שר המשפטים לשעבר חיים רמון רואה בבקשת החסינות, שבה אמור ראש הממשלה נתניהו להכריע במהלך היום, זכות לגיטימית הניתנת לו כחלק מהזכויותיו.
"יש עילות הכתובות בחוק החסינות, ואם הוא מחליט שהעילות האלה נכונות לגביו הוא יכול לבקש", אומר רמון ומוסיף כי יש לזכור שלא מדובר בביטול ההעמדה לדין אלא בדחייה וגם אם העניין יידחה בארבע שנים, נתניהו יבקש את יומו בבית המשפט.
"הדבר השני שהוא טוען ואני טוען היא שטענת השוחד שבסיקור אוהד היא טענה תקדימית ולו הייתי חבר כנסת לא הייתי מוכן שראש ממשלה יעמוד לדין באופן תקדימי", אומר רמון ומוסיף כי החסינות הורחבה בדיוני הכנסת בין השאר כדי שלא לפגוע בציבור הבוחרים, וטענה שכזו יכולה בהחלט לעמוד לימינו של נתניהו. "זה לא נכתב כלאחר יד אלא לאחר דיון עם מתנגדים ותומכים והרוב תמכו".
"במקרה של נתניהו שני מיליון בני אדם רוצים שהוא יהיה ראש הממשלה למרות התיקים, ולכן זכותו לטעון את הטענה הזו. זה החוק ואדם שעושה שימוש לגיטימי בחוק עומד למשפט הציבור", אומר רמון וקובע כי הזירה בה יש להכריע את עניינו של נתניהו היא הזירה הציבורית ולא הזירה המשפטית.
רמון מדגיש כי היה מצפה שהעותרים לבג"ץ לא יפנו לבג"ץ אלא ישכנעו את העם. "אלו אנשים טובים, צאו מהבתים ולכו לעם ושכנעו אותו שלא ראוי שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום יתמודד. זו הזירה, אבל יש כאן סוג של התנשאות. הדמוקרטיה לא מוצאת חן בעיניהם והם מנסים להמציא דמוקרטיה שלא קיימת בשום מקום. הם חושבים ש'מי הם שיקבעו עבורנו'", אומר רמון המשוכנע שהסוגיה לא תעבור בג"ץ ושופטי בג"ץ מקווים שתוצאות הבחירות ייתרו את הדיון העתידי.
"בג"ץ היה צריך להגיד שיש חוק ברור. אל תבלבלו לי את המוח ואם רוצים להדיח את נתניהו הזירה היא לא בית המשפט בירושלים אלא בערים ובשכונות, אבל איש מהם לא יירד ממגדלי השן, ילבש בגדי עבודה וילך לציבור להגיד שהעניין לא ראוי".