האם ניתן לנבא הצפות ושיטפונות ואולי גם לטפל בהן על ידי בינה מלאכותית? על מערכת שכזו עובדת ד"ר איריס יוסטר מהמרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן. שוחחנו איתה.
"אנחנו עובדים עם עיריות ורשויות על פתרון בעיות שונות ואחת מהן זו הצפות שלהן מכנים משותפים עם מצבי חירום אחרים. בינה מלאכותית יכולה לתת פתרון", אומרת ד"ר יוסטר המציינת כי אמנם ישנם מקרים בהם לא ניתן לצפות אירועים כדוגמת ההצפות שחזינו באחרונה, "אבל אפשר לזהות דפוסים כי דברים חוזרים על עצמם".
המערכת עליה שוקד הצוות בראשותה של ד"ר יוסטר מבקשת לנצל פלטפורמה של בינה מלאכותית לטובת בניית תבניות של הערכות איפה יהיו הצפות. לשם כך "מצלמות וסנסורים אוספים מידע, מנתחים אותו ויוצרים תובנות שאם יישארו ברמת המערכת ויהיו נחלת אנשי הטכנולוגיה הן לא יעזרו. אנחנו רוצים שהתובנות יעברו ערך מוסף, כמו שיאפשרו להיערך בהתאם בהיבט שירותי הרפואה, החילוץ וההצלה, כלומר תיעדוף כוחות לעבר מקומות שבהן הבעיות חמורות יותר".
"התושבים יכולים לסייע", קובעת יוסטר ומציגה את ג'קארטה שבאינדונזיה כמודל. "מדובר בעיר שוקעת שנמצאת תחת הצפות. זו עיר של עשרה מיליון תושבים, והם יצרו פלטפורמה של שיתוף התושבים בזמן הצפה. ציוץ שלהם בטוויטר עובר אוטומטית לפלטפורמה של העיר עצמה, ונכנס למערכת נתונים גדולה הרבה יותר. הכול מעובד בבינה מלאכותית ושירותי החירום יודעים כך איפה יש בעיה".
"הבינה המלאכותית נותנת הרבה כוח לאסוף מיליוני נתונים בשנייה ולהפוך אותם לתובנה, כמו הידיעה שברחוב מסוים יש את הבעיה הקשה ביותר ונדרש שם חילוץ או טיפול רפואי", דברי יוסרט המציינת עוד כי גם בעיה של קריסת מערכת הטלפונים כפי שהיה בסערה האחרונה, גם היא אינה קיימת במערכת שכזו. מדבריה עולה שהעולם כבר התקדם מעידן התקלות הללו. "בוטים מקבלים שיחות והבינה המלאכותית יודעת לאבחן אם מדובר בשיחה דחופה או לא, והאבחון נעשה בצורה טובה יותר משל אדם, על פי ניתוח של מילים וטון. בוטים נותנים תגובה של סיוע, הסבר לאופן הטיפול בבעיה ואפילו נותנים מענה רגשי למצב של חרדה וכו'".
לטעמה של ד"ר יוסטר המציאות החדשה לא תיצור תלות אנושית חסרת אונים במערכות הממוחשבות, אלא להיפך. "זה ישפר לנו אם נאפיין את הבעות וניתן לתושבים את המקום שלהם. אנחנו שמים את האדם במרכז ונותנים לו לתרום את הידע והחוויה שהוא עבר. במודל כולו אנחנו טוענים שיש תושבים שיכולים לקחת חלק ביצירת הפתרון. הדברים לא תלויים רק באנשי הטכנולוגיה".
על הבניה במעבדה שלה אומרת יוסטר כי "אנחנו עדיין בשלבי בנייה" ובעתיד תשמח לדווח על תוצאות. "אנחנו מנסים להסביר את הערכים המוספים לערים שרוצות להשקיע בטכנולוגיה ורוצות להיות ערים חכמות. ניתן לתושבים לדבר, גם הם חלק מהתכנון. מה הבעיות שמטרידות אותם, האם הבעיה היא הצפות, תאורה, לכלוך וכו'. לא העיריות יחליטו עבור התושבים אלא התושבים יחליטו".
"בכל עיר יש צעירים שאנחנו רוצים לפתח כאורייני טכנולוגיה. יש גם אנשים שכבר עושים זאת, ובואו נשתף אותם בבניית הפתרון. הכול מתחיל באיפיון בעיה. אני בטוחה שמי שסבל מההצפות זו לא הפעם הראשונה אבל דרוש מי שיקשיב להם".