גדול תלמוד

לימוד שבועי של אבות, אימהות וילדיהם הגיע השבוע לשיאו בחידון התלמוד הישראלי.

שילה פריד , כ"א בכסלו תש"פ

גדול תלמוד-ערוץ 7
מחבר קהילות מכל העולם לתלמוד ולישראל. חידון התלמוד הישראלי, השבוע
צילום: מיקי לנגנטל

אחרי שזכו בחידון הארצי של התלמוד הישראלי, ראשונים מבין אלפי אבות ובנים שמשתתפים בלימוד, העניין המרכזי של נעם ויוסף שריקי בכלל לא היה בתוצאת הסיום או בפרס המובטח. "הזכייה והפרס מבחינתנו הם רק אישור שלמדנו היטב, אך הסיפוק האמיתי הוא מהידע שנצבר ומחוויית הלימוד המשותף. אנחנו אומנם משתדלים ללמוד יחד באופן שוטף, אבל החידון יצר מסגרת ויעד משותף, הוסיף נופך מיוחד לחוויית הלימוד והעצים אותה מאוד".

נעם, תלמיד כיתה ו' בבית הספר בבית אל, ואביו יוסף היו חלק מ-15 צמדים של הורים וילדים שעמדו נרגשים על הבמה בתיאטרון ירושלים והתחרו בחידון המקיף את ידיעותיהם של לומדי התלמוד הישראלי. "העשרנו מאוד מהלימוד", הם מספרים, "בעיקר מהכרת קורות חייהם של התנאים, האמוראים וגדולי ישראל, והרחבנו את הדעת על אירועים משמעותיים בתולדות עמנו. צברנו ידע בהיקף גדול".

לפני כשבע שנים החזון להקמת מפעל התלמוד הישראלי נרקם בביתם של מאיר וצילית יעקבסון, אשר באים מהעולם העסקי. במסגרת המיזם יותר מ-20 אלף ילדים ברחבי העולם לומדים על פי תאריכי הדף היומי תכנים מהתלמוד שעברו התאמה והנגשה לילדים ולנוער.

ב-180 קהילות וכ-150 בתי ספר ברחבי הארץ מקפידים על לימוד קבוע של הורים וילדים מדי סוף שבוע. החוברות, שאותן עורך אבי רט, מופצות בעשרות אלפי עותקים. החומר אף מתורגם לטורקית, גרמנית ואנגלית ומאפשר לילדים יהודים בגרמניה, בטורקיה, בג'רבה, בכל רחבי ארצות הברית ובמדינות נוספות ברחבי העולם להתחבר גם הם ללימוד. פרט לחוברות המופצות מדי שבוע החומר מופיע גם בקובץ ספרים בהוצאת ידיעות ספרים, ומלווה בסרטונים של כוכבי רשת מהמגזר הדתי.

"למדנו לנצל את הזמן, להציב יעדים, להשקיע בהתמדה לחתירה ליעד ובחשיבה חיובית", אומר נעם, ויוסף מוסיף: "את כל מה שאני מלמד במסגרת ההעצמה האישית, השתדלנו ליישם בעצמנו וזה היה הלימוד המשמעותי בשבילנו, גם אם במבחן התוצאה לא היינו מקבלים את המקום הראשון". למקום השני הגיע בן כיתתו של שריקי, שילה שריג, ואביו ישי. למקום השלישי הגיעו מתן ועמיחי נמיר מיד בנימין.

התחרות גם במבחנים המקדימים וגם על הבמה הייתה צמודה. לקול שאגות עידוד הקהל הפגינו התלמידים ידע מרשים בכל תחומי ההלכה והאגדה המופיעים בתלמוד, ואף הפתיעו את השופטים ברמת הבקיאות שהפגינו. בשלב השיא של גמר החידון ענו העולים לגמר על שאלת נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהכריעה בתחרות וקבעה את זהותו של חתן התלמוד הישראלי.

עם שיש לו רוח

צוות התלמוד הישראלי קיים את החידון לרגל סיום הש"ס בלימוד הדף היומי, וכעת הם מתלבטים מתי יהיה החידון הבא - אם להפוך אותו למיזם שנתי או לתת מרווח של כמה שנים. בשביל המתמודדים היה זה משב רוח במפרשים להמשך הלמידה. "אנחנו מתכוונים להמשיך ולהתמיד בלימוד המשותף לקראת בר המצווה של נעם בחנוכה שנה הבאה, ללמוד סוגיות נוספות ולהעמיק בסוגיות שלא היה לנו זמן להעמיק בהן למרות הרצון הרב בשל עמידה בלוחות הזמנים של החידון", אומר יוסף שריקי.

שריקי מוסיף כי "המיוחד והמייחד את חידון התלמוד הישראלי הוא השילוב בלימוד של אב ובן. זה בא לידי ביטוי בכך שגם האב צריך להיבחן ולא רק הילד, וזה חייב אותי לשבת וללמוד עם נעם ולא רק לעודד אותו מהצד. הנכונות של נעם ושלי להתראיין לכלי התקשורת אחרי החידון נובעת רק מהסיבה של העלאת מודעות ויצירת מוטיבציה להורים וילדים נוספים לעבור את החוויה המיוחדת הזאת של לימוד משותף בהתמדה, בלי קשר לחידון או פרס".

לדברים אלו הצטרף יושב ראש ועד השופטים שישבו על הבמה, הרב הראשי לצה"ל תא"ל הרב אייל קרים. במהלך החידון הוא פנה אל המתמודדים ואמר להם: "בעצם השתתפותכם בחידון והגעתכם לשלב הזה - כבר ניצחתם וזכיתם. זכיתם ללמוד תורה, זכיתם לביחד משפחתי, וזכיתם לחוויה ייחודית של לימוד התלמוד הישראלי".

לצידו בחבר השופטים ישבה כלת פרס ישראל מרים פרץ, שביקשה גם היא להעביר מסר לקהל ואמרה: "העם שלנו מחנך דרך סיפורים. אנחנו מספרים את סיפור יציאת מצרים ואת סיפור הגבורה בחנוכה, והסיפורים האלה הם שבונים עם, והתמונה הזאת של חיילי צה"ל היא סיפורה של אומה שניסו בכל דרך לפגוע בנשמתה, ברוח שלה. בני אלירז אמר לי על הרוח הזאת משפט גדול. כשאשתו שאלה אותו מה משמח אותה הוא ענה לה: שאני חלק מעם גדול, לא כזה שיש לו טנקים או מטוסים אלא עם שיש לו רוח, ועל הבמה הזאת, זאת רוח ישראל".

"כל זמן שיש לנו לומדים ומתחברים סביב הרוח זאת, זה הדבר שישמור אותנו", הוסיפה פרץ, "הרוח הזאת מתחילה מהילדים שיושבים כאן, שזה מה שחנן אותנו אלוקים, וזה הזמן והמקום להתחבר בין הדורות וללמוד מתוך עמוד השדרה שמחזיק אותנו. אשרי העם שאלה בניו, שמוצאים הורים זמן לשבת עם ילדיהם וללמוד, אשרי העם שהרוח שלו רק עולה מיום ליום, משנה לשנה ומדור לדור". פרץ אף קיבלה באירוע את אות התלמוד לעשייה ייחודית למען אחדות ישראל וחיבור בין-דורי.

הזוגות נבחרו מתוך אלפי לומדים ברחבי הארץ, אך גם מהעולם. עזרא קנרפוגל, בן תשע, תלמיד כיתה ד' מניו יורק, חלם להגיע לירושלים. כששמע על גמר חידון התלמוד הישראלי המשלב בין סוגיות מהתלמוד ופרקים בציונות ומתקיים בירושלים, החליט ללמוד את החומר ולנסות להעפיל לגמר וכך להגשים את חלומו לסייר בכותל ובעיר העתיקה. עזרא, הצעיר במתמודדים, השקיע שעות וימים והצליח להעפיל לשלב הבא בחידון. הוא המשיך ללמוד, ושבוע לפני כן גילה שהחידון מיועד להורים וילדים וגם אביו חייב להיבחן בשלב הבא. ההשקעה השתלמה והשניים עלו יחד עם עוד שתי משפחות מארצות הברית כנציגי התפוצות בגמר החידון.

אביו של עזרא מגדל את ילדיו לבד אחרי שרעייתו הלכה לעולמה. הלימוד לחידון היה בשבילו הזדמנות למיזם משותף עם עזרא וחוויה שמחברת בין ישראל לתפוצות, כך הוא מספר ל'בשבע'. "הלימוד מתחילתו ועד סופו היה חוויה מרתקת. החומר היה מעניין, גם ההלכות וגם הסיפורים מהגמרא וגם החומר הביוגרפי והאירועים מההיסטוריה של מדינת ישראל המצורפים לחומר הלימוד. הרבה מהסיפורים הללו כלל לא היו מוכרים לנו, כמו סיפורה של הצוללת אח"י דקר, פריצת דרך בורמה ועוד". גם החידון עצמו היה בשביל דוד חוויה בפני עצמה. לדבריו, "הגמר הפומבי היה ממש נפלא. כל מתמודד היה ידידותי וכולם תמכו זה בזה בחברות מופלאה, גם הילדים והילדות וגם ההורים. כולם חכמים ומיוחדים".

פיצחו את אתגר לימוד הגמרא

החידון התקיים בליווי מוזיקלי של להקת הרבנות הצבאית והחזן שי אברמסון, ובהנחיית עורך התוכן והמנהל החינוכי של התלמוד הישראלי – אבי רט. עיריית ירושלים בחרה לארח אותו בכוונה תחילה. ראש העיר משה ליאון הסביר את ההחלטה ואמר: "בתלמוד הירושלמי כתוב שארבע מאות ושישים בתי כנסיות היו בירושלים, וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד - בית ספר למקרא, ובית תלמוד למשנה, כך אומרת הגמרא. יש כאלה שמסבירים שהתלמוד הירושלמי, שיש בידינו כיום, אומנם נכתב בטבריה אבל יסודו באותם בתי ספר, בתי תלמוד שהיו בירושלים. ירושלים היא מקור החוכמה של העם היהודי, כי מציון תצא תורה ודבר ה' בירושלים. ולכן המקום הטבעי לערוך את החידון הזה הוא כאן בירושלים. כראש העיר ירושלים זה כבוד עצום לירושלים לארח את החידון הזה, ואני מקווה שלאורך ימים ושנים החידון ייערך כאן בירושלים בירת ישראל".

האירוע היה סיכום לתקופת לימוד ארוכה והוקרה ללומדים וגם חיזוק להמשך הקביעות. נשיא המדינה ראובן ריבלין הודה למארגני המיזם שמבקש לחזק את הזהות היהודית דרך חוויית הלימוד המשותף, ואמר כי "התלמוד הוא יצירה מיוחדת במינה, יצירה שאוצרת בתוכה חוכמה עתיקת יומין מבבל ועד וירושלים והיא מנכסיו הרוחניים החשובים של עמנו. התלמוד הקושר בין התורה שבכתב לזו שבעל פה, בין דורות של לומדים שמצאו באמצעותו את הדרך למורשתם היהודית וביניהם, בקצה השרשרת, אנחנו".

שר החינוך הרב רפי פרץ שכיבד את הערב בבואו אמר כי לימוד שכזה עונה על אתגר לימוד התורה בדור הנוכחי. לדבריו, "מיזם התלמוד הישראלי הוא אחד המקוריים והמרתקים שנוצרו כאן בשנים האחרונות. דווקא לאור האתגר שבלימוד הגמרא היום ניצב בגאון שיאו של מיזם מופלא שפשוט הצליח באתגר והוכיח כי התלמוד אינו רק בבלי, התלמוד הוא גם ישראלי. הוא חי ונושם ורלוונטי, היה ונשאר אבן הראשה של טובת ישראל הנצחית, ויש לא מעט סיבות לאופטימיות. נעשית כאן מהפיכה מבורכת של מדרשות תורניות לנשים ובנות, צומח לנגד עינינו דור של בנות ידעניות מעמיקות ותלמידות חכמים כפי שמעולם לא היה בעם ישראל".

צדיקים אין להם מנוחה

החידון נערך ביום שבו מציינים את ההוקרה וההערכה לפצועי צה"ל במלחמות ישראל, והלימוד הוקדש לרפואתם. אחד משיאי הערב היה סיום ש"ס של משפחה בת ארבעה דורות: צבי אייכנוולד, ניצול השואה בן ה-94, בנו דב, קצין צה"ל במילואים שנפצע קשה בשירותו הצבאי, נכדו אופיר ונינו טנא, ארבעה דורות שסיימו יחדיו את התלמוד לזכר חללי צה"ל ולכבוד פצועי צה"ל. לפני שסיים את התלמוד אמר אייכנוולד כי הוא מקדיש את הלימוד לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה ולכבוד ניצולי השואה.

לסיכומו של הערב אמר מאיר יעקבסון, מנכ"ל חברת מדיסון ומייסד התלמוד הישראלי, כי "כשהקמנו את חברת התרופות מדיסון המחשבה הייתה לייצר את התרופות הטובות ביותר לחולים מתוך אחריות שיש לנו לעזור לאחרים. אותה תחושת אחריות הביאה אותנו לייסד את המפעל הגדול של התלמוד הישראלי, אשר חוצה יבשות ושכבות גיל. עכשיו פנינו למשימה הבאה של התלמוד הישראלי, והיא הקמת מאות קהילות של לומדי התלמוד הישראלי בארץ ובעולם. כיום יש 300 קהילות שבהן לומדים הורים וילדים בכל העולם, ואנו מבקשים להרחיב ל-613 קהילות. כל מי שמעוניין להקים קהילת לימוד מוזמן לפנות אלינו, ואנו נעביר לקהילה מדי שבוע את ערכות התלמוד וחוברות לימוד. התחלת המחזור החדש של הדף היומי היא הזדמנות נפלאה לחבר הורים עם ילדים באמצעות הנגשת התלמוד".

עוד יעקבסון הוסיף: "אנו תקווה שהאירוע הזה יהווה גם פתח לשותפויות חדשות וללומדים נוספים אשר יצטרפו למעגל הלימוד בבתי הספר ובקהילות. אנו מייחלים כי בתוך תוכנית הלימודים ומערכת השעות של כל בית ספר יוקדש זמן קבוע ללימוד התלמוד הישראלי".

בבתי הספר שבהם לומדים התלמידים שהגיעו לגמר לא מתכוונים לתת להם לנוח. בבית אל כבר מתכננים סדרת פעילויות ולימוד קבוע שיובילו נעם שריקי ושילה שריג, שני הילדים שזכו במקומות הראשון והשני בהפרש של נקודה אחת בלבד. "בחירה בנו במקום הראשון מעוררת אותנו לחשיבה מה התפקיד שהקב"ה מייעד לנו, ואילו כוחות בחירה זו באה לעורר אצלנו", מסכם יוסף שריקי, "הפרס האמיתי הוא של מארגני החידון ויוזמי התלמוד הישראלי, בבחינת 'גדול המעשה מן העושה', בהפצת התורה ועידוד לומדים רבים בארץ ובעולם לבקיאות מרשימה של סוגיות הדף היומי, תולדות גדולי ישראל וההיסטוריה של העם היהודי".