לפני חודשיים מונה במחטף נפתלי בנט לשר ביטחון ללא אישור מליאת הכנסת, מינוי שהיועמ"ש של הכנסת הכריז עליו כלא-חוקי.
מאז אותו יום, ולמרות שמדובר במינוי לא-חוקי ובממשלה יוצאת מזה שנה, מנהל בנט קמפיין בחירות מלשכת השר – רומס כל ניסיון מינימלי למראה של תקינות במשרד הביטחון, של עבודת מטה ושל ניהול תקין.
אחרי שהכריז על הקמת שמורות טבע חדשות באיו"ש, מהלך שמהווה סיפוח דה-פקטו של השטחים הללו ומצר עוד יותר את יכולות התנועה של האזרחים הפלסטינים באזור, והכריז על מינוי יועץ מיוחד לענייני התיישבות, בנט שבר את השיאים של עצמו במוצאי שבת כשהנחה את פיקוד מרכז, השב"כ ואת מחוז ש"י של משטרת ישראל להוציא צווי הרחקה למספר פעילי שמאל מהשטחים מטעמי "איזון פוליטי" מול מחבלי "תג מחיר".
אתם מבינים?! לא צרכים ביטחוניים מכווינים את שיקולי השר לדבריו, אלא פוליטיים.
לא אכפת לו לעקוף בפומבי את הרמטכ"ל ואת שרשרת הפיקוד בצה"ל ולהוריד פקודה לאלוף פיקוד מרכז ישירות. לא משנה לו שהשב"כ קבע כי, בניגוד לדבריו, פעילי השמאל אינם מסוכנים. לא הפריע לו לכתוב שהצווים נועדו לפגוע בהפגנות יום שישי בבילעין וניעלין, שאינן מתקיימות מזה שנים.
אם נתניהו לא היה שר הביטחון לפניו, הייתי כותב שמעולם לא היה לנו שר ביטחון שהיה לו פחות אכפת מהביטחון של אזרחי ישראל.
המשרד ניתן לו במתנה על שעשה כדבר הבוס מבלפור, התחנף לו בפומבי ותמך בכל מהלכיו. זמן קצר לאחר מכן, איים עליו ביבי שאם לא יעשה כדברו ויתאחד עם סמוטריץ' ואחר כך עם פרץ, ילקח ממנו המשרד.
אם זה לא שוחד פוליטי, אני לא יודע מהו שוחד. ואם ככה מתנהג הבוס, למה שהכפופים לו לא יפעלו באותה צורה צינית בדיוק?
אני מודאג מאוד. בדיוק כפי שהיום אנו רואים שמשרד החינוך, עליו הוא היה אחראי מ-2015, הציג ירידה דרמטית ביכולות התלמידים לכל אורך תקופתו – בעוד מספר שנים נגלה עד כמה הציניקנים שהיו אמונים על משרד הביטחון הזניחו אותו לאורך השנים האחרונות בניסיון נואל לאחוז בקרנות המזבח עוד מספר שבועות.