בנט ושקד
בנט ושקד צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בדיונים סגורים בקמפיין הימין החדש מגבשים בימים האחרונים כבר עכשיו את הדרישה הראשונה למו"מ הקואליציוני שייערך אחרי הבחירות – תיק הדתות.

בסביבת בנט ושקד מסבירים כי הכוונה מאחורי המהלך היא ליישם מדיניות של יהדות מקרבת, ברוח "הימין החדש", במטרה לשנות את היחס של הציבור הישראלי כלפי הרבנות.

"המטרה היא שהציונות הדתית תהיה הפנים של הרבנות ומוסדות הדת בישראל. לבוא ממקום מקרב של פתרונות והסכמות, לא כפייה", אומרים בנט ושקד בשיחות סגורות.

מהלכים שמדברים עליהם בהקשר הזה: מינוי רב ראשי ציוני, רפורמה במערך הכשרות, מינוי רבני ערים מהציונות הדתית, קידום דיינים מהמגזר, גיור מאיר פנים ע״י רבני ערים ועוד.

בהקשר של מינוי שר דתות, הכיוון הוא להביא לתפקיד גורם חוץ פוליטי, אולי מישהו מארגון רבני צהר. "אנחנו הפקרנו את הזירה לחרדים, רב ראשי מהציונות הדתית יוסיף לאחדות בעם", מסבירים שם.

זה מתחבר לקו האסטרטגי המרכזי של בנט ושקד - להביא מנדטים של אנשים שהם בעד יהדות ומסורת אבל מתנגדים לכפייה.

תיק הדתות, שנמצא בידי ש"ס כיום ובאופן מסורתי מוחזק ע"י המפלגות החרדיות, לא נחשב לתיק בכיר במיוחד אולם לכזה שמרכז בידיו השפעה משמעותית על אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בישראל – דת ומדינה.

בנט כבר היה השר לשירותי דת בקדנציה הראשונה שלו, במקביל לתיקי הכלכלה והתפוצות, אבל לתחושתו הוא לא מיצה את יכולת ההשפעה, למשל בסוגיית מינוי רב ראשי שיהיה מהציונות הדתית ולא חרדי.