האשימו אותו בניהול משא ומתן פזיז, כשחתם על הסכם חבירה נדיב עם תל"מ של יעלון שנחשב אז לגווייה פוליטית, אבל המהלך הזה סיפק את היפוך המגמה הנחוץ כדי להזניק אותו ליתרון בתוך הגוש שלו. גם הסכם הרוטציה וההתמזגות שנחתם בינו ובין לפיד רגע לפני סגירת הרשימות סומן על ידי הליכוד כנקודת חולשה מרכזית, אך מנע את פיצול המרכז-שמאל לשתי מפלגות בינוניות.

הזובור הפוליטי-אישי שעבר היה חריף. מטענות על הטרדה מינית לפני ארבעים שנה בכפר הירוק, ועד פריצת הטלפון שלו בידי האיראנים וחרושת שמועות על החומר האישי שהתגלה בתוכו. הוא הסתבך בראיונות מביכים, גמגם, שכח, הוצג כלא יציב. אבל לא סטה מהקו הממלכתי שהגדיר לעצמו. הליכוד ניהל בסיבוב הראשון קמפיין אגרסיבי בטענה שגנץ מסוכן לישראל, אבל אחרי הסבב השני חיזר אחריו כראש ממשלה ברוטציה בממשלת אחדות.

כחול לבן היא חיה פוליטית מוזרה. קואליציה של שלוש מפלגות עם ארבעה קודקודים, שמשתרעת בין יועז הנדל ליעל גרמן, נמתחת בין בועז טופורובסקי לעומר ינקלביץ. רבים הסתפקו אם הקונסטרוקציה הפוליטית הזאת תשרוד סבב בחירות אחד, ספק אם גם מייסדיה האמינו שהדבק ביניהם יחזיק ואפילו יתהדק בדרך להתמודדות שלישית.

יותר מפערי הדעות, מה שאיים על המיזם הפוליטי השאפתני הוא קרבות האגו. בקוקפיט מצטופפים ארבעה, מתוכם שניים שהעמידו עצמם פומבית לתפקיד ראש הממשלה, כשגם גבי אשכנזי, גם אם לא יצא בהצהרות, נשמע לא פעם מדבר על עצמו כמי שראוי לתפוס את הכיסא הבכיר ביותר. המחנות בתוך רביעיית ההנהגה התגלו כמאזנים ובולמים אלו את אלו. מה שהיה מתכון לסרבול הפך מכשיר לשיווי משקל.

לפיד, שוויתר בהתחלה באופן הצהרתי על הרוטציה כדי לאפשר לגנץ לחלוק את ההנהגה עם נתניהו, ירד סופית מהדרישה לכהן כחצי ראש ממשלה והודיע שמבחינתו גנץ ישמש בתפקיד במשך קדנציה מלאה. המהלך הזה הוא עדות לבגרות הפוליטית של לפיד, אבל גם ליכולות הפוליטיות של גנץ.

אבל יותר מכל אלו, היה אדם אחד שתרם להידוק השורות בכחול לבן - בנימין נתניהו, שהשנאה אליו היא הדבק שהצמיד את אגפיה של המפלגה. ככל שהוא ניסה לסכסך בין ראשיה, הם רק גיבו איש את רעהו. גנץ הזכיר השבוע בשיחה פרטית שגם הליכוד החלה את דרכה כרשימה שמורכבת משלוש מפלגות. מבחנה של כחול לבן יהיה אם גם אחרי עידן נתניהו, החבורה הזאת תמצא סיבה להמשיך יחד.

לתגובות: 2sherki@gmail.com