יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל דחה היום (ראשון) את העתירה לפסול את מועמדותו של ח"כ גדי יברקן ברשימת הליכוד, לבחירות לכנסת ה-23.
עו"ד שחר בן מאיר הגיש עתירה לוועדת הבחירות המרכזית נגד ח"כ גדי יברקן, הליכוד, כחול לבן, מפלגת תל"מ ודרש לקבוע כי הרישום של יברקן כמועמד מטעם רשימת המועמדים של הליכוד הוא "בטל ומבוטל" ועל ועדת הבחירות לקבוע כי הרישום פסול ומנוגד להוראות כל החיקוקים ועקב כך למחוק אותו מרשימת המועמדים של הליכוד.
השופט הנדל נימק את החלטתו וכתב כי "התשובה לטענת המבקש מצויה בסעיף 40 לחוק היסוד, שמגדיר את המונח 'התפטרות של חבר כנסת: ההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב התפטרות על ידי המתפטר ליושב ראש הכנסת'. המבקש אכן הגיש את כתב ההתפטרות מהכנסת לפני שהוגשה רשימת הליכוד. אמנם סעיף 41 ,שכותרתו 'תוצאות ההתפטרות', מלמדנו כי החברות בכנסת נפסקת רק כעבור 48 שעות; אך אין בכך לגרוע מהעובדה שהגשת כתב ההתפטרות מקימה את ההתפטרות, יהיו תוצאותיה אשר יהיו. כמובן, לו היה המבקש חוזר בו מההתפטרות קודם שיחלפו 48 שעות – מה שלא עשה בענייננו – ניתן היה להגיש בקשה בעניין; אך זאת בעילה שהמשיב חזר בו מהתפטרותו, ולא מן העילה שמבחינה פורמלית לא התפטר מהכנסת. יוצא כי המשיב התפטר קודם להגשת הרשימה".
עוד מציין השופט הנדל כי העתירה חוטאת למציאות. "לשם חידוד העניין, נוסיף כי עמדת המבקש בנסיבות המקרה הקונקרטי, שבו ההתפטרות קדמה להגשת רשימת הליכוד, אף אינה תואמת את תכלית ההסדר הקבוע בחוק היסוד. כפי שהוסבר, תכלית ההסדר היא 'לצמצם את האפשרות שחבר כנסת שנבחר במסגרת רשימת מועמדים מסוימת יפרוש מסיעתו יחד עם המנדט שנתן ציבור הבוחרים לרשימה ממנה פרש, ויפעל בכנסת באופן המנוגד למצעה ולעמדותיה של הסיעה, תוך סיכול רצון הבוחר'... את מובנו של הביטוי 'בסמוך לאחר הפרישה' יש לפרש לאור תכלית זו גם בנסיבות ענייננו, המשיב אינו פועל בכנסת באופן המנוגד למצעה של סיעת כחול לבן. הוא הגיש מכתב התפטרות באופן מיידי, ואף בטרם הוגשה רשימת הליכוד, ולא פעל בכנסת בשום צורה המנוגדת לעמדות סיעתו הקודמת".