רוצחים ומעלימים מיסים

מחבלים אזרחי ישראל חייבים מיליוני שקלים במיסים על משכורות שקיבלו מהרש"פ כתגמול על פעילותם הטרוריסטית.

עו"ד מוריס הירש, PMW , כ"ו בכסלו תש"פ

מעצר מחבל. ארכיון
מעצר מחבל. ארכיון
צילום: דובר צה"ל

מחבלים עצורים/אסירים שהם אזרחי המדינה או תושבי מזרח ירושלים נהנים ממשכורת חודשיות מהרשות הפלסטינית, וזאת מיום מעצרם, ובתנאי שנעצרו בגין פעילות טרור.

המחבלים מעולם לא דיווחו על הכנסות אלה ולא שילמו את המיסים שהיו חייבים בגינן.

ולא זו בלבד, המחבלים המשיכו לקבל את המשכורות גם כאשר הרש"פ שילמה אותן באמצעות גוף שהוכרז על ידי שר הביטחון כארגון טרור, וזאת מבלי שננקטו הפעולות המתאימות כדי למנוע את תשלום המשכורות ו/או כל פעולה אחרת שנובעת מקבלת כספים מארגון טרור.

התוצאה המצטברת היא שהמחבלים, כולל רוצחים, גם קיבלו שכר מארגון טרור וגם לא שילמו סכומי מס גדולים, המוערכים על ידי מכון מבט לתקשורת פלסטינית במיליוני שקלים מדי שנה.

בין המחבלים שהעלימו את ההכנסות הגדולות ביותר נמנים הרוצחים של החייל אברהם ברומברג ז"ל, מאהר יונס וכרים יונס, שבתקופת כליאתם קיבלו, כל אחד, משכורות בסך כולל של יותר מ-1,681,200 ש"ח; וכן ארבעת הרוצחים של החייל משה תמם ז"ל: וליד דקה, איבראהים ביאדסה, איבראהים אבו מוך ורושדי אבו מוך, שבמהלך כליאתם קיבלו, כל אחד, משכורות בסך כולל של יותר מ-1,557,700 ש"ח.

צילום: מבט

מאז הקמתה הרש"פ משלמת משכורות חודשיות למחבלים הכלואים בבתי הסוהר הישראלים. המשכורות משולמות אך ורק בגין השתתפות המחבלים בפעילות טרור, שבעקבותיה הם נכלאו. על פי סולם השכר של הרש"פ, משכורת של מחבל כלוא מתחילה ב-1,400 ש"ח מיום מעצרו הראשון, ועולה בהדרגה עד ל-12,000 ש"ח בחודש, וזאת בהתאם לפרק הזמן שבו הוא מוחזק בכלא.

מחבלים-אסירים שהם נשואים, אבות לילדים, אזרחי ישראל או תושבי מזרח ירושלים מקבלים תוספת מיוחדת לשכר הבסיסי. בשנת 2018 שילמה הרש"פ לא פחות מ-502 מיליון ש"ח למחבלים כלואים ומחבלים המשוחררים.

צילום: מבט

סוגיית סיווג המשכורות שמשלמת הרש"פ למחבלים הכלואים כ"הכנסה" עלתה במסגרת עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לאחרונה לבית הדין הארצי לעבודה. באותו עניין היועמ"ש לממשלה עסק בשאלה האם יש להחשיב תשלומים אלה מהרש"פ למחבלים בעת שהביטוח הלאומי בוחן בקשה של אב למחבל כלוא לקבל הבטחת הכנסה.

בעמדה סדורה ומפורטת סקר היועמ"ש לממשלה את הרקע לתשלומים האלה, וקבע שיש לראות בהם כהכנסה. ההגדרה של "הכנסה" בחוק הבטחת הכנסה לקוחה דווקא מפקודת מס הכנסה. כך, ככל שיש לראות בתשלומים אלה "הכנסה" על פי חוק הבטחת הכנסה, הרי שוודאי שיש לראות בהם כ"הכנסה" לפי פקודת מס הכנסה.

במילים אחרות, על פי העמדה של היועמ"ש לממשלה, מקבלי המשכורות חייבים בתשלומי מס הכנסה בגין המשכורות ששולמו להם. נוכח עמדה זו, אין סיבה בעולם מדוע לא יפעלו רשויות האכיפה על מנת לגבות את מלוא המיסים שלא שולמו על ידי המחבלים בגין הכנסותיהם.

ולא זו בלבד, אלא שבמסגרת העמדה שהגיש היועמ"ש לממשלה לבית הדין, הוא ציין בצדק, שבשלב מסוים משכורות המחבלים החלו להיות משולמות על ידי הרש"פ באמצעות הקרן הלאומית הפלסטינית (קל"פ), הזרוע הפיננסית של אש"ף. בתמצית, לאחר שהרש"פ שילמה במשך שנים את משכורות המחבלים ישירות, שבשנת 2014 היא החליטה, אל מול ביקורת בינלאומית, שלא לשלם את המשכורות ישירות מחשבונות הרש"פ, אלא להעביר קודם את הכספים לקל"פ ומשם לשלם את המשכורות למחבלים.

בשל מעורבות הקל"פ בתשלומים אלה, ומשהובן כי הרש"פ משלמת את המשכורות כתגמול בעד ביצוע פעילות טרור, הכריז שר הבטחון דאז, אביגדור ליברמן, במרץ 2017 על הקל"פ כארגון טרור. משכך, בעצם קבלת המשכורות מאת הקל"פ ביצעו המחבלים עבירות חדשות שמצד אחד מצדיקות את העמדתם לדין, ומצד שני מצדיקות תפיסה וחילוט של כלל הכספים שמקורם בקל"פ.

מעבר לכך, בהסתמכותו על הוראות חוק המאבק בטרור, הוסיף היועמ"ש לממשלה כי גם כאשר המשכורות משולמות על ידי הרש"פ באופן ישיר, הרי שהתשלומים עצמם הינם אסורים בקבלה, והמקבל עובר, בנסיבות מסוימות, על חוק המאבק בטרור.

בשים לב לאמור, המסקנות המתבקשות מן העמדה שהגיש היועמ"ש לממשלה הן, לכל הפחות, כדלהלן:

יש לראות במשכורות ששילמה ומשלמת הרש"פ למחבלים כלואים שהם אזרחי ישראל או תושבי מזרח ירושלים כ"הכנסה" לפי פקודת מס הכנסה. בהתאם יש לפעול, ללא דיחוי, להפקת שומות לכל המחבלים הכלואים הרלוונטיים.

יש לפעול לגביית המיסים שלא שולמו על ידי המחבלים בתוספת הצמדה, ריבית וריבית פיגורים כפי שנוהגות רשויות המס לגבי אזרחים שאינם מחבלים.

יש לפעול להעמדה לדין של המחבלים בגין ביצוע עבירות חדשות.

יש לפעול לתפיסת הכספים שמשולמים למחבלים, וזאת, בין היתר, תוך הישענות על ההלכות הנוגעות להעלמת מיסים ועשיית פעולות ברכוש טרור. הלכות אלה, כגון ההלכה שנקבעה בעניינו של המחבל טלאל שרים (בגץ 3233/07 - טלאל שרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית) מאפשרות תפיסת כספים שערכם שווה לכספי הטרור שבהם בוצעה העבירה, אף אם לא מדובר באותם כספים ממש.

על מנת להעביר את המסר החשוב ביותר בהקשר זה, נציע להתחיל את פעולות האכיפה נגד 14 המחבלים-אסירים הוותיקים שהם אזרחי המדינה, ושעד כה קיבלו מהרש"פ סך כולל של 20 מילוני שקלים מבלי לשלם עליהם מיסים, וזאת כמפורט בטבלה הבאה:

צילום: מבט

במסגרת חישוב סכומי המיסים שאותם חייבים המחבלים הכלואים יש לקחת בחשבון שהמשכורות שולמו כסכום נטו.

מעבר למחבלים הנ"ל, מוצע אף לפעול באותן הדרכים גם כנגד שני מחבלים אחרים - מחמוד ג'בארין וסמיר סרסאוי - שהשתחררו לאחרונה לאחר ריצוי תקופות מאסר ארוכות, וקיבלו משכורות בסכום כולל של 1,423,800 ש"ח ו-1,406,500 ש"ח בהתאמה. כל אחד מהמחבלים אלה אף זכה ל"מענק שחרור" מיוחד בסך $15,000 וככל הנראה, ממשיכים לקבל משכורת מהרש"פ, אף בהיותם מחבלים משוחררים.

לסיכום, נראה שרשויות המדינה אכן מתחילות להבין ולהפנים את משמעות התשלומים שמשלמת הרש"פ למחבלים הכלואים, וזאת, בשלב זה, רק ביחס למחבלים שהם אזרחי המדינה או תושבי מזרח ירושלים.

את ההבנה הזו יש לתרגם למעשים קונקרטיים שלא רק ימנעו מהם לקבל תשלומים נוספים מהמדינה, אלא אף לפעול באופן יזום לאכיפת החוק כלפיהם הן מכוח דיני המיסים, הן מכוח חוק המאבק בטרור. רק אכיפה נחרצת ובלתי מתפשרת תוכל לתרום לכך שהרוצחים לא יהיו בבחינת "הרצחת וגם ירשת".