פרופ' יוסף גרונברגר, ניצול שואה בן 90, קיבל את עיטור הכבוד הגבוה ביותר של ממשלת אוסטריה על תרומתו למדינה כמי שטיפל נפשית באסירי כלא וינה. שוחחנו עם בתו, דורית גבירץ.
גבירץ מספרת כי אביה קיבל את האות עם פרישתו מהעבודה במלאת לו 90 שנה לאחר 57 שנות עבודה בבית הסוהר בוינה, בית סוהר שהיה בית סוהר רגיל אך בהובלת אביה, פרופ' גרונברגר, הפך לבית סוהר לשיקום אסירים.
"זו שיטה שהפכה למקובלת בעולם, שיטה שבה אבא שלי הפך את בית הסוהר לכזה שבו לא רק מרצים בו את העונש אלא גם עוברים תהליך שיקומי וטיפולי ואבא שלי כפסיכולוג קליני עבר עם האסירים במשך 57 שנה הרבה מחקרים והרבה שיטות חדשות", אומרת גבירץ.
בדבריה היא מעירה ומציינת כי מחקריו של אביה משמשים רבים באוסטריה ומחוצה לה, ועל תרומתו למדינה כולה ניתן לו האות מטעמו של ראש ממשלת אוסטריה, אות הזהב על התרומה לרפובליקה האוסטרית.
במרוצת השנים כתב פרופ' גרונברגר למעלה מ-400 מחקרים ו-7 ספרים שנכתבו כולם בגרמנים וחלק ניכר מעבודות המחקר שלו תורגמו לאנגלית ופורסמו ברחבי העולם.
לנוכח היקף תרומתו העצום של אביה שאלנו את גבירץ אם במשפחתה שלה הייתה הכרה בגדלותו, או שמא הדברים התקבלו כמעט כמובנים מאליהם, והיא משיבה ואומרת שכמו אביה עצמו גם לה הייתה זו הפתעה. "אני מאוד אוהבת ומעריכה את אבא שלי ואסירת תודה לקב"ה על שאני הבת שלו, למדתי ממנו הרבה. מדובר באדם שעבר את השואה והיום יש לו משפחה עם 14 נכדים ו-4 נינים, והכול בצניעות. גם הוא עצמו לא חשב שיקבל את האות. זו הייתה לו הפתעה. הוא ידע שעושים לו טקס פרידה מהעבודה שלו וכשהעניקו לו את האות הוא היה מאוד מופתע".
"מדובר באדם מאוד מיוחד מעבר לעבודה הזו. גם בתחום הקהילה היהודית הוא תרם רבות מזמנו, הוא הקים את בני עקיבא אחרי המלחמה, היה הרבה שנים יו"ר מזרחי ונשיא ההסתדרות הציונית שם, כך שזה אדם שעושה הרבה בהרבה תחומים", אומרת גבירץ ומציינת כי לפי שעה ימשיך אביה לשהות באוסטריה, להרצות באוניברסיטה, לבחון סטודנטים ולעסוק בתחומי המחקר שלו "ואני מקווה שיום אחד הם יגיעו לארץ".