שמחה גדולה אך גם חששות התערבבו יחד השבוע בעקבות החלטת הרבנות הראשית לפיה יהודי אתיופיה מקהילת ביתא ישראל הם יהודים לכל דבר ועניין. "זו קביעה שסוף סוף מסיימת את התהליך ההזוי של הגלות ליהודי אתיופיה בתוך ארצנו, ומביאה לאיחוד של כל קהילות ישראל מהחרדי במאה שערים ועד האתיופי בשכונה או השמאלני בצפון תל אביב", אומר בצלאל יעקב מהפורום לחשיבה ציונית.
יעקב רואה בצעד שנעשה אבן דרך חשובה בשילוב העולים מאתיופיה בחברה ישראלית. "אני מודה באופן אישי לכל מי שלקח חלק באישור הפסק ההלכתי. אנחנו עם אחד ועכשיו סוף סוף גם מאוחד למרות התרבויות השונות שיש בנו. מכאן הצעד הבא זה כבר לגאולת ישראל. ההחלטה מבורכת. היא אומנם פורמלית ולא רואים את ההשלכות שלה ברחוב, אבל יש לה משמעויות תודעתיות מהפכניות. הרב עובדיה יוסף קבע את המעמד שלנו כחלק מהעם היהודי וכעת דבריו מקבלים תוקף פורמלי".
במהלך ישיבה מיוחדת של מועצת הרבנות הראשית שהתקיימה לפני כשבועיים בביתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ביקש הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, לאמץ את הכרעתו ההלכתית של הרב עובדיה לפיה בני הקהילה האתיופית מביתא ישראל הם יהודים לכל דבר מבחינה הלכתית. ההצעה, כאמור, אושרה. מסיבות שאינן ברורות ההחלטה נשמרה מתחת לרדאר עד כה, ונחשפה רק בתחילת השבוע בחדשות כאן 11. ייתכן שהסיבה לכך היא חשש מהתנגדות בקרב חוגים חרדיים מסוימים.
הרב שמואל אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית ורב העיר צפת, אמר בשיחה עם 'בשבע' שעיקר חשיבות ההחלטה הוא הושטת יד לבני העדה האתיופית. "זו למעשה החלטה שבאה להושיט יד ולחזק את מעמדם של יוצאי אתיופיה בארץ", הסביר והוסיף: "אחרי אירועי הקיץ חשבנו שנכון לחבק ולאחד".
לדברי הרב אליהו, פרט לצורך החברתי לא הייתה סיבה של ממש להצבעה, שכן זהו היחס ההלכתי שמקבלים העולים מאתיופיה מאז הגיעו ארצה. "לא היה אפילו דיון על זה, הציגו את הרעיון במשך חמש דקות והוא התקבל. לא היה צורך של ממש להסביר או להתווכח, קהילת ביתא ישראל מוכרת בארץ כיהודים לכל דבר ועניין מאז ומעולם".
מחזירים עטרה ליושנה
הרבנות כאמור אימצה את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שקבע בשנת 1973: "באתי למסקנה שהפלשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש... והחלטתי כי הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות, ולהחיש עלייתם ארצה, ולחנכם ברוח תורתנו הקדושה, ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה. ושבו בנים לגבולם".
אולם קביעה מאוחרת של הרבנות הראשית, בשנת תשמ"ו, הטילה ספק ביהדותם של העולים מאתיופיה וערערה על החלטת הרב יוסף. לפי הקביעה שניתנה אז, "הואיל ונתערבו בהם (ביוצאי אתיופיה) גויים רבים במרוצת הדורות, באופן שלא ניתן לברר ולהוכיח את זהותם בוודאות – לפיכך, כדי לצאת ידי כל הספקות, ועל מנת למנוע לעז מכל סוג שהוא, מחויב כל אחד מבני העדה בקבלת מצוות, מילה וטבילה בפני שלושה". הלכה למעשה, כלפי העולים ננקטה במרוצת השנים גישתו של הרב יוסף, אבל בהחלטה שגובשה השבוע בוטלה העמדה שנקטה הרבנות בשנות ה-80 גם באופן רשמי.
את ההחלטה הביא להצבעה במועצה רבה של באר שבע, הרב יהודה דרעי. בדברים שנשא בכינוס החשוב הוא אמר לעמיתיו: "ההחלטה של מרן להכיר בהם כיהודים לכל דבר היא החלטה שהצילה עדה שלמה", והוסיף: "זו אחת ההחלטות ההיסטוריות שייזכרו לדורות עולם בכלל ישראל ובפרט בעדה האתיופית".
גופים חרדיים אשכנזיים, כמו בד"ץ העדה החרדית, שלא רואים בעולי אתיופיה יהודים בכל הקשור לדיני כשרות, צפויים שלא לשנות את עמדתם ההלכתית, אבל מדובר בסטטוס שלפחות מבחינה תודעתית יכול לגשר משמעותית על פערים חברתיים אשר מקשים על חלק מהעולים להשתלב כשווים בין שווים בחברה הישראלית.
לא עומד לדיון
איינאו פרדה סנבטו, איש ציבור בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל, סבור כי ההחלטה מבורכת אך רואה בה טעם לפגם. "הרב הראשי יצחק יוסף ממשיך בדרכו של אביו באהבה וחיבור של עולם התורה ליהודי אתיופיה. ההחלטה הזאת של מועצת הרבנות מגיעה עם הרבה כוונות טובות ורצון להושיט יד", אומר סנבטו. אך לצד זאת הוא מדגיש את הבעייתיות בעיניו בעצם הדיון: "אנחנו לא זקוקים לשום החלטה כזאת. אנחנו כחברה יהודית בארץ ישראל לא צריכים היום אישור. היו תהליכים כאלו בעבר עם יהדות תימן, יהדות הודו ועוד קהילות, אבל אין צורך. אני ומשפחתי עברנו דברים קשים כדי לשמור על יהדותנו באתיופיה. אנחנו יהודים, תמיד היינו יהודים ולא צריך שום אישור מאף אחד".
"גם הרב קוק ראה בנו יהודים ורבנים רבים מאירופה לאורך הדורות", ממשיך סנבטו. "מי שחקר את היהדות שלנו ולא הסתמך על תחושות בטן, תמיד קבע שהיהדות שלנו איתנה. החלטה כזאת והפרסום שלה מציפים את הנושא. עצם החשיפה לכך שהייתה בעיית יהדות בעבר לא תורמת לקהילה כי היא מעלה לסדר היום הציבורי את הספק. הרי אנשים רבים לא ידעו שבעבר היה ספק כזה, ועכשיו יהיו מי שיטילו בנו דופי. הכוונה חיובית, אבל ההצהרה הזאת יש בה יותר נזק מתועלת. אם כבר מחליטים החלטות לגבי העדה, היינו שמחים לראות את הקייסים שלנו, שהם נקודת האור הרוחנית של העדה, תופסים מקום מכובד יותר בין הרבנים, אפילו מקום ברבנות הראשית. זה דבר שיקרב עוד ציבור גדול לתורה ויגשר על הפער".
ההחלטה של הרבנות הראשית עסקה רק בעולי אתיופיה מקהילת ביתא ישראל. בעניין בני הפלשמורה שעלו מאוחר יותר, הדעות עדיין חלוקות. סנבטו סבור כי בהחלטה יש קביעת קו ברור המפריד בין יהודי ביתא ישראל שעלו לישראל משנות ה-80 ועד לשנות האלפיים, ובין קהילת הפלשמורה. סנבטו סבור כי מדובר בנוצרים מיסיונרים שבאים לפגוע ביהדות בארץ ישראל. מנגד הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל, מייחל כי מדינת ישראל תכריז על הכרה דומה גם בפלאשים.
כיום ממשלת ישראל רואה בבני הפלשמורה יהודים שהמירו דתם במאות הקודמות וחוק השבות לא חל עליהם. הרב הכהן מצפה כי המדינה תכיר ביהדותם כפי שראתה בבני ביתא ישראל כיהודים לכל דבר. הרב הכהן משתמש בהשאלה בביטוי התלמודי "אין דנים את השור אלא בפניו", וטוען כי "מי שלא ביקר בקהילות שמחכות לעלות לארץ לא יוכל לדון אותן. רק מי שלא מכיר אותם יכול לומר שהם נוצרים או להאשים בהאשמות כאלה ואחרות. זו קהילה שמתנהגת לחלוטין כיהודים אורתודוקסים".
"אין ספק שאיגרת השמד רלוונטית אליהם כי הם עם תודעה יהודית מוחלטת", הוא ממשיך וטוען, כשהוא מזכיר את האיגרת המפורסמת ששלח הרמב"ם ליהודים שסבלו מרדיפות על רקע דתי בתימן. "ברור לי שזו חובה להשיב אותם לחיק היהדות גם כן, ולהביא אותם לארץ. יש לנו אחריות מלאה עליהם. הם מחכים לעלות לארץ, מייחלים לעלות לבית המקדש ומתפללים על ירושלים. הם במצוקת רעב כי הם לא עובדים בשבת וכי אינם אוכלי בשר מאחר שאין שם שחיטה כשרה. צריך לראות מקרוב את המסירות שלהם לשמירת המצוות. עליהם אמר הנביא ישעיהו 'ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים'".