לקראת יום השואה הבינלאומי מספרת קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, על תוצאותיו של סקר מטריד ולפיו אחד מכל ארבעה אירופים מחזיק בדעות המסווגות בקטגוריה האנטישמית ביותר.
הסקר שבוצע בחודש נובמבר האחרון בחן את עמדתם של 9000 תושבי ארצות האיחוד האירופי כאשר בפני הנשאלים הוצגו 11 היגדים והמדד הוא שאם אדם מסכים לשישה מהם הרי שזו עדות לכך שהוא מחזיק בעמדות אנטישמיות.
ההיגדים המדוברים נוגעים למספר סוגיות כדוגמת הטענה לשליטה של יהודים בעולם התקשורת, שליטה יהודית בעולם העסקים, הנאמנות הכפולה של יהודים, הדיבור המופרז לכאורה על השואה וכיוצא באלה.
נוריאל מציינת כי למחקר ולסקר נבחרו נשאלים במקומות בהם יש אינטראקציה עם קהילה יהודית. זאת מתוך תחושה ש"בדרך כלל היכרות עם יהודים גורמת ירידה בכמות העמדות האנטישמיות". האם המשמעות היא שאם היה הסקר מופנה לכלל האוכלוסייה האירופית התוצאות היו קשות יותר? נוריאל משערת שאכן כן.
"מצאנו במדינות מזרח אירופה ומרכזה עליה משמעותית לעומת הסקרים הקודמים", היא אומרת ומעירה כי "לכל מדינה יש את ההסברים. בפולין עליה של 11 אחוזים כאשר בשנה האחרונה יש שיח מתגבר על נושא השואה ותפקידה של פולין בשואה והשבת הרכוש. לעומת זאת יש ירידה משמעותית במדינות כמו איטליה ואוסטריה".
שנאת היהודים ועמדות אנטישמיות, מסבירה נוריאל, מגיעות מכל קשת הדעות והעמדות. "לאף אחד במפה הפוליטית אין מונופול או חסינות מהנושא האנטישמי. זה מופיע גם מימין וגם משמאל. בהונגריה, שבה ראינו עליה, ראינו קמפיין נגד סורוס. רבע מאוכלוסיית הונגריה מאמינה שהיהודים מעודדים הגירה כדי להחליש את התרבות ההונגרית. ישנו גם הצד השמאלי של המפה כמו במקרה קורבין בבריטניה. כיום אלו דברים שנמצאים מעל לפני השטח".
האם הנתונים מטרידים? בוודאי. האם הם מפתיעים? לא בטוח. מידת ההפתעה תלויה ברמת הציפיות של כל אחד מהחברה האירופית. "בניגוד לדו"חות אירופאים שנותנים אינדיקציה למספר האירועים האנטישמיים שינוי עמדות ותפיסות זה דבר עמוק ומושרש הרבה יותר", אומרת נוריאל ומציינת כי אל השיח האנטישמי חוזרות עמדות שתאמו את האנטישמיות של ימי הביניים כאשר במרכז השיח נושא השליטה היהודית בעולם. לזאת היא מוסיפה ומעירה כי בחוגים מסוימים גם השיח הימי-ביניימי על יהודים כמלווים בריבית, כבוגדים וכרוצחי האל עדיין קיים. "אירועים כלכליים מקבלים פרשנות שיהודים קשורים לכסף".
ואולי נכון להניח למאבק הזה שנראה חסר סיכוי? אולי נכון להכיר בכך שכל צעד יהודי שנעשה מתפרש על ידי שונאי היהודים כעילה נוספת לשנאה נוספת? נוריאל דוחה את הגישה הזו מכל וכל וקובעת כי תפקידנו כאזרחי העולם, מעבר להיותינו יהודים, הוא לדאוג שלכל אזרח בעולם יחיה בביטחה. "זו חובה של כל אנשי מוסר ואתיקה להילחם בתופעות של שנאה, בעיקר כשיש היסטוריה עקובה מדם. מעבר למחויבות כלפי הקהילות עצמם והחברות עצמם, כי להחזיק חברה דמוקרטית דרוש מאבק בתופעות הללו".