בשנים האחרונות אנו עדים להפיכה שמתרחשת במדינת ישראל על ידי בג"ץ. הפיכה זו גרמה לבג"ץ להידמות לשליט כול יכול, מעין דיקטטור שקובע לכולנו מה ואיך לחשוב ולחיות. ככל שבג"ץ נגס ונוגס עוד יותר במעמד הרשות המחוקקת והמבצעת, הרי שהוא מעמיד עצמו כשליט בלעדי.
ישנם ארבעה יסודות עיקריים שבגינם בג"ץ הפך עצמו למעין דיקטטורה. הראשון עוסק בביטול זכות העמידה בפניו, קרי הכול שפיט וכל אדם יכול לפנות בכל עניין לבג"ץ. בעולם יש משוואה פשוטה: לא נפגעת – לא עתרת. רק פה כל אחד יכול לעתור בכל נושא, גם אם אין לו אישית כל קשר אליו. ומכאן שהתוצאה של ביטול זכות העמידה הייתה עלייה מתמדת במספר העתירות שהוגשו לבג”ץ בעשורים שלאחר מכן, בעיקר על ידי שלל עמותות אשר היוו “עותר ציבורי” – מושג חדש שהומצא רק כדי להסביר כיצד אנשים מסוימים מתיימרים להביע דעה ולטעון לפגיעה בשם הציבור בכללותו.
השני הוא ביטול עיקרון אי-השפיטות. השפיטות, אשר קובעת במה מותר לבית המשפט לעסוק, הפכה בישראל לסממן משפטי המציב את הרשות השופטת כמערכת שלטונית קיצונית במיוחד. ב-1986 הכריז אהרון ברק כי “אפילו הפעילות בעלת הגוון הפוליטי ביותר – כגון עשיית שלום או מלחמה – נבחנת באמות מידה משפטיות”. ומאז – “הכול שפיט”. מאז בג"ץ יכול לשפוט ולדון בכל נושא שבעולם. מעתירות סרק של גופים רדיקליים נגד הרס בתי מחבלים שפוגעות בהרתעה של מדינת ישראל, וכלה בעניינים פוליטיים כמו הדיון מהשבוע שעבר שבו בג"ץ דן בשאלה איזה חבר כנסת נבחר רשאי או לא רשאי להרכיב ממשלה.
היסוד השלישי הוא עיקרון הסבירות. בג"ץ הגיע למציאות שבה הוא יכול לפסול כל החלטה שלטונית בלי יוצא מן הכלל, בנימוק המופרך שההחלטה פשוט לא נראית סבירה בעיניו.
מה שאומר בפועל שהמחוקק יכול לחוקק והממשלה יכולה לשאוף לבצע אבל בסופו של יום, אם לשופטי בג"ץ שלא נבחרו בבחירות דמוקרטיות יש מחשבה אחרת, מכיוון שעל פי סברתם יישק דבר, הרי שקל לשופטים להפוך החלטות של הרשויות האחרות. מדובר באוזלת יד מגוחכת שמייתרת דה פקטו את כלל רשויות החוק במדינה שאינן חלק ממערכת המשפט.
היסוד הרביעי הוא הסמכות שבג"ץ לקח לעצמו לפסול ולדון בחוקים שונים, כמו שצפוי להיות במהלך חודש יוני הקרוב סביב חוק הלאום.
ארבעת היסודות הללו יצרו את בג"ץ המתנהל כשליט עליון בלעדי במדינה. שלטון זה לא בא כדי להשליט פה חוק וסדר משפטי אלא כדי להשליט את אמונותיו ודעותיו של בית המשפט, המנוגדות לשלטון החוק ולתפקידו המקורי.
דריסת הרגל של בג"ץ הגיעה לצערנו כבר לכל תחומי החיים. לאחרונה בג"ץ החליט, בניגוד לדעת שר האוצר, כי יש לקבוע מס על טבק בתפזורת. הוא הגדיל לעשות בעניין משמעותי יותר, בקביעתו כי נתניהו לא יכול להחזיק בתיקים שבהם הוא החזיק וחייב להיפטר מכמה מהם. כבר לא מדובר בהתערבות זניחה. זו הפיכה של ממש.
כדי להחזיר את בג"ץ למקומו הראוי על נבחרי הציבור להעביר כמה חוקים, החשוב שבהם הוא "חוק יסוד הפרדת הרשויות: סמכויות בתי המשפט במשפט הציבורי". חוק זה יוכל להשיב את בג"ץ למקומו הראוי, כשופט ולא כמחליט על. רק כך מדינת ישראל תחזור להיות דמוקרטיה אמיתית שלא נשלטת על ידי פקידים ושופטים שלא נבחרו, אלא תאפשר לרשות המחוקקת והמבצעת לבצע את תפקידן, שכן הן נבחרו על ידי העם ותפקידן לפעול למען העם.
הכותבת היא רכזת פרויקטים בתנועת 'אם תרצו'