ישראל נמצאת בהפוגה שבין שתי סערות מזג אוויר כאשר לנוכח הטרגדיות שגבתה הסערה הקודמת ההיערכות בקרב גורמי החירום עולה לשיא, אולם איתה גם הצפי לפגיעות נוספות. עם עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לתביעות נזיקין, תאונות וביטוח, שוחחנו על זכויותיהם של נפגעי הסערה בגוף או ברכוש.
"אזרח שגר בשטח עירייה מסוימת אמור לצפות שהעירייה תדאג לו מבחינת התנאים הסביבתיים, כלומר שמערכות הביוב והניקוז תהיינה תקינות ולא תהיה הצפה ולא ייכנסו מים הביתה", פותח עו"ד חרל"פ המציין כי ברמה האישית הוא "חסיד של ביטוח דירות", כהגדרתו. "העלות של ביטוח דירה היא עלות נמוכה. יש פוליסות סטנדרטיות תקניות שדרכן ניתן להיפרע. הפוליסות הללו לא מכסות בעיות של איטום, כלומר כשגשם חודר ללא הרחבה זה לא מכסה".
לדבריו כאשר עץ נופל על רכב ניתן בהחלט לתבוע את בעל החצר בה היה העץ או את העירייה אם מדובר בשטח עירוני. "התביעה מתבססת על הוכחה שמישהו התרשל", הוא מדגיש ובאשר לאירועים הטראגיים האחרונים הוא מוסיף: "לא יעלה על הדעת שיצלצלו למוקד חירום ולא יקבלו תשובה. זה מצדיק הגשת תביעת נזיקין. אם הרשות מעורבת יגישו תביעה נגד הרשות".
שאלנו את עו"ד חרל"פ אם בניה של מבנה הובילה להפניה משובשת של ניקוז למקום אחד ובעקבות כך נוצרה טרגדיה, האם הדבר מצדיק תביעה נגד הבונה או נגד העירייה שאישרה, והוא משיב "גם וגם. אם הסיבה היא בניה של בית בסמוך, אז יש עילת תביעה נגד הבונה ונגד הרשות שנתנה אישור לבניה בלי שלקחו בחשבון התדרדרות כזו של אבנים או מים".
חרל"פ אינו מקבל נימוק לפיו אירוע גשם כדוגמת זה שהיה ביממות האחרונות הוא נדיר, כזה שקורה פעם בחמישים שנה, ולכן לא ניתן היה להיערך אליו, טענה שאותה משמיע ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי. "לא הייתי מקבל נימוק כזה ולא הייתי מסכים לו. אי אפשר להתייחס כך. אלו מערכות שאמורות לתפקד 24 שעות ולא יתכן שלא יתפקדו בעת הצורך. אני לא יודע מאיפה הוא לקח את הסטטיסטיקה של פעם בחמישים שנה. יש מחויבות לצפות בעיות בעתיד".
מקרים שבהם לא ניתן לתבוע הם מקרים המוגדרים כ'כוח עליון' כדוגמת פגיעת ברק באדם שהולך ברחוב. "כל מסגרת שניתן למנוע אותה ברמה סבירה של התנהלות זו מסגרת שיש לדרוש אותה. אדם משלם מיסים וארנונה על תחזוקה וביוב ובשעת חירום לא עונים? זה לא מקובל".
