במוצאי השבת האחרונה הותקפו יהודים במונסי שבניו יורק. סיבת ההתקפה אנטישימית אבל לי לא משנה מה המניע של התוקף ולמה התבצעה התקיפה, אלא מה היו תוצאותיה של ההתקפה ומה אנו יכולים ללמוד מהאירוע על מנת שנהיה ערוכים, מוכנים ומוגנים טוב יותר לכל מקרה כזה.
מימד חשוב לבחינת האירוע הוא אופן הסיקור התקשורתי בארץ ובעולם את התקיפה.
אתחיל מנקודת הסיקור התקשורתי. אפשר וצריך היה לסקר את התקיפה הזו בצורה שונה. התקיפות וגילוי האנטישמיות בעולם אכן מדאיגות אך גולת הכותרת של האירוע במוצאי שבת יכלה להראות אחרת. יהודים הותקפו אך הניסו את התוקף ומזערו את תוצאות האירוע.
באם היו מדגישים את רוח הלחימה שהתגלתה במקום ואת ההסתערות על התוקף בידיים חשופות וכו', הן היו מעלות את תחושת ביטחון לתושבים במקום. כתבות ברוח דבריי היו משיגות את הורדת המוטיבציה לתוקפים עתידיים, ובכך לגרום להגברת תחושת הביטחון בקרב התושבים.
כאמור, בתקיפה במוצאי שבת הגיע תוקף אשר נשא עימו סכין גדולה, וב"ה לא הצליח לגרום למותו של אף יהודי. תושבים אמיצים הצליחו להדוף את התוקף ולמזער משמעותית את היקף הנזק אשר היה עלול להיגרם.
הגיבורים המקומיים הסתערו על התוקף חלקם בידיים חשופות לגמרי, חלקם זרקו על התוקף כיסאות, ניסו לפגוע בו באמצעות מטריות ועם כל אמצעי אשר בא ליד. לאחר שתקפו אותו, והפכו את "הקערה", נמלט התוקף ומבלי שצלח במשימתו לשפוך דם יהודי.
הצלחת התושבים בהדיפת התוקף צריכה לעודד את הקהילות היהודיות בעולם, ובפרט את הקהילה במונסי ולחזק את חוסנה.
בנוסף, הדיפת התוקף מעבירה מסר ברור ותקיף לכל יריב אשר יחשוב לבצע פיגוע כנגד יהודים כי כל מי שינסה לפגוע בנו אנו נפגע בו בכל הכלים העומדים לרשותנו.
בנוסף אני שב ומדגיש: חשוב מאוד כי כל קהילה תדע להגן על עצמה כנגד כל תוקף באמצעים אשר יכולים לעמוד לרשותם: נשיאת אקדח, אגרופן, גז פלפל, מטף ואפילו מחבט... היציאה מהגנה להתקפה תהווה פגיעה במוטיבציה של היריב תבלבל אותו ותניס אותו מהזירה.
טוב יעשו קהילת מונסי וקהילות אחרות בעולם אם יבנו תכניות אבטחה לקהילה ויבססו את אבטחת שלום הציבור היהודי על בסיס חברי הקהילה בלבד.
בציפייה ברורה מכוחות הביטחון בכל מקום אשר רוצים להגן על היהודים בכל רחבי תבל
לקיים את האמירה הפשוטה והברורה: "הקם להרגך השכם להרגו"
(הכותב הוא מומחה אבטחה, קב"ט קדומים בעבר וכיום מרצה במרכז לביטחון במכללה האקדמית וינגייט)