דברים שלמדתי מנרות החנוכה

טור לרגל חג החנוכה מאת רב זרוע היבשה, סא"ל הרב איתי בר ניצן. ''כשאדם יודע מהיכן הוא בא אז ברור לו גם לאן עליו ללכת''.

סא"ל הרב איתי בר ניצן , כ"ח בכסלו תש"פ

דברים שלמדתי מנרות החנוכה-ערוץ 7
הרב איתי בר ניצן
צילום: דובר צה"ל

מנר חנוכה הראשון, שהודלק על ידי המכבים על אף שהיה בו די שמן רק ליום אחד, למדתי שאמנם תמיד צריך לשאוף לדבר המושלם אולם גם אם לא ניתן להשיג אותו אסור להרפות וחובה להתאמץ ולעשות ככל יכולתנו.

מההקפדה להדליק את נרות החנוכה בפתחי הבתים, בסמוך לחלונות או במקומות ציבוריים למדתי שעל כל אחד לקחת אחריות על מה שקורה סביבו ולתרום מהידע, מהיכולות, מהכישרונות ומההישגים שלו לאנשים נוספים, להשפיע אור וטוב על אחרים ככל יכולתו.

מאופן סידורם של נרות החנוכה בחנוכיה וממיקומו של ה"שמש" למדתי שבתוך קבוצה אדם ייחשב כחלק אורגני, כשייך וכרצוי רק אם יהיה שותף אמת ושווה בין שווים אולם אם יתנשא מעל האחרים או שיתבדל מהם הרי שיגיע למצב ולהתייחסות ש"לא סופרים אותו"...

ממסורת הדלקת הנרות הנמשכת אלפי שנים בכל גלויות ישראל ואף כעת כששבנו לארצנו למדתי על עוצמתן של מסורת, המשכיות ותקווה וכן למדתי כי כשאדם יודע מהיכן הוא בא אז ברור לו גם לאן עליו ללכת.

מהחיבור המופלא בין הפתילה לשלהבת למדתי כי לא די ברעיונות מופשטים-תיאורטיים אלא חייבים למצוא גם את הדרכים למימוש, את האחיזה של הרעיון במציאות.

מתכונתו של השמן הצף על פני המים ואינו מתערב בהם למדתי על החובה לשמור על הזהות האישית-הייחודית, להקפיד להיות מי שאתה באמת ולא מי (שאתה חושב) שהסביבה מצפה ממך להיות.

מהמנהג להוסיף נר ועוד נר בכל אחד מימי החנוכה למדתי שאל הישגים בחיים מגיעים צעד אחר צעד, בסבלנות ובעמל ללא דילוגים או קיצורי דרך.

מהפסוק אותו אמר שלמה המלך החכם באדם בספר "משלי": "נר ה' נשמת אדם" למדתי כי כל עוד נרו של האדם דולק הרי שעליו להקרין אור לסובבים אותו ואפילו בסביבה מלאת חושך ואפילה.

מאורם הקלוש אך בעל העוצמה הרבה של נרות החנוכה למדתי, כדבריו של רבי ישראל בעל שם טוב, שאפילו מעט מהאור מסוגל לדחות הרבה מאוד מהחושך.

חנוכה שמח!