למרות המאמצים נגד האיידס ונגיף ה-HIV, עדיין חסרים לאחדות ממדינות אפריקה המשאבים הפיננסיים לעצור את התפשטות המגיפה, ומספר המתים פוגע במערכות החקלאות והחינוך, אמר היום שליח האו"ם לענייני האיידס באפריקה.
סטיבן לואיס, דיפלומט קנדי לשעבר, אמר כי העולם עד להתמוטטותן של חברות במדינות כמו לסוטו, זימבאבווה, מאלאווי, זמביה, בוטסואנה וסוואזילנד שבהן ביקר לאחרונה.
"נחוץ צירוף של רצון ממשלתי ומשאבים", אמר לואיס בוועידה שנערכה במטה האו"ם בניו יורק. "הרצון הממשלתי קיים והוא הולך וגובר, אך אין כספים".
לואיס כינה את ההרס שגורם האיידס "רצח המונים באמצעות שאננות".
הוא הוסיף, כי בבוטסונה, לסוטו, זימבאבווה וסוואזילנד, שבהן פגעה המגיפה בכ-35 אחוז מהאוכלוסיה, "מקרי המוות הבלתי פוסקים של אנשים עובדים גורמים בסופו של דבר לקריסתה של החברה".
לואיס ציין כי "כל התפרים של החברות האלה נפרמים", וציטט דוגמאות כגון התעללות בילדים ובבני נוער בבתי יתומים בלסוטו, בזימבאבווה ובזמביה. במרפאות של YWCA במדינות אלה גברה האלימות נגד ילדים בצורה ניכרת. בלוסאקה, למשל, נרשמו 152 מקרים ב-2002 לעומת 23 מקרים ב-1998.
"משהו מאוד מאוד לא בסדר כאשר ילדים נופלים לעתים קרובות קורבן לאלימות מצד מבוגרים, והופכים לקורבנות האיידס", הוסיף.
לואיס ציין כי האיידס כבר גרם למותם של האנשים הנחוצים לחקלאות ומערכות החינוך, ואילו ילדים, ובעיקר נערות, לא נשלחים לבתי-ספר ונשארים בבית לטפל בהורים חולים וגוססים.
יותר מ-2,000 מורים מתו מאיידס בזמביה בשנה שעברה, בעוד שבאוניברסיטאות של מדינה זו סיימו פחות מ-1,000 את לימודיהם. במאלאווי, יותר מ-30 אחוז מהמורים הם נשאי נגיף האיידס.
בהתאם לנתונים, כמחצית מבתי האב במאלאווי נפגעו ממחלות כרוניות הקשורות לאיידס, וכתוצאה מכך אין באפשרותם של האנשים לעבוד את האדמה, לגדל יבולים ולהאכיל את משפחותיהם.
לואיס דיווח כי הנשים באפריקה הן "מרכז המגיפה", כי כאשר הן מטפלות בחולים, הן נעשות פגיעות ובמקביל הן סובלות מהיעדר זכויות, מהיעדר אוטונומיה ומאי-שיוויון בין המינים.
לדבריו, המלחמות הן האסון השני של אפריקה, משום שהן גוזלות משאבים וכוח אדם רבים ממערכות הבריאות הזקוקות להם באופן נואש.
"אנשים הסובלים מאיידס או נשאי הנגיף נמצאים במירוץ נגד הזמן. הם לא שיערו כי בנוסף למחלה ולנגיף, יהיה עליהם להילחם בגורם נוסף, והוא המלחמה", הוסיף לואיס.
סטיבן לואיס, דיפלומט קנדי לשעבר, אמר כי העולם עד להתמוטטותן של חברות במדינות כמו לסוטו, זימבאבווה, מאלאווי, זמביה, בוטסואנה וסוואזילנד שבהן ביקר לאחרונה.
"נחוץ צירוף של רצון ממשלתי ומשאבים", אמר לואיס בוועידה שנערכה במטה האו"ם בניו יורק. "הרצון הממשלתי קיים והוא הולך וגובר, אך אין כספים".
לואיס כינה את ההרס שגורם האיידס "רצח המונים באמצעות שאננות".
הוא הוסיף, כי בבוטסונה, לסוטו, זימבאבווה וסוואזילנד, שבהן פגעה המגיפה בכ-35 אחוז מהאוכלוסיה, "מקרי המוות הבלתי פוסקים של אנשים עובדים גורמים בסופו של דבר לקריסתה של החברה".
לואיס ציין כי "כל התפרים של החברות האלה נפרמים", וציטט דוגמאות כגון התעללות בילדים ובבני נוער בבתי יתומים בלסוטו, בזימבאבווה ובזמביה. במרפאות של YWCA במדינות אלה גברה האלימות נגד ילדים בצורה ניכרת. בלוסאקה, למשל, נרשמו 152 מקרים ב-2002 לעומת 23 מקרים ב-1998.
"משהו מאוד מאוד לא בסדר כאשר ילדים נופלים לעתים קרובות קורבן לאלימות מצד מבוגרים, והופכים לקורבנות האיידס", הוסיף.
לואיס ציין כי האיידס כבר גרם למותם של האנשים הנחוצים לחקלאות ומערכות החינוך, ואילו ילדים, ובעיקר נערות, לא נשלחים לבתי-ספר ונשארים בבית לטפל בהורים חולים וגוססים.
יותר מ-2,000 מורים מתו מאיידס בזמביה בשנה שעברה, בעוד שבאוניברסיטאות של מדינה זו סיימו פחות מ-1,000 את לימודיהם. במאלאווי, יותר מ-30 אחוז מהמורים הם נשאי נגיף האיידס.
בהתאם לנתונים, כמחצית מבתי האב במאלאווי נפגעו ממחלות כרוניות הקשורות לאיידס, וכתוצאה מכך אין באפשרותם של האנשים לעבוד את האדמה, לגדל יבולים ולהאכיל את משפחותיהם.
לואיס דיווח כי הנשים באפריקה הן "מרכז המגיפה", כי כאשר הן מטפלות בחולים, הן נעשות פגיעות ובמקביל הן סובלות מהיעדר זכויות, מהיעדר אוטונומיה ומאי-שיוויון בין המינים.
לדבריו, המלחמות הן האסון השני של אפריקה, משום שהן גוזלות משאבים וכוח אדם רבים ממערכות הבריאות הזקוקות להם באופן נואש.
"אנשים הסובלים מאיידס או נשאי הנגיף נמצאים במירוץ נגד הזמן. הם לא שיערו כי בנוסף למחלה ולנגיף, יהיה עליהם להילחם בגורם נוסף, והוא המלחמה", הוסיף לואיס.