עלייה חופשית מאוד

הנתונים החדשים, שלפיהם אחוזים גבוהים מהעולים לארץ אינם יהודים, לא הפתיעו את מי שעוקבים אחרי מצב העלייה.

אסף משניות , כ"ח בכסלו תש"פ | עודכן: 14:29

עלייה חופשית מאוד-ערוץ 7
נמל התעופה בן גוריון
צילום: פלאש 90

הנתונים שנחשפו בראשית השבוע על אחוז העולים שאינם יהודים יצרו רעש ציבורי נרחב.

בתחילה דובר על נתונים בלתי נתפסים, שהעידו על כך שלא פחות 86 אחוזים מהעולים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות אינם יהודים. לאור התגובות, רשות האוכלוסין וההגירה ביצעה בדיקה חוזרת, שמיתנה את התמונה הקשה – אך עדיין הותירה תמונת מצב מטרידה.

על פי הנתונים המדויקים, כ-40 אחוזים מבין העולים שעלו בשמונה השנים האחרונות לא היו יהודים. פילוח הנתונים העלה שרוב העולים מרוסיה ומאוקראינה אינם יהודים על פי ההלכה. מרבית העולים לישראל מגיעים משתי מדינות אלה.

הסיבה המרכזית שמאפשרת את עלייתם של עשרות אלפי לא יהודים לישראל היא סעיף 4א בחוק השבות, המכונה "סעיף הנכד". "אומנם קוראים לזה סעיף הנכד", אומר יונתן יעקובוביץ', מנכ"ל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, "אבל המשמעות של הסעיף היא שגם בני זוג לא יהודים, גם ילדים לא יהודים ובני זוגם וגם הנכדים הלא יהודים ובני זוגם יכולים לעלות. על פי ההערכות, עשירית מהעולים הם בכלל בני זוג לא יהודים".

החוק שתוקן בשנת 1970, בעקבות בג"ץ האח דניאל ובג"ץ שליט, יצר גם מצבים אבסורדיים במיוחד. חלקו השני של הסעיף מעניק את זכויות העלייה גם לבנים ונכדים לא יהודים כאשר הסבא היהודי כבר אינו בחיים. "התיקון לחוק לא מאפשר ליהודי שהמיר את דתו לעלות, אבל אם הצאצא של אותו יהודי החליט לאמץ דת אחרת, אפילו אם הוא כומר פעיל, חוק השבות מאפשר לו להיכנס", אומר יעקובוביץ'.

"חוק השבות הוא דלת הכניסה המרכזית של התבוללות לישראל", אומר ד"ר נתנאל פישר, מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ועמית בפורום קהלת. כמומחה להגירה, עלייה וגיור הוא טוען כי החוק אינו מותאם לשינויים שהתרחשו בישראל מאז קום המדינה. "יותר ויותר לא יהודים עולים לארץ בזכותו, וזה משהו שהמחוקק לא חשב בזמנו שיקרה. זו לא רק העלייה הגדולה מיוצאי ברית המועצות, אלא זה העם היהודי כולו שמשתנה. הנישואין המעורבים ברחבי העולם הם בהיקפים מאוד מאוד גדולים, מה שיוצר מצב שבו עוד ועוד עולים הם לא יהודים. למעשה ההתבוללות עולה לישראל. מי שחשב שההתבוללות היא רק בעיה של יהודים בחוץ לארץ גילה שהוא טועה. זו בעיה של כולנו, ועכשיו היא גם בדרך אלינו. ברגע שלרוב היהודים בחו"ל יש קרובי משפחה לא יהודים, אז גם הם יכולים לעלות לארץ".

יש אפשרות לשנות את המציאות הזאת?

"לצערי אני לא איש בשורה בנושא הזה. זו סוגיה סבוכה ורגישה ביותר שעוסקת בחיי אדם במובן הכי פשוט של המילה. על הנושא הזה צריכים לשבת מיטב המוחות מכל קצות הקשת הפוליטית הציונית כדי להגיע לנוסחה. מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומצד שני אנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות החדשה שנוצרה. אתה לא תגיד לעולה שהוא צריך להתגרש מאשתו בשביל לעלות לארץ. אתה לא תגיד לילד שהתחנך בחינוך היהודי בחו"ל, ויש לו זהות יהודית, שהוא לא יכול לעלות לישראל כי אמו לא יהודייה. אתה לא יכול לפצל משפחות. לכן זאת אחת הסוגיות הכי קשות שאנחנו צריכים להתמודד איתן".

"הלמ"ס מעלימה נתונים"

במשך השנים נעשו ניסיונות לתקן את חוק השבות כמה פעמים, אלא שהתנגדויות פוליטיות חסמו את המהלך. אחד המקרים הזכורים ביותר היה כאשר הרב יצחק פרץ, שר הקליטה בממשלתו של יצחק שמיר בראשית שנות ה-90, הכריז מעל בימת הכנסת שרוב העולים מברית המועצות אינם יהודים על פי ההלכה. היה זה זמן קצר לאחר קריסתה של ברית המועצות. דבריו עוררו סערה ציבורית נרחבת, והוא קיבל איומים על חייו ונאלץ להסתובב עם מאבטחים. שמיר דרש התנצלות, דרישה שלא נענתה. מאז נעשו ניסיונות נוספים לשנות את החוק, כשהאחרונה שניסתה להוביל זאת הייתה ציפי לבני.

"מי שמנע את שינוי חוק השבות שדחפה ציפי לבני היה יו"ר מפלגת ישראל בעלייה דאז, נתן שרנסקי, וסיבותיו עמו. החוק היה מאוד קרוב לשינוי", אומר יעקובוביץ'.

יש אפשרות לשנות את החוק במציאות הפוליטית כיום?

"זה יהיה מאוד קשה כל עוד ליברמן מחזיק בכוח גדול כל כך במערכת הפוליטית. זה צעד אפשרי וקריטי, אבל בשביל זה התודעה הציבורית צריכה לדרוש את זה. והיא לא תעשה את זה אם היא לא תכיר את המספרים. לצערי הלמ"ס החליטה לקבור ואפילו להעלים את הנתונים האלה. עד לפני כמה שנים הנתונים פורסמו במלואם. כיום אתה עדיין תצליח לראות כמה חסרי דת חיים בישראל, אבל הפילוח שמראה כמה מתוכם עולים חדשים והפירוטים השונים – קשים להשגה. הראיה היא הסערה שעורר פרסום הנתונים השבוע".

אבל זה לא סוד שחלק לא מבוטל מהעולים אינם יהודים.

"נכון, אבל בשנות התשעים הם היו המיעוט. נכון שבסך הכולל, מתוך מיליון איש מדובר על יותר מ-300 אלף, וזה הרבה, אבל הם הסתפחו לרוב שכן היו יהודים ולכן זה נתפס כסביר בעיני הציבור. בנוסף לכך, חלקם הגדול הם בנים לאב יהודי, שתופסים את עצמם חלק מהעם היהודי גם אם אינם כאלה לפי ההלכה. העניין הוא שכבר בראשית שנות האלפיים היחס התהפך, והיום יש מדינות שהעולים מהן מתקרבים למצב של 70 אחוזים לא יהודים. זאת לא הייתה כוונת המחוקק בשום צורה. כשהחוק נחקק מדינת ישראל הייתה כמעט מדינת עולם שלישי, והיה ברור שמי שמגיע לכאן זה רק יהודים, או כאלה שמרגישים חלק בלתי נפרד מהיהודים. היום ישראל היא מדינה שרוצים להגיע אליה מכל העולם. הפכנו למדינה מבוקשת, והחוק צריך להתאים את עצמו לזה. ברור שצריך לאפשר לאדם שרק אביו יהודי לעלות לישראל, אבל סעיף הנכד הוא כבר הרחבה מרחיקת לכת במציאות הקיימת".

הנתונים מראים שממדינות כמו רוסיה שני שלישים מהעולים אינם יהודים. אולי כדאי לישראל להפסיק לעודד עלייה מהמקומות הללו?

"זה בהחלט אחד הדברים שניתן לעשות. יש פרט טכני בסיסי אפילו יותר, שעל פניו אפשר לשנות מחר בבוקר: כיום יש נוהל שמאפשר גם לנינים קטינים לעלות לארץ עם הוריהם. הנוהל אומץ על ידי משרד הפנים כהרחבה לחוק השבות, לא בחקיקה, וכל מה שנדרש הוא ששר הפנים יחליט לשנות אותו. זה שינוי קטן מאוד וישים מבחינה פוליטית. השלב הבא הוא לצמצם את הפעילות האקטיבית של עידוד עלייה. יש תעשייה שלמה שמעודדת עלייה, וצריך למצוא דרך לצמצם אותה באותם מקומות בעייתיים. היום גופים מחפשים אנשים שלפעמים כלל לא ידעו שהם זכאים לעלות ומשכנעים אותם לעלות".

גיור אינו פתרון

בעיית העולים הלא יהודים בישראל מעלה שוב ושוב את סוגיית הגיור בישראל. למעשה, הנתונים נחשפו בעקבות בקשתה של עמותת חדו"ש, שפועלת בין היתר להכרה בגיורים הרפורמיים בישראל.

"אנשים חושבים שגיור הוא הפתרון לבעיה", אומר ד"ר פישר. "אני אישית מאוד תומך בהרחבת הגיור, וחושב שמדינת ישראל והרבנות לא עושות מספיק בנושא. מצד שני, הגיור לא יכול להיות הפתרון לכל בעיה. מי שחושב שאפשר להביא למדינה המון לא יהודים ולמחרת לגייר את כולם לא מבין על מה הוא מדבר. גם אם ימנו את הרב הכי ליברלי שיכול להיות הרב הראשי, הוא לא יוכל לגייר מאות אלפי אנשים. צריך לזכור שלא כל העולים רוצים להתגייר".

עד כמה הגירה חוזרת, כלומר עולים שיורדים מהארץ, מצמצמת את ההיקפים של התופעה?

"היא מצמצמת, אבל לא יותר מדי. בערך עשרה אחוזים מהעולים יורדים מהארץ, שזה נתון הרבה יותר נמוך מכל מקום אחר בעולם. מהגרים הם אוכלוסייה שהרבה פעמים עוברת ממקום למקום. זה לא פשוט להגר, וברגע שעשית את זה פעם אחת כבר הרבה יותר קל לעשות את זה שוב. העובדה שרובם המוחלט של העולים נשארים בישראל היא הישג מדהים של המדינה. בנוסף לכך, לא כל היורדים הם עולים מברית המועצות. לא מעט יורדים הם עולים מארצות הברית ומצרפת, כך שלא כל העולים היורדים הם לא יהודים".

"אם לא נוכל להתאחד סביב המינימום היהודי המשותף, נתפלג לשבטים של יהודים ולא יהודים בתוכנו. מדינת ישראל חייבת להבין שזו משימה אסטרטגית למנוע את זה", אומר ד"ר פישר.