יוני גנוט, יהושע לימוני, אילן דמרי ורועי אדרי
יוני גנוט, יהושע לימוני, אילן דמרי ורועי אדרינאווה איטלי

חדשיר | אין איש שאין לו נר | יוני גנוט, יהושע לימוני, אילן דמרי, רועי אדרי

יש משהו בחג המשפחתי הזה, המאיר הזה, החמים והנעים כשבחוץ סופות וגשמים. משהו שרק מחכה לעוד ועוד דימויים מעצימים, שמזמין עוד ועוד שירים רגועים ומנגינות קומזיציות, שדורש פריטות גיטרה כמו אלו של יגאל שטטנר ושקורא לקולות כמו של יוני גנוט, יהושע לימוני, אילן דמרי ורועי אדרי לבוא ולהצית אור בלבבות.

גזיר קרטון צהוב-כתום-אדום בצורת נר שעליו כתובות בפונט קומונרי מילות השיר 'אין איש שאין לו נר' הוא פריט חובה לכל בוגר ובוגרת 'בני עקיבא', באחד מקלסרי הצ'ופרים החבויים בארגז גדול במחסן שבחצרם. ואם לא 'בני עקיבא', אז 'אריאל', 'עזרא', הישיבה התיכונית, האולפנא או רכז הנוער השכונתי.

הטקסט היפה הצליח כל כך שהייתה חובה לשדכו למשורר ידוע, בדרך כלל הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. אבל, למרות הרצון הטוב, חוקרי כתבי הרב מתעקשים שהטקסט נכתב על ידי חבר בצוות הדרכה של אחת מתנועות הנוער, ושאינו פרי עטו של הרב זצ"ל.

אז מה פתרון התעלומה? הרב קוק או רעות הקומונרית? כך או כך, השיר שמעביר, דרך חג האורים, שיעור בהעצמה אישית ובהגשמה עצמית, מחבר את קולותיהם של ארבעה מופלאים, ברוגע ובנחת, אולי בנחת מידיי. אלו ארבעה זמרי נשמה שאמנם נמצאים, שלא בצדק, מחוץ לפלייליסט ולבמות הענק, אבל פעילים ותיקים בסצנה הדתית ומחכים למישהו שיהפוך את נר כשרונם לאבוקה גדולה ויאיר בו את העולם כולו.
לא בשביל שהם ירגישו מאירים, בשביל שאנחנו נהיה מוארים:

חדשיר | אתה כאן | מתי שריקי

מתי שריקי ממשיך להטיל פצצות בדרך לכיבוש אזני עם ישראל.

אחרי עשרות שירים במנעד רחב של סגנונות – אירי, ים תיכוני, קלאסי, פופ ומה לא – שריקי מחספס את גרונו ומשגר להיט של רוק עם סלסולים, הוא זועק על הפער שבין דלתות ההצלחה שנפתחו לו בעבודה קשה, מול השערים הכבדים שטרם נותצו שרשרות מנעוליהם. הוא רוצה לפרוץ.

בלחן מושלם, במילים של כאב ושל תודה, בקול של כבש רך ומלא ברגש, ובעור של זאב רוקסטארי ישראלי, שריקי מדלג על כל הבירוקרטיות ונכנס דוך ללב: