''סנובם גודם'': אל תפחדו מנובי גוד

יונתן דובוב נרגש לראות את ההכלה בציונות הדתית ל"נובי חוג" שנחגג השבוע על ידי יוצאי ברית המועצות. "מועד אזרחי שלא קשור לנצרות".

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ד' בטבת תש"פ

מנהל מועדון "הגולה" בפתח תקווה, יונתן דובוב, מנצח בשנים האחרונות על חגיגות ''נובי גוד'' בציבור הדתי-לאומי.

בשיחה עם ערוץ 7 הוא מגיב לטענות על כך שמדובר בחג המזוהה עם הנצרות, "נובי גוד הוא מועד אזרחי ולא חג נוצרי. בברית המועצות של אותה תקופה לא היתה יכולה להיות שום דת, והחג היחיד שלא היה פוליטי-קומוניסטי היה הנובי גוד, השנה החדשה, בה המשפחה הייתה מתכנסת סביב השולחן בלי שהק.ג.ב או הממשל מתערב.

''יהודי ברית המועצות חיו תחת מכבש לחצים עצום שלא איפשר להם להביע את יהדותם או לקיים מסורות, ורבים מתוך העולים הגיעו ללא ידע כלשהו ביהדות. הקליטה בארץ והממסד הדתי שראה בהם אויבים לא בדיוק עזרו להם בכך, בטח שלא בתוספת המנהגים שהגיעו משם", הסביר דובוב.

הופתעת מהתמיכה ומהקריאה של תנועת בני עקיבא לחגוג את הנובי גוד?

"בני עקיבא כחלק מהרצון המבורך לבנות גשרים ולהפיל את חומות הבורות בין הקהילה הרוסית למגזר הדתי וליהדות מקרבת, עשתה צעד משמעותי ואמיץ. היא פנתה לקהילה בשפה שלה ובמרחב שלה והזמינה את עצמה להיכנס אליו כשווה בין שווים.

''לפני כמה שנים הדיון הזה לא היה יכול בכלל להתקיים, והצעד הזה הוא חלק מההתקרבות. יותר משהופתעתי - התרגשתי. חשוב לציין שבני עקיבא לא קראו לחגוג את הנובי גוד, אלא לציין אותו מתוך הבנה של חשיבותו העצומה לקהילת יוצאי חבר העמים".

לעם היהודי יש ראש השנה אחד והוא בא' בתשרי. למה אנחנו צריכים לחגוג חג לפי השנה הלועזית?

"הנובי גוד לא מחליף ולו במילימטר את ראש השנה היהודי, הוא לא קשור למעגל החיים היהודי - אלא מועד אזרחי, שיכול וחייב להוות הזדמנות להיכרות הדדית והבאת הסיפור של יוצאי חבר העמים לתוך המרחב הישראלי. על השורשים משם וקשיי הקליטה פה. ולגבי התאריך הלועזי- יש איזו שריטה לדתיים עם ה-31.12, שמתקשר אצלם ישירות לסילבסטר ולנצרות.

''כל עולה ותיק או חדש לא יודע בכלל מה זה סילבסטר. ועם כל הכבוד, בפעם האחרונה שבדקתי- רוב הדתיים משתמשים בלוח השנה הלועזי לצד העברי. אז למי שזה קשה לו יכול לחגוג את סוף שנת המס, בתקווה שישלם כמה שיותר ממנו. אבל עיקר הנובי גוד הוא בהכלה ובהבנה הדדית שבין מיליון וחצי עולי בית המועצות לחברה הישראלית".

לפני כמה שנים דיון על לחגוג את הנובי גוד בציונות הדתית לא היה מתקיים בכלל. איך אתה מסביר את זה?

"הציונות הדתית עוברת תהליך של חילון, שלא קשור לסיפור הזה בכלל וראוי להתייחס לסוגיה הזו בפני עצמה. אבל אם כבר, היא גם עוברת תהליך של התבגרות שיכול להכיל את המורכבות שיש. למה אין כמעט רוסים דתיים? זו השאלה שצריכה להישאל.

''זה נפלא לראות שהצעד המבורך של בני עקיבא התקבל לרוב בתגובות אוהדות והנובי גוד הישראלי שאנחנו מקדמים פורץ את חומות החשדנות והמגזר מוכיח לכולם שאפשר להיות גם רוסי שמכיר בשורשיו משם, וגם דתי שמאמין באמונה שלמה בקב"ה. אני באופן אישי לא שם יולקה (''עץ ראש השנה'') ובלי דד מורוז (''סבא כפור'', דמות המזכירה את סנטה קלאוס) מהסיבה הפשוטה שיודע שהם מהווים חסם ומתכתבים עם מוטיבים נוצריים, ולכן מוותר עליהם ועל השיח המיותר שהם גוררים בשביל להתמקד בתוכן האמיתי והראוי של המועד הזה".

לסיום אומר דובוב, "הנובי גוד הוא זמן באמת להתחיל מחדש ולהנכיח את סיפור יהודי ברית המועצות פה בישראל. אני רואה באופן מבורך את הרצון של כל עדה לקחת את המנהגים הייחודיים והמסורות שלה ולתת להם ביטוי בלוח השנה הישראלי. זה מה שמייחד אותנו אחרי 2000 שנות גלות, המיקס והמיזוג המדהים שכל אחד יכול לקחת מהשני, בלי לדרוש ממנו לוותר על מי שהוא היה ויהיה.

''אפשר לראות את זה בסיגד, במימונה, בטנקס גיבינג, ואפילו בעיד אל בנאת המתחדש. כן ירבו, כל עוד זה לא פוגע בזהות היהודית והאמונית שלנו. אנחנו חיים בתקופה נפלאה שמאפשרת לכל אחד ואחת להשמיע את הקול הייחודי שלו ושלה, וכמו שאני חוגג סיגד כבר למעלה מעשור ובטח שאת המימונה, גם אחינו מהעדות האחרות מוזמנים לחגוג את הנובי גוד ולהכיר את המורשת שהגיעה משם''.