גשר צר מאוד

לחץ שהגיע מקרב יוצרים וגורמי שמאל הוביל את קרן גשר לקולנוע רב תרבותי לסגת מהשותפות שלה בקרן הקולנוע החדשה בשומרון.

יוני רוטנברג , כ"א בכסלו תש"פ | עודכן: 10:33

גשר צר מאוד-ערוץ 7
מנורה חזני
צילום: חלי חליוה סלע

לפני קצת יותר מחודש, כשיצאה ההודעה ממשרד התרבות על הקמת קרן קולנוע חדשה בשומרון, צהלות השמחה בהתיישבות היו רמות ביותר. עד כמה רמות? מתברר שהן נשמעו עד למדינת תל אביב ועד לצד הנגדי של המפה הפוליטית. בזמן שצוותי הקרן התחילו ללקט הצעות שונות מיוצרים ולמיין אותן בזמן הקצר שהותירה להם שנת 2019, בשמאל כבר חיפשו איך לטרפד את המיזם ההיסטורי. בתחילת השבוע החולף זה כמעט הצליח להם.

הקמפיין כולו התחיל ונגמר בבמה שבה בדרך כלל מתקיימים קמפיינים מהסוג הזה – עיתון הארץ. ימים ספורים אחרי ההודעה על הקמת הקרן, ליקט העיתון בכתבה נרחבת דברי ביקורת חריפים שאמרו דמויות בכירות בעולם הקולנוע נגד קרן הקולנוע הצעירה, שלטעמם מפלה את האזרחים הערביים ומובילה "מדיניות אפרטהייד". האחד תיאר את קהל היעד להגשת בקשות כמי ש"מאמין כי הגזע היהודי עליון על הגזע הערבי ומניח כי החיים תחת שלטון צבאי הם פתרון לגיטימי עבור הפלשתינים בני המקום”, "כל עוד לא נקבע גורלם של השטחים האלה, לא ניתן להסכים שכספי ציבור יחולקו שם רק לאנשים מצבע אחד, מלאום אחד ומדת אחת", טען האחר, וכן הלאה.

אבל לא מדובר במחאה והבעת דעות סתמית. הבטן הרכה שזוהתה במיזם הקולנוע החדש בשומרון היא קרן גשר לקולנוע ורב תרבותיות, שנבחרה ללוות את המיזם הטרי. על פי מבחני התמיכה של משרד התרבות, קרנות חדשות צריכות ליווי של קרן ותיקה יותר בשנתיים הראשונות, ובמקרה של מיזם הקולנוע בשומרון קרן גשר היא המלווה. בכתבה שולבו יוצרים שעבדו או עובדים עם קרן גשר, כדי שיביעו את הזעזוע שלהם מכך שדווקא קרן גשר משתפת פעולה עם המהלך הגזעני. אבל זה היה רק השלב הראשון.

השלב השני והאפקטיבי התחיל אצל חגי לוי, יוצר הסדרה ‘הנערים’ הידועה לשמצה. גם הוא כינה את המיזם בכינויים "גזעני" ו"אפרטהייד", אך הפעם גם הוסיף וקרא לכל חבריו בתעשייה להימנע משיתוף פעולה עם קרן גשר עד שתפרוש מהפרויקט. לוי נחשב לקול בולט בקרב יוצרי הקולנוע בישראל היום, והדברים שאמר הותירו רושם חזק. במקביל, כך נודע ל’בשבע’, תורמים שונים מהארץ ומחו"ל הודיעו כי לא יתרמו לקרן גשר כל עוד היא משתתפת במיזם הקולנוע בשומרון, ויש שהגדילו לאיים כי אף לא יתרמו לפרויקטים שגשר משתתפת במימון שלהם.

לכל אורך התקופה דבקה הקרן בעמדה הנחרצת שאין להפלות את תושבי יהודה ושומרון ולמנוע מהם את האפשרות ליצור קולנוע כמו בכל מקום אחר בארץ. “לא יעלה על הדעת להחרים יוצרים שהם אזרחי המדינה ומשלמי מיסים, גם אם אנחנו לא מסכימים עם עמדתם הפוליטית, עם אורח חייהם או עם הבחירה שלהם היכן לגור”, כתבו בתגובה ליוצרים שביקרו אותם. אבל כנראה שעם קצת לחץ, גם דבר כזה יכול לעלות על הדעת.

"המאבק בהחלטת הקרן החל לאיים בגרימת נזק ליוצרות ויוצרים שנתמכו על ידי הקרן בעבר ובהווה, ולו בשל החשש שהם חשופים לחרמות ועשויים להידחות על ידי גופים כאלו ואחרים ברחבי העולם”, כתבה המנכ”לית זיו נווה, בהודעה שפרסמה לתקשורת. "הרצון להגן על יוצרות ויוצרים, שהסיוע שהם מקבלים הוא קריטי עבורם, הוביל אותנו להחלטה הזו. לא בלב קל. שכן גם הפעם יהיו כאלו שייפגעו מכך, אבל לא אלו שלא היה באפשרותם לדעת שהחשש הזה מרחף מעל יצירתם".

פחד מקולות נוספים

"זה מאוד הכאיב לי”, מגיבה מנורה חזני, יוצרת קולנוע ותיקה מהשומרון, למהלך של קרן גשר. "הטענות קודם כול לא נכונות, כי כל אזרח ישראלי יכול להגיש בקשות לקרנות קולנוע. נניח בקרן בגליל שבאה מכוח אותה תקנה בחוק, אזרח ערבי ישראלי בוודאי יכול להגיש בקשה, אבל פלשתיני לא יכול להגיש לשום קרן, אז אולי נסגור את כל הקרנות בארץ? אבל פרט לכך, איך יש לאומנים משמאל את העזות לומר שאנחנו מפלים ומשתיקים? חגי לוי, שמעביר ביקורת חריפה עלינו ביצירות שלו ומצד שני לא נתן מקום לכאב שלנו המתנחלים בסדרה שלו ‘הנערים’, רוצה גם להשתיק את היכולת שלנו להביא את עצמנו לידי ביטוי? אני לא יכולה להבין את זה”.

חזני לא חוסכת ביקורת גם מקרן גשר עצמה ומחוסר יכולת העמידה שגילתה מול הקמפיין שהתנהל. “קרן גשר, שמרימה את הדגל של רב תרבותיות, סותמת לנו את הפה. אין לנו את היכולת ליצור. בעיניהם של אנשי קרן גשר דם של מישהו אחר יותר אדום מהדם שלנו, בעיניי זו בושה. במבחן התוצאה יש בישראל הרבה מאוד סוגי קולנוע, אם זה חרדי, ערבי, אתיופי, שמאלני ואפילו בלי שום אג’נדה, אבל קולנוע ימני פשוט אין. זה עצוב שחצי מעם ישראל לא משמיע את קולו בשפת הקולנוע והטלוויזיה”.

"כיוצר קולנוע, התמיכה מהקרנות היא אחת האפשרויות היחידות לייצר תוכן ולהשקיע בסרטים”, אומר אברהם שפירא, יוצר צעיר מהשומרון, ששלושה מסרטיו כבר שודרו בתוכנית התחקירים ‘זמן אמת’ בכאן 11. "במקרה של מיזם שומרון בקרן גשר זה ממש עורר תקווה בקרב יוצרים מיהודה ושומרון - מסלול ייעודי ששייך לסיפורים מכאן. סגירת המסלול בשל לחצים פוליטיים משמאל היא בושה, שמלבד הנזק שהיא גורמת לאומנות בישראל ולריבוי הדעות והמגוון התרבותי, היא גורמת נזק ישיר ליוצרים ולאומנים שסיפוריהם לא יסופרו. קשה להאמין שאנשים שקוראים לעצמם אומנים מסוגלים לפעול נגד האומנות כשהיא מגיעה מנקודת מבטם של יוצרים שאינם חושבים כמוהם”.

גם שפירא מפנה את האצבע המאשימה גם כלפי קרן גשר, שבנסיגה ובהתקפלות שלה חוטאת למעשה לתפקידה. "עוד יותר מצער וחורה כשהדיכוי נגד היוצרים ביו"ש מתעורר סביב מיזם בתמיכת קרן גשר, שאמורה להביא את קולם של יוצרים כמונו בדיוק. זו קרן שחרתה על דגלה ועל שמה להיות גשר לתרבות מגוונת ולהשמעת קולות שלא היינו רגילים בהם. אני לא מבין, ממה הם חוששים כל כך? הרי הקהל ישפוט אילו סיפורים טובים בעיניו. הפחד מקולות נוספים נובע מחולשה ומסגירות מחשבתית”.

התפרצות של יצירה

למרות הזמן הקצר שבו פעלה הקרן עד כה, והעובדה כי קיבלה חודשיים בלבד כדי לחלק את התמיכות של 2019, היא כבר הספיקה לייצר פעילות רבה ומשמעותית. מתברר שעשרות יוצרי קולנוע מהשומרון ומחוצה לו חיכו במשך שנים לקרן שתסכים לתמוך בסרטיהם ולהשמיע את הקול שלהם, דבר שלא התאפשר להם בקרנות הקיימות. מאז פתיחת הקרן, במשך חודש בלבד, התקבלו 104 בקשות של אומנים לתמיכה בפרויקטים שכבר קורמים עור וגידים. השבוע התקיים גם אירוע ראשון של מיזם הקולנוע, שאליו הגיעו 60 אומנים ויוצרים מרחבי יהודה ושומרון.

האומנים האלה, שלדעת מנכ"לית 'גשר' ידעו שקיים "חשש כי יצירתם תיפגע", סובלים מהשתקה ארוכת שנים. המקרה של קרן בשומרון הוא רק עוד נקודה ברצף ההשתקה הזאת. “שנים אני מבקשת שיקימו קרן שתהיה לה אוריינטציה יותר לאומית ויהודית”, מספרת מנורה חזני. "רוב הקרנות מאוד מעודדות חשיבה אינדיבידואלית - נגד הדת או הלאום. השמאל שלט בכיפה, ואני וחבריי הגשנו ונדחינו. הם דחו אותנו אפילו בתת המודע, כי לא האמינו שסרט ימני יכול להיות מעניין. זה גדע הרבה מאוד יצירות באיבן. ברגע שנתנו פתחון פה עם מיזם הקולנוע זה הביא להתפרצות של יצירה שהייתה מוחבאת כל השנים".

"המלחמה ההזויה באומנים מיו"ש רק מחזקת אצלי את ההבנה שהסיפורים שלנו חשובים ומשמעותיים ופשוט חובה להשמיע אותם”, אומר שפירא. "יש כאן ציבור גדול, אנשים גדולים ודרמות גדולות שעוד לא ראו אור. ואם לא קרן גשר תזכה לתמוך בהם, יזכו לתמוך בהם אחרים. זה חי, זה בוער וזה יתפרץ. כי יש כאן חיים”.

שפירא עצמו חש על בשרו את הכמיהה בציבור לשמוע גם את קול ההתיישבות. שלושה מסרטיו, שעוסקים בנושאים כמו הגירוש מעמונה או העצור המנהלי לשעבר מאיר אטינגר, שודרו כאמור בכאן 11 במסגרת התוכנית ‘זמן אמת’. התגובות בעקבות הסרטים המחישו לו שיש ליצירה הזאת מקום חשוב בישראליות. "הסרטים ב'זמן אמת' היו לא מובנים מאליהם, ועל כך תודה לבורא עולם ולמערכת שהחליטה לתת לקול הזה מקום”, הוא אומר. "להביא סיפור כמו גירוש עמונה מזווית אישית ואת סיפורם של נוער הגבעות ומאיר אטינגר לפריים טיים זה משמעותי, והחשיפה העלתה שמדובר בחומר שמעניין אנשים על אף שהוא מגיע מזווית ימנית".

לא נרתעים מחרמות

אל הסערה והבריחה של קרן גשר נדרש יוסי דגן ראש, מועצת שומרון, היישר מנסיעה למדריד. הוא נסע לשם יחד עם נבחרת הסברתית כדי להילחם נגד חוק סימון מוצרים המיוצרים ביו"ש, שקיבל לאחרונה את החותמת החוקית מבית הדין לצדק של האיחוד האירופי. במהלך הביקור נתקל דגן בהפגנה של פעילי BDS מקומיים שהמתינו לו ותקפו אותו מילולית ופיזית. “מבין כל הקולות של הצועקים, בלטו באוזניי שני קולות שדיברו עברית רהוטה. אלה היו ישראלים ממדריד שעמדו בראש ההפגנה והובילו אותה. הניסיון שלי מראה ש-BDS וחרמות תמיד יתחילו אצל ישראלים, ואליהם יצטרפו אנטישמים מחו"ל".

התיאוריה שלו הוכיחה את עצמה שוב מהר מאוד, כש ההודעה על הנסיגה של קרן גשר הגיעה לאוזניו. “אותם יוצרים שלחצו על קרן גשר הם בדיוק כמו ה-BDS שאנחנו רגילים לשמוע בחדשות. אבל מבחינתנו אלה רעשי רקע, אנחנו לא מתייחסים לזה. לא הוצאנו שום הודעה או תגובה, כי אנחנו לא מתעסקים בהם והם גם חסרי משמעות. אנחנו מרוכזים בעשייה שלנו, ובעזרת ה’ מתגברים על כל הצפצופים האלה. מיזם קולנוע שומרון הוא מיזם א-פוליטי שעוסק ביצירה מכל סוג ונועד לתת במה ליוצרים שהודרו עד היום מבמת הקולנוע בישראל. אנחנו ממשיכים איתו בכל הכוח ולא נרתעים מהחרמות והמחרימים".

אז מה יעלה בגורל המיזם? לגבי שנת 2019 ההודעה הנחרצת של קרן גשר מתבררת כבלוף. מבירור שערכנו עם משרד התרבות, אין באפשרותה של הקרן לסגת מהמיזם בזמן שנותר, והיא ממשיכה לפעול עם מיזם הקולנוע בשומרון עד סוף השנה. לגבי ההמשך, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין קרן גשר למיזם הקולנוע לגבי השנתיים הבאות, וממנו הקרן נסוגה. כרגע מתקיימים מגעים שונים בין אנשי מיזם הקולנוע והמועצה המקומית ובין קרנות אחרות, ואפילו קרן גשר עצמה. גם אפשרות של קונסטלציה מסוימת שבה הקרן תמשיך לפעול לבדה עלתה על הפרק. סוף דבר, כנראה שכבר בימים הקרובים נדע לאן מועדות פניה של קרן הקולנוע הראשונה של השומרון.