פסיכולוגיה וטיפול נפשי
פסיכולוגיה וטיפול נפשי iStock

עולמם של המאמנים, הקאוצ'רים, נחשב בעיני רבים למאוד גמיש ולכן לא פעם מהווה מצע נוח לשרלטנים ומתחזים. בלשכת המאמנים הישראלית קיים מדריך שמסייע להסביר כיצד עולים על קואצ׳ר מתחזה ומה הצעדים שכדאי לעשות אם נקלעתם למצב כזה.

על המדריך וההגנה ממתחזים שוחחנו עם עו"ד אדוה פרי-אבישי, יו"ר לשכת המאמנים, המדגישה כבר בפתח הדברים גם את הקושי בהגדרת המתחזים כמתחזים, שכן אין עדיין בישראל הגדרה בחוק של כללים מחייבים, כך שהמושגים אינם די ברורים. "כשאומרים מתחזים, המשמעות היא שיש חוק שאומר מיהו מאמן ואז יש מתחזה, אבל בישראל אין חוק שאומר מיהו מאמן. כל אחד יכול להכריז על עצמו כמאמן והוא לא עובר על החוק".

לדבריה במציאות שכזו מתחזקת חשיבותה של לשכת המאמנים הבוחנת את דרכי הכשרת המאמנים, קובעת כללים אתיים וכיוצא באלה. "עורכי דין חייבים לעמוד בכלל חקיקה מוגדרים, ואם אדם מכנה את עצמו כעורך דין ניתן לטפל בו", היא מחדדת את ההבדל בין מקצוע המעוגן בחוק לבין מקצוע האימון.

"לשכת המאמנים, הועד המנהל והועדות השונות, כולם עושים את עבודתם בהתנדבות מלאה ללא מטרות רווח. זו עמותה הפועלת על פי דין שמטרתה קידום מקצוע האימון בישראל, עמוהת שקמה מתוך ציבור המאמנים", אומרת פרי-אבישי וכשהיא נשאלת מה למעשה סמכות לשכת המאמנים לקבוע את כללי האתיקה של ענף האימון (לנוכח היעדר חקיקה מוסדרת בעניין), היא מציינת כי הלשכה כוללת את וותיקי המאמנים בארץ ומוסיפה:

"יש מסמך הסמכות שאותו יכול כל אדם בציבור לפתוח ולקרוא בו את הקריטריונים הנדרשים כדי להיות מאמנים. יש כ-18 בתי ספר לאימון וכל בית ספר צריך לעבור בדיקה שיכולה להימשך כמה שנים. יכול להיות שמלמדים ברמה נמוכה ואנחנו לא יכולים לדעת על כך, כי אין גוף ניטראלי שיכול לבדוק. העובדה היא שכל בתי הספר שעברו תהליך הכרה היו צריכים לעשות הרבה שינויים בתכנית הלימוד, התאמות ותוספות כדי שהלימודים יהיו ברמה גבוהה".

בדבריה לא שוללת פרי-אבישי את הצורך בחקיקה שתסדיר את הסוגיה. "האם הבשילה העת לחקיקה? יכול להיות שכן. יש לנו ועדת מחקר שעובדת בצורה מעמיקה ובוחנת את המקובל בעולם ואת המגמות. יש חסרונות ויתרונות. תמיד יש בעלי עניין ויכולים להיות מתנגדים. אנחנו לומדים מה שקורה בעולם ויתכן ונגיע למסקנה שהבשילה העת לעשות את זה".

עם זאת, פרי-אבישי מעירה כי הלגיטימיות של לשכת המאמנים הוכרה גם בהכרעה משפטית. "ב-2013 היה פסק דין של בית משפט השלום בתביעה נגד מאמן, והאמירה של בית המשפט הייתה שכל מאמן באשר הוא, גם אם לא למד קורס מסוים, מחויב לקוד האתי של לשכת המאמנים. בכך הוכר הקוד האתי של הלשכה בבית המשפט כקוד מחייב גם את מי שאינו שייך ללשכת המאמנים".

"זה קוד אתי מאוד משמעותי והאמירה לציבור היא לבדוק ולאתר את המאמנים שחתומים על כך שהם מחויבים לקוד האתי. מדובר בדיני נפשות וחשוב לדעת מה אדם למד ומה המחויבויות שלו, כמו מחויבות לסודיות שהיא מחויבות בסיסית ביותר. כשהולכים למאמן, זו אמנם נקודה רגישה בחיים, אבל רגע לפני, לא להסתמך על המלצות, לבדוק אם המאמן מוכר בלשכת המאמנים ואיפה הוא הוסמך".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו