לרב רפי פרץ שלום וברכה.
עוד מאמין אני כי רצונך להגיע לאחדות. אחרת לא ניתן להבין את מוכנותך לחבר בין ממשיכתה ההיסטורית של המפד"ל הפשרנית והפרגמטית ובין ממשיכתה של תנועת כך ותלמידיו של הרב כהנא הי"ד. חיבור שנעשה מתוך תקווה מוצהרת שכל מי שבתווך יצטרף בהמשך (במקום הבודד שהשארתם לו ברביעית המנדטים, אותה מנבאים לכם הסקרים האופטימיים).
אך חיבורים פוליטיים, בלוקים טכניים ומשחקי כסאות של פוליטיקאים אינם הדרך לאחדות. על מנת להשיג שלום במחנה קרוע ומפולג כמו המחנה הציוני דתי לא די באלו. יש לשתף את הציבור על כל מרכיביו וקבוצותיו ולאפשר להן להשתתף באופן פעיל בבחירת נציגיהם. וכפי שכתב הרב קוק זצ"ל "לענין השלום אין דעת הציבור סומכת רק כשיהיה להם בא כח גם כן מצדם בהנהגת הכלל" (אורח משפט חו"מ ב).
רק פריימריז פתוחים לכל הצבור הדתי לאומי בהם ישתתפו כל הגוונים השונים בציבור שיש שכבר המתחילים להכחיש את עובדת קיומו, יכולים להשיג את התוצאה של השלום המיוחל. כיפות גדולות וכיפות קטנות, כיפות בכיס וכיפות שקופות, מגבעות השומרון מגבעת שמואל ומגבעתיים, נאמני הר המור, נאמני הר הבית וסתם אנשים היושבים בבית, קהל גדול יבואו הנה.
הרב רפי, "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים", אך עוד לא מאוחר, אתה יכול להכריז על כך כאן ועכשיו. איני יודע מי יזכה במקום ראשון ומי במקום עשירי, אבל האמת היא שזה גם לא כל כך חשוב. המטרה הערכית של השלום והאחדות תושג בעצם קיומו של התהליך, תהליך אותו קבעו חז"ל כשאמרו: "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכין בציבור תחילה".