בעוד בישראל מתכנסים מנהיגי מדינות מכל רחבי העולם במטרה לדבר על זכר השואה ועל התגברות ההתנכלויות ליהודים בהווה, בקרקוב שבפולין התכנסו יותר ממאה שרים, מחוקקים ממדינות שונות וחברי הפרלמנט האירופי כדי לדבר, אבל בעיקר לשם הנעת תהליכים של מלחמת חורמה באנטישמיות.
התוצר המרכזי הוא טיוטת הצעת חוק שנציגי רוב המדינות המשתתפות הודיעו שיחלו בהליכים להעברתה בפרלמנט שלהם. מדובר בחוק שיכלול חיוב לימודי השואה במערכות החינוך של מדינות אירופה השונות, יאסור על שימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים ובעצם יגרום לרוב האנטישמיות המעשית לעבור משולי הצד האפל של החברה לצד שאינו חוקי.
הכינוס המיוחד, פרי יוזמת איגוד הארגונים היהודיים באירופה בראשות הרב מנחם מרגולין, הליגה האירופית לפעולה והגנה שבראשות הרב שלמה כובש, מצעד החיים, בני ברית אירופה, מרכז שמעון ויזנטל, אקום וקהילות יהודיות וארגונים מרחבי אירופה, נעשה באופן מכוון לא הרחק ממחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו, כשהרצון הוא לשנות את הנרטיב ולרתום את המחוקקים האירופים לשינוי.
אבל האם הנרטיב באירופה יכול באמת להשתנות? תלוי את מי שואלים. יארוסלב סילין, השר לענייני תרבות ומורשת של פולין, מסביר לנו כי גם היהודים צריכים להבין שהפולנים היו קורבן של השואה - ולא מחולליה.
"אנשים רבים אינם מודעים לעובדות מסוימות. לדוגמה, לכך שפולין הייתה המדינה הראשונה שהתנגדה להיטלר ומעולם לא שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. מוזיאונים רבים נבנו בפולין לזכר השואה, במימון מוסדות המדינה, כמו המוזיאון באושוויץ-בירקנאו. אנחנו מובילים הכי הרבה פרויקטים לזכר השואה והנושא נוכח אצלנו", אומר סילין.
האם ארצו מחויבת להגדרת האנטישמיות החדשה שמשווה בין האנטישמיות המוכרת מהעבר ובין אנטי ישראליות ואנטי ציונות? סילין מתחמק. "יש לנו משלחת שעוסקת בזה והיא פועלת בקצב שלה, שהוא לדעתנו הנכון", הוא אומר.
לוקחים אחריות
פולין, כך נראה, במיוחד מאז חקיקת חוק השואה, היא לא הפרטנרית הטובה ביותר לשינוי הנרטיב. אוסטריה דווקא מסתמנת כמי שתוביל מהלך כזה. וולפגאנג סובוטקה, יו"ר הפרלמנט האוסטרי, אמר לנו: "כאוסטרים, אנחנו לא נתחמק מהאחריות שלנו למה שהיה. אנחנו צריכים לא רק להקשיב לניצולי השואה וצאצאיהם, אלא גם לתרגם את הקרב נגד אנטישמיות לפעולה פוליטית".
מה אתם מתכוונים לעשות?
"אין אפשרות לעשות שום פשרה במאבק נגד אנטישמיות. לפי סקר שערכנו עדיין עשרה אחוזים מהאוסטרים מחזיקים באמונות אנטישמיות ו-30 אחוזים מחזיקים בתפיסות אנטישמיות. בית הנבחרים האוסטרי החליט לשים דגש על שימור זכר השואה. החלטנו גם להקים מוסד עצמאי לחקר אנטישמיות, אנטי-יהדות ואנטי-ציונות. הפרלמנט שלנו נערך לאמץ כבר בחודש הבא החלטה שתביע התנגדות מוחלטת ל-BDS ותקרא לחזק את ישראל. יש צורך בשיתוף פעולה כלל-אירופי כדי להיאבק באנטישמיות ובפנים החדשות של האנטישמיות, שה-BDS הוא אחד מהם".
סובוטקה מייצג למעשה תמונת מראה של עמדת פולין. הוא מסביר ל'בשבע' בגילוי לב כיצד רואה ארצו את המצב כיום. "אנחנו חייבים להיות אמיתיים עם עצמנו ולזכור מה המדינה שלנו עשתה בעבר כדי להצליח לשנות את העתיד. 75 שנים אחרי שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, אנחנו צריכים להודות ולהבין שמסתובבים בינינו אנשים שמחזיקים בדעות ובעמדות אנטישמיות. אוסטריה מעולם לא התמודדה עם הנושא באופן פתוח ואמיתי כפי שנעשה כיום".
"אנחנו מגלים בכל יום פנים וצורות חדשות של אנטישמיות - שאנטי ציונות ואנטי ישראליות הן חלק מהן. את ההתחדשות הרעה הזאת מובילים ארגונים חוץ-ממשלתיים, אבל לעיתים הם זוכים לרוח גבית מכל מיני מוסדות בינלאומיים, כולל ארגונים של האו"ם. היחס של מדינות רבות לישראל פשוט לא הוגן - וזה בעצם הבסיס לאנטישמיות שאנחנו רואים מתגברת כיום. אוסטריה לא תתפשר במאבק נגד התופעה הזאת", הוא מסכם.
גם בהונגריה רוצים לשנות את הנרטיב. ג'ודית ורגה, שרת המשפטים ההונגרית, מציינת בפנינו כי "הונגריה היא המדינה הבטוחה ביותר באירופה ליהודים כיום".
למה דווקא הונגריה? יש עוד מדינות שנאבקות באנטישמיות.
"אצלנו אין צורך לחשוש מעליית האנטישמיות. מכיוון שנקטנו כמה צעדים בכדי למנוע מיהודי ארצנו להיחשף לכל סוג של שנאת יהודים. לנשיא ויקטור אורבן יש אפס סובלנות לאנטישמיות. מעט גילויי האנטישמיות נתקלים בתגובה נחושה של הנהגת המדינה. הקהילה היהודית שלנו יכולה תמיד לסמוך על תמיכת הממשלה והגנתה".
"אצלנו אין צורך להזמין בחשאי מתפללים לבתי הכנסת בשבתות. בארצנו יהודים יכולים להסתובב בגאווה ברחובות כשכיפה לראשם. הקהילה היהודית שלנו נמצאת בתקופת רנסנס", מתגאה ורגה.
ההפתעה הגדולה ביותר בשינוי הנרטיב מגיעה דווקא מגרמניה. אנחנו משוחחים עם איש נמוך קומה אבל בעל הישגים עצומים בתחום הזה, חבר הפרלמנט היהודי פרנק מולר רוזנטריט. כמי שקידם החלטות נגד BDS ובעד הוצאת חיזבאללה מחוץ לחוק בארצו, המטרה הבאה שהוא מסמן היא המאבק באנטישמיות הקלאסית, כפי שהוא מכנה אותו.
"התשובה הטובה ביותר לחוקי הגזע תהיה חקיקה נגד אנטישמיות עד כדי הוצאתה אל מחוץ לחוק", מסביר לנו מולר רוזנטריט. "הצלחנו כבר לפעול נגד ארגוני החרם על ישראל, שהם הצורה המודרנית של האנטישמיות. כעת צריך לפעול נגד הצורה הבסיסית, זו שהניעה את הנאצים ואחרים לאורך ההיסטוריה ואותה יש להוציא מחוץ לחוק".
כלי הנשק: חינוך
בבוקר שאחרי כינוס המחוקקים והשרים, הם יוצאים בשלושה אוטובוסים למחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו. לרבים מהם מדובר בפעם הראשונה שהם נתקלים במחזות האימה. הם אומנם היו במוזיאונים מקומיים ושמעו ניצולי שואה, אבל לא נתקלו במימדי הזוועה פנים מול פנים.
מיריד מקגווינס, סגנית נשיא הפרלמנט האירופי, יוצאת מהסיור במחנות, שאותם ראתה לראשונה, המומה לגמרי. "אושוויץ-בירקנאו הם תזכורת נוראה עד לאן יכול להגיע הרוע האנושי. למקום שבו אנשים איבדו את זהותם והפכו למספרים שהוטבעו בכוח על זרועותיהם", היא אומרת באיפוק, מנסה לכבוש את הדמעה שעולה בעיניה. "שלא יהיה ספק, את התחושות שהרגשתי כאן היום ויהדהדו בי עוד תקופה ארוכה אני אביא לפרלמנט האירופי. את העצב, התדהמה והרשע הבלתי נתפס אנסה להסביר לחברי הפרלמנט. אבל מבחינתי לא מספיק לזכור. צריכים לפעול".
הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר ויו"ר יד ושם, שפוגש את המשלחת בישורת האחרונה, מסביר למחוקקים מה לדעתו צריך להיעשות. "אנחנו זקוקים לחינוך בנושא השואה בגיל צעיר. אם איננו עושים זאת, אינני בטוח שמה שהיה לא יכול לקרות שוב. עלינו לומר בגיל מאוד מוקדם לילדים שכל האנשים הם אחים ואחיות, שאנחנו אותם בני אדם".
הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, מסביר למה המשימה המרכזית כיום היא לפעול בקרב קובעי המדיניות באירופה: "לנוכח הגל הגואה של אנטישמיות ישנה וחדשה והקואליציה האדומה-ירוקה שמלבה אנטישמיות משני קצות הקשת הפוליטית, פשוט אי אפשר עוד להסתפק באמירות כמו 'לעולם לא עוד' שהפכנו לצערנו קלישאות ריקות מתוכן".
כשאתה מניע לפעולה אתה מתכוון בעיקר לחקיקה.
"דרושים צעדים אופרטיביים מיידיים, וכדי שהם יהיו משמעותיים חייבת להתגבש חקיקה בפרלמנטים של כל אחת ממדינות אירופה, כמו גם בפרלמנט האירופי. זה לא יכול להישאר עניין הצהרתי בלבד. מה שמתחיל במיצגים שבהם מבזים את היהודי ומדביקים לו סטריאוטיפים נלעגים הופך מהר מאוד להתנכלויות מילוליות ופיזיות, כפי שאנו עדים להן לא אחת במדינות אירופה השונות".
"סחר גלוי בפרטי מורשת ניאו-נאצית יוצר נורמליזציה של השנאה", ממשיך הרב מרגולין, "והחמור ביותר, פחות ופחות תלמידים וסטודנטים באירופה נחשפים להיסטוריה הארורה של השואה, ולכן גם לא לומדים את הלקחים המתחייבים ממנה. החקיקה שגיבשנו בכינוס נועדה לשנות את המציאות הזאת. כיהודים זו חובתנו להוביל את המאבק הזה, אבל זו חובתם של כל מנהיגי אירופה לעשות מעשה ולגבש תשתית חוקתית שתאפשר לנקוט צעדים של ממש נגד האנטישמים ביבשת".
הרב שלמה כובש, יו"ר הליגה האירופית לפעולה והגנה, סיפר על הצעדים הראשונים שיוצאים מהכינוס המשותף. "אנחנו חייבים לחקור את שדה הקרב, שהוא שונה ממדינה למדינה. האנטישמיות היא וירוס עם מוטציות רבות. התחלנו בסקר הפאן-אירופי הראשון על אנטישמיות ב-14 מדינות, ואנחנו מנטרים תקריות אנטישמיות בכל רחבי אירופה".
"עלינו לבחור בכלי הנשק היעילים ביותר שלנו. חינוך הוא הנשק היעיל ביותר נגד אנטישמיות, במיוחד בקרב צעירים. הליגה להגנה ולפעולה החלה ביוזמה של תוכניות חינוכיות בספרי הלימוד הלאומיים, כולל נגיעה היסטוריה יהודית, תפקידם של יהודי אירופה בחברה וההיסטוריה של מדינת ישראל, ואנחנו מאמינים שהיא תאומץ בכמה שיותר מדינות", מסכם כובש.