זו קריאה אחרונה

שתי מערכות בחירות כבר עברו על הציונות הדתית, אבל הפוליטיקאים שלה מסרבים ללמוד מטעויות.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"א בכסלו תש"פ | עודכן: 21:42

זו קריאה אחרונה-ערוץ 7
השר בצלאל סמוטריץ' חונך את קו הרכבת תל אביב–ירושלים
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כאילו לא היינו שם רק לפני חודשים אחדים בפעם האחרונה, במפלגות הדתיות-לאומיות הבית היהודי והאיחוד הלאומי מתנהלים כאילו יש זמן.

על הפרק הפעם: שיפור עמדות מכל הצדדים. במפלגת הבית היהודי רוצים בעיקר הקפאה של המצב הנוכחי, עם שינויים קלים המתחייבים מהרצון לצרף לרשימה את עוצמה יהודית ולהעניק לה מקום ברביעייה הראשונה.

אחת המטרות של המהלך היא ביצור מעמדו של הרב רפי פרץ כיו"ר המפלגה המאוחדת. המטרה השנייה, כך אומרים במפלגה, היא לקצר תהליכים. שהמרכז יחליט בדיוק כמו בפעם הקודמת על צילום הרשימה ואז יחל תהליך השילוב בין שתי הרשימות ואחריו שילוב עוצמה יהודית מתוך הבנה שהפעם נציגה ימוקם במקום השלישי.

באיחוד הלאומי מציעים, ברוח ימים אלה, מיזוג מלא ועריכת פריימריז למפלגה ולראשותה. "כל עוד רצות שלוש מפלגות עם שלוש רשימות, תמיד יימשכו כיפופי הידיים. מה שמשקף את רצון הציבור הוא ללכת למיזוג למפלגה אחת, שאין בה ניגודי אינטרסים. זה יכול לקרות בקלות רבה", מסביר השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי.

לדבריו, "מפלגה חפצת חיים לא יכולה להיות אטומה לרחשי הלב של הציבור. אם לא נקשיב לו, הוא לא ייתן לנו את אמונו. הציבור רוצה אחדות מלאה ולא מזויפת. הוא רוצה רשימה שתשקף את רצונותיו ותיתן דלת פתוחה לכל מי שהציבור חושב שהוא ראוי". סמוטריץ' והשר הרב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי, ישבו כבר כמה פעמים על המדוכה, חלקן עם רבנים בציונות הדתית שהמרכזי בהם הוא הרב חיים דרוקמן. הסכמות לא הושגו.

זה נובע מכמה סיבות. הראשונה והמרכזית היא שנדמה שבבית היהודי עוסקים בעיקר בביצור הכוח, נקודה. הם רוצים שהרב פרץ לא יועמד לבחירה, ובהנחה שירוצו שלוש המפלגות יחד, יהיו לבית היהודי שני נציגים ברביעייה הראשונה בעוד לאיחוד הלאומי יהיה רק אחד. גם את אפשרות צירופה של איילת שקד, אם בכלל תהיה רלוונטית, מעוניינים במפלגה לחסום. הסיבה השנייה היא חוסר בזמן. אלא שבנושא הזה קצת קשה שלא לתהות על אנשי הבית היהודי ששמעו את האיחוד הלאומי וגם פעילים מתוכם שדורשים פריימריז כבר לפני חודש ויותר.

הסיבה השלישית היא המיזוג. קשה להבין מה מעכב את אנשי הבית היהודי מלהתמזג, חוץ מחשש קמאי לכיסאולוגיה. ייתכן מאוד שגם החשש למה שיתגלה בספרי החשבונות. צריך לזכור שמרכז הבית היהודי מונה פחות מרבע ממרכז האיחוד הלאומי. מיזוג של שתי המפלגות ופריימריז נותנים הרבה יותר כוח לאנשי הבית היהודי.

צריך להזכיר שאת סיפורי המיזוג אנחנו מלווים ב'בשבע' כבר כמה שנים. לא מעט דיו נשפך על המגעים שקיימו מנכ"לי המפלגות בשנים האחרונות, כשבסופו של דבר באיחוד הלאומי רצו יותר – לאורך תקופה מאוד ארוכה - מאשר בבית היהודי. בעצם, גם עכשיו זה נראה המצב.

באיחוד הלאומי טוענים שהם מוכנים למיזוג מלא (בבית היהודי אומרים שהצעה כזו לא הונחה באופן רשמי על השולחן), כזה שבאופן יחסי ייתן להם מקום קטן יחסית במרכז. מיזוג שבשלב הראשון יאלץ אותם לקבל את חוקת הבית היהודי עד שתאומץ חוקה חדשה למפלגה הממוזגת, ושבמסגרתו הם ייקחו שותפות מלאה על החובות המאוד גבוהים שסוחבת מפלגת הבית היהודי (שקוצצו משמעותית בזכות המנכ"ל ניר אורבך, אך עדיין עומדים על סכומי עתק).

אל מול כל אלה הציעו באיחוד הלאומי גם פתרון אחר: קיום סקר-על, שיקיף כעשרת אלפים מצביעים מכל המפלגות והוא זה שידרג בסופו של דבר את הרשימה. סוג של מבחן פופולריות שיהיה נתון לפיקוח הדוק של כל הצדדים ובסופו של דבר תצא ממנו בשורה ציבורית.

בינתיים ההצעות של האיחוד הלאומי נדחו על הסף על ידי הבית היהודי ולהפך. בשני הצדדים יודעים שריצה משותפת היא כורח המציאות ואי אפשר להתחמק ממנה. השאלה הגדולה היא כמה כל צד יהיה מוכן להתגמש כדי להגיע לעמק השווה. הציבור יהיה בסופו של דבר זה שישפוט. אם להביט על הסקרים לרגע, כדאי שהפעילים בשתי המפלגות יתעוררו, כי מריבות על מיקומים ופריימריז כשאתה מביט על אחוז החסימה מלמטה הם בעיקר לתת פול גז בניוטרל.

אגב, רוצים באמת לפתור את כל המחלוקות? תוציאו את היועצים מהחדרים. השאירו את הרב פרץ, סמוטריץ' ובן גביר בחדר אחד. התחושה שהיא שבין שלושתם תושג הסכמה הרבה יותר מהר, מאשר כשכל צד מערב ומערבב את היועצים השונים. חס וחלילה, אין זה מפחית מחשיבות היועצים השונים שכל אחד כבודו במקומו מונח. אבל נראה שאם קצת פחות רעשי רקע יהיה הרבה יותר קל להגיע לאחדות בציונות הדתית.

אישה בסימן שאלה

מעל כל סוגיית האיחוד או המיזוג בציונות הדתית מרחפת שאלה נוספת – שאלת עתידה של איילת שקד. זה לא סוד שחלק לא מבוטל מאנשי הבית היהודי מתנגדים לחזרתה. מבחינתם זה לא ראוי ולא על הפרק. כולם גם יודעים שבצלאל סמוטריץ' ישמח ששקד תתמודד במסגרת פריימריז פתוחים של הציונות הדתית. סימן השאלה הגדול ביותר הוא שקד עצמה. היכן היא? כבר ימים ארוכים מתלבטת שרת המשפטים לשעבר והיו"ר המשותף של הימין החדש על המשך דרכה הפוליטית.

נפתלי בנט מציע לה בימין החדש את המקום השני על מגש של כסף, יחד עם תפקיד יו"ר משותף (כשאין ספק מי הדומיננטי מבין השניים כראש המפלגה) וסמכויות בקביעת הרשימה לכנסת. בציונות הדתית היא יכולה להיתפס כסוג של מושיעה אם תתמודד בפריימריז, אבל הצנחה לראשות המפלגה? ספק מאוד אם תהיה במהלך הזה תמיכה רחבה מספיק. הרי שקד עמדה בראש הרשימה המשותפת של ימינה וההישגים לא היו כבירים. לצד זאת פורסמו השבוע כמה ידיעות על הצעות שקיבלה שקד מאביגדור ליברמן להצטרף לישראל ביתנו. הצעות היו, האם שקד התייחסה אליהן ברצינות? סביר להניח שלא.

גל הפרסומים הזה לא עושה טוב לפוליטיקאית שנתפסה עד לא מכבר כאחד הכוכבים העולים במערכת הפוליטית הישראלית. יותר מדי התלבטויות והיסוסים הם לא פרסום טוב למי שמסמנת את עצמה כמנהיגה. גם הפרסומים על מגעים עם ליברמן לא עושים לשקד טוב.

נראה, אגב, שהאופציה הטובה ביותר שלה כדי להגיע למטרת העל – הליכוד – היא להישאר עם בנט בימין החדש. אין ספק שבנט יודע זאת ולכן הוא מעוניין ששקד תמשיך לקיים את השותפות שהם שומרים עליה כבר שנים ארוכות.

המדריך לטרמפיסט

בעוד משה פייגלין לא יתמודד בבחירות הקרובות, מפלגת נעם חזרה לחיינו וכבר מספרת שתשתלב בפריימריז לרשימה מאוחדת של הציונות הדתית, יוזמה מעניינת שעדיין לא הצליחה להתרומם ולקנות לה מקום משמעותי בתוככי הציונות הדתית. "ציבור תומכי נעם הוא ציבור גדול ומגובש אשר מאמין בערכי הציונות הדתית ובדגלים שנעם מרימה", אמרו במפלגה שבבחירות הקודמות הסירה את מועמדותה לאחר שהתברר כי לא תעבור את אחוז החסימה.

בימים שבהם מדברים על חשיבות איחוד הכוחות, ולא בכדי, איש לא הזכיר את מפלגת נעם כמועמדת להיכנס במקום ריאלי או שאינו ריאלי לגוף מאוחד של מפלגת הימין. לא שמעתי זאת מהרב פרץ, מסמוטריץ' או מבן גביר.

התהייה היא בעיקר מדוע זה נמשך. מדוע פייגלין הבין שריצה לבד גורמת נזק והסיר את מועמדותו ובנעם עוד משתעשעים בניסיונות צירוף עצמיים לקולקטיב שלא בטוח שחפץ בהם. זה נכון, בדמוקרטיה מותר לכולם להתמודד. עם זאת, פריימריז מאוד נרחבים בציונות הדתית, שכוללים את כל המפלגות, יתאפשרו רק אם יקבלו את הבסיס למפלגה אחת ממוזגת. את הבית היהודי, האיחוד הלאומי וגם עוצמה יהודית יכולה מפלגה כזאת להכיל. אם מפלגת נעם לא הצליחה בבחירות הקודמות להסכים עם עוצמה יהודית על ריצה משותפת, לא בטוח שהיא תצליח לבלוע את העובדה שבפריימריז מתמודדים כולם, ואין אפשרות לשבור את הכלים לאחר מעשה ולהעביר את הקולות לרשימה אחרת.

מישהו בימין האידיאולוגי צריך לנער את כל מי שחושבים לקפוץ על העגלה ולתפוס טרמפ. גם גוף מאוחד של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית משיג בסקרים נכון להיום ארבעה מנדטים פלוס ומסתכל על אחוז החסימה מלמעלה, אבל יותר מדי קרוב אליו. במקום להתפלפל, לנסות להידחף ולהפוך את כל רעיון הפריימריז לבדיחה אחת גדולה, מי שבאמת חפץ בפריימריז צריך לתת לכוחות המרכזיים להתמודד ואיתם לאנשים שקיים סיכוי שיגבירו את הקונצנזוס סביב מפלגת הציונות הדתית המאוחדת ולא יגרמו לאנטגוניזם במקרה הטוב או יעודדו ציבורים מסוימים לנטוש את המפלגה.

נראה שזו קריאה אחרונה לנוסעי טיסת מפלגות הציונות הדתית. בינתיים כולם מדברים הרבה אבל ממתינים בכורסאות של בית הנתיבות בכנסת ועסוקים בחשיבה. רק חבל שהחמצת הטיסה תגרום לציונות הדתית לאבד את הנציגות שהייתה לה לאורך כל השנים בכנסת ולהצדיק את האמירה שתם עידן המפלגה הסקטוריאלית של הציבור הדתי-לאומי.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com