סו לביא, תושבת מעלה שומרון, נגנית חלילית ומורה בקונסרבטוריון בקדומים, הלחינה יצירה לזכר בנה בעל הצרכים המיוחדים, דורון, שנפטר לפני שנה. בפסטיבל הבינלאומי השלישי לחלילית שיתקיים בראשית החודש הבא תועלה היצירה על ידי תלמידיה.
"דורון לא דיבר. הוא היה מוגדר כבעל פיגור בינוני נמוך, אבל הייתה לו תקשורת מדהימה דרך המוסיקה. הוא מאוד אהב שירים שהכנסתי ליצירה ותיפוף שגם אותו הכנסתי ליצירה. הוא היה אדם מאוד אוהב. אני מגדירה אותו כמורה שלי לחיים", אומרת לביא.
על היצירה עצמה היא מספרת: "ההתחלה מתארת את הגעגועים והעצב שלי. אחר כך שילבתי את 'שיר המעלות' של יום שישי שהוא מאוד אהב ורצה שנשיר עשרים פעם ביום, כתבתי מזה עיבוד והשיר השני הוא שיר ילדים מארה"ב שעשיתי לו עיבוד אני לא זוכרת את המקור שלו. סגרתי את היצירה באופן שמח כי זו הצוואה שלו, השמחה, ואנחנו מאוד משתדלים לשמור על השמחה שלו".
"אני מאמינה שהיה רוצה לראות אותנו שמחים", אומרת לביא על השילוב הבלתי אפשרי של שמחה ועצב בזכרו של הבן שהיא חשה קרובה אליו מאוד גם היום, "אני קמה איתו בבוקר והולכת לישון איתו בלילה. הוא בתוכי".
את היצירה יעלה בפסטיבל הרכב של חמישה ילדים מגיל 10 עד 12, מתושבי קדומים. "כיף לי לשמוע אותם אומרים לי בחזרות 'מנגנים את דורון היום' ". הפסטיבל יתקיים בקונסרבטוריון הישראלי. יגיעו לשם מעל 120 משתתפים בכל העולם, מנגני חלילית סולנים והרכבים בקטגוריות שונות".
מבקרי הפסטיבל צפויים להכיר את הסיפור שמאחורי היצירה. "הקונסרבטוריון כותב על כך בחוברת. הם כותבים את הסיפור על דורון ואת הסיפור שלי", אומרת סו ומוסיפה כי הכתיבה היא מעין תרפיה עבורה. כששאלנו אם העלאת היצירה עשויה להוות סופה של התרפיה הזו, היא משיבה ואומרת "אני בטוחה שאכתוב דברים אחרים".