רוב הציבור אינו שבע רצון ואינו מאמין לסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות.
רוב הציבור בארץ אינו שבע רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות, אינו סבור שהסיקור תורם לידע הפוליטי שלו, אינו עוקב אחר הסקרים ואינו מאמין להם.
ממצאים אלה עולים ממחקר מקיף, ראשון מסוגו, על עמדות הציבור כלפי עבודת התקשורת במערכת הבחירות, שנערך על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה ב'אוניברסיטת תל- אביב.
עורכי המחקר, ראש המכון, ד"ר יורם פרי ועמית המכון, ד"ר יריב צפתי מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מסרו, כי המחקר נערך ימים ספורים לפני התפוצצות פרשת חוות השקמים.
משמעות הדברים היא שהשינויים בהצבעת הבוחרים לא יהיו בהכרח כה חריפים כפי שניבאו סקרי סוף השבוע שעבר.
ביום ד' הקרוב ייערך ב'אוניברסיטת תל-אביב' יום עיון על התקשורת במערכת הבחירות ובו יימסרו ממצאים רבים מן המחקר, שהוא ראשון מסוגו בהיקפו.
המחקר נערך על מדגם מייצג של 1,219 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
הראיונות נערכו לא רק בעברית, אלא גם ברוסית ובערבית וטעות הדגימה היא 2.8 אחוזים בלבד.
המחקר מראה, כי רק שניים מתוך עשרה ישראלים הביעו שביעות רצון מאופן סיקור מערכת הבחירות בתקשורת.
59 אחוזים מן הנחקרים השיבו שבראש וראשונה חשוב להם לקבל מידע על עמדות והתכניות של המועמדים והמפלגות, אולם מידע זה כמעט ואינו ניתן להם - 17 אחוזים בלבד חשו שהתקשורת מספקת להם בפועל מידע מסוג זה.
התמונה הפוכה לגבי הסקרים.
בעוד התקשורת מייחסת להם משקל רב, עמדת הציבור שונה.
רק 19 אחוז מהמשיבים ציינו שחשוב להם לקבל סקרים והערכות מי ינצח בבחירות. לעומת זאת סבורים 60 אחוזים מהנחקרים, כי התקשורת מתמקדת דווקא בסקרים.
רק 36 אחוזים מהמשיבים ציינו שהם עוקבים אחר הסקרים המתפרסמים בעיתונות במידה רבה מאוד או רבה, ו-22 אחוזים טענו שאינם עוקבים אחריהם כלל.
כ-60 אחוזים ציינו רמות גבוהות של אי אמון בסקרים, יותר מכפי שהיה בבחירות 1996.
הציבור גם אינו סבור שסיקור הבחירות מוסיף לידע הפוליטי שלו.
רק 27 אחוזים ציינו שהסיקור תורם לידע שלהם במידה רבה מאוד או רבה, ואילו 73 אחוזים טענו שהמידע תורם במידה מעטה או כלל לא.
רמות גבוהות מאוד של חוסר שביעות רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות נמצאו בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי חוסר שביעות רצון הייתה גבוהה מעט יותר אצל חרדים, מצביעי הימין והערבים.
אצל נשים היתה מעט יותר שביעות רצון מהסיקור לעומת הגברים.
כמו כן נמצא מתאם בין שביעות הרצון מסיקור הבחירות לבין השתתפות ומעורבות פוליטית.
אלה המעורבים יותר בפוליטיקה, מדברים יותר על פוליטיקה עם חברים ובני משפחה ומרגישים שיש להם השפעה על הפוליטיקה, הם גם המרוצים יותר מן הסיקור התקשורתי.
אבל קבוצה זו קטנה יותר מקבוצה שרמת ההשתתפות והמעורבות שלה נמוכה יותר.
רוב הציבור בארץ אינו שבע רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות, אינו סבור שהסיקור תורם לידע הפוליטי שלו, אינו עוקב אחר הסקרים ואינו מאמין להם.
ממצאים אלה עולים ממחקר מקיף, ראשון מסוגו, על עמדות הציבור כלפי עבודת התקשורת במערכת הבחירות, שנערך על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה ב'אוניברסיטת תל- אביב.
עורכי המחקר, ראש המכון, ד"ר יורם פרי ועמית המכון, ד"ר יריב צפתי מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מסרו, כי המחקר נערך ימים ספורים לפני התפוצצות פרשת חוות השקמים.
משמעות הדברים היא שהשינויים בהצבעת הבוחרים לא יהיו בהכרח כה חריפים כפי שניבאו סקרי סוף השבוע שעבר.
ביום ד' הקרוב ייערך ב'אוניברסיטת תל-אביב' יום עיון על התקשורת במערכת הבחירות ובו יימסרו ממצאים רבים מן המחקר, שהוא ראשון מסוגו בהיקפו.
המחקר נערך על מדגם מייצג של 1,219 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
הראיונות נערכו לא רק בעברית, אלא גם ברוסית ובערבית וטעות הדגימה היא 2.8 אחוזים בלבד.
המחקר מראה, כי רק שניים מתוך עשרה ישראלים הביעו שביעות רצון מאופן סיקור מערכת הבחירות בתקשורת.
59 אחוזים מן הנחקרים השיבו שבראש וראשונה חשוב להם לקבל מידע על עמדות והתכניות של המועמדים והמפלגות, אולם מידע זה כמעט ואינו ניתן להם - 17 אחוזים בלבד חשו שהתקשורת מספקת להם בפועל מידע מסוג זה.
התמונה הפוכה לגבי הסקרים.
בעוד התקשורת מייחסת להם משקל רב, עמדת הציבור שונה.
רק 19 אחוז מהמשיבים ציינו שחשוב להם לקבל סקרים והערכות מי ינצח בבחירות. לעומת זאת סבורים 60 אחוזים מהנחקרים, כי התקשורת מתמקדת דווקא בסקרים.
רק 36 אחוזים מהמשיבים ציינו שהם עוקבים אחר הסקרים המתפרסמים בעיתונות במידה רבה מאוד או רבה, ו-22 אחוזים טענו שאינם עוקבים אחריהם כלל.
כ-60 אחוזים ציינו רמות גבוהות של אי אמון בסקרים, יותר מכפי שהיה בבחירות 1996.
הציבור גם אינו סבור שסיקור הבחירות מוסיף לידע הפוליטי שלו.
רק 27 אחוזים ציינו שהסיקור תורם לידע שלהם במידה רבה מאוד או רבה, ואילו 73 אחוזים טענו שהמידע תורם במידה מעטה או כלל לא.
רמות גבוהות מאוד של חוסר שביעות רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות נמצאו בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי חוסר שביעות רצון הייתה גבוהה מעט יותר אצל חרדים, מצביעי הימין והערבים.
אצל נשים היתה מעט יותר שביעות רצון מהסיקור לעומת הגברים.
כמו כן נמצא מתאם בין שביעות הרצון מסיקור הבחירות לבין השתתפות ומעורבות פוליטית.
אלה המעורבים יותר בפוליטיקה, מדברים יותר על פוליטיקה עם חברים ובני משפחה ומרגישים שיש להם השפעה על הפוליטיקה, הם גם המרוצים יותר מן הסיקור התקשורתי.
אבל קבוצה זו קטנה יותר מקבוצה שרמת ההשתתפות והמעורבות שלה נמוכה יותר.