הוראות הפתיחה באש של צה"ל, בצירוף היד הקלה על ההדק ומוטיבציית היתר של הפרקליטות הצבאית, עלולות להוליד בקרוב את פרשת אלאור אזריה 2 בגרסה משודרגת: הפעם יועמד לדין חייל בגין תפקודו תוך כדי פעילות מבצעית, ולא לאחר מעשה.
במקום לסיים גם הפעם את הפרשה בהליך משמעתי, עלול הלוחם למצוא את עצמו בתסריט אימים של משפט ראווה מתוקשר שסיומו בכלא הצבאי.
פרטים חדשים על האירוע ועל החקירות שעבר החייל הגיעו לידי 'בשבע' ומתפרסמים כאן לראשונה. החייל, שעלה עם משפחתו לישראל ממניעים ציוניים, קיבל השבוע זימון לשימוע לקראת משפט, לאחר שנודע לו ממפקדיו כי הפרקליטות הצבאית מתכוונת להגיש נגדו כתב אישום. זאת בגין אירוע שהתרחש לפני כעשרה חודשים, שבמהלכו ירה החייל למוות בפלשתיני שיידה אבנים לעבר מכוניות נוסעות וסיכן חיי אדם.
החייל, שנמצא כעת זמן קצר לפני שחרורו, שמר באותו יום בעמדת הפילבוקס באזור החטיבה המרחבית עציון. האווירה הביטחונית הייתה מתוחה, כשברקע פיגוע דריסה שהתרחש באזור והתראות לפיגועים נוספים בגזרה שבה שירת. לפתע שמע צעקות מהרחוב וזיהה אדם מיידה אבנים על מכוניות בציר. החייל מיהר לפעול לפי הוראות הפתיחה באש שניתנו לו. תחילה ירה באוויר, ומשראה כי הדבר אינו מרתיע את המחבל המשיך לירי לכיוון הקרקע. המחבל המשיך ביידוי האבנים, ובהתאם להוראות ירה החייל לכיוון הרגליים. מיידה האבנים נמלט והסתתר מאחורי בטונדה סמוך לכביש, אך המשיך משם ביידוי האבנים. גם השלב הבא, של ירי לכיוון המותן, לא עצר את המחבל. החייל, שלהבנתו מדובר היה בסיטואציה מסכנת חיי אדם, ירה על מנת להרוג. המחבל המשיך לרוץ עוד כמה מטרים ונפל לרצפה.
בעקבות האירוע הגיעו לזירה כוחות נוספים, וגם מפקדיו הבכירים של החייל. הנשק שבו ירה נלקח ממנו לצורכי חקירה והוחלף באחר. כעבור חודש הוזמן לחקירה. חוקרי מצ"ח, שמולם ישב במשך כחמש או שש חקירות, העמידו אותו בפני סיטואציות לא נעימות. הם החלו לתקוף אותו בשאלות כדי לבלבל אותו, דבר שהקשה עליו במיוחד על רקע היותו עולה שהשפה העברית אינה שגורה על פיו. בחקירות אחרות הוא ספג קללות וצעקות. עורך הדין הצבאי שהוצע לו לא נכח איתו בחקירות ולא הסביר לו את זכויותיו. צעד נוסף שננקט נגדו, שחוקיותו מוטלת בספק, הוא החרמת המכשיר הסלולרי שלו, שנלקח בעת החקירה ולא הוחזר לו מזה כחצי שנה.
עם תום החקירות חזר החייל לתפקוד רגיל ושירת בקו. בתחילת השבוע הוא זומן לשיחה אצל המג"ד. זה הודיע לו כי הפרקליטות הצבאית מתכוונת להגיש נגדו כתב אישום, ורמז כי הוא עומד להיפגע מההליך המשפטי הניצב בפניו. ההחלטה להגיש כתב אישום בגין אירוע שכזה מקפלת בתוכה אמירה על מה שצפוי במשפט ועל המקום שאליו מכוונת הפרקליטות הצבאית. ב-30 הימים שנותרו לו עד להגשת החומרים לבית המשפט ינסה החייל לגייס עזרה משפטית. בינתיים פעיל הימין רן כרמי-בוזגלו מתכוון לנהל למענו מערכה ציבורית ותקשורתית נוספת, בדומה לזו שניהל במשפט אלאור אזריה, שכן לדבריו זהו אמצעי הלחץ היחיד שיכול להרתיע את הפרקליט הצבאי.
"בימים האחרונים גועשת הארץ בעקבות פרסומים שמהם עולה כי כל צעיר שלישי משתמט מחובת הגיוס ומנסים למצוא סיבות ולתרץ תירוצים", אומר כרמי-בוזגלו, "הסיבה האמיתית נמצאת לפניכם, והיא היעדר גיבוי ללוחמים. הלוחם היה צריך לקבל צל"ש על תפקודו, וגומלים לו רעה על מסירותו. מה המסר שמועבר לצעירים ערב גיוסם? אני קורא לשר הביטחון ולרמטכ"ל להתערב מיידית ולעצור את הטירוף".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בתחילת השבוע זומן חייל על ידי הפרקליטות הצבאית לשימוע לאור האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום בגין ירי שביצע ביום 20 במרץ 2019 סמוך לכפר אל-חדר וליישוב אפרת. במהלך האירוע ירה החייל והרג תושב פלשתיני ופצע תושב אחר. מהחקירה עלה לכאורה שהירי בוצע תוך חריגה מכללי הפתיחה באש ובאופן בלתי מקצועי".
בצה"ל מציינים, באופן שניתן אולי לפרשו כמפויס יותר, כי ברקע פעילותו של החייל עומדת גם דריכות ביטחונית ששררה באותו זמן בגזרה: "יצוין כי האירוע התרחש סמוך לאחר התרעה בדבר אפשרות לפיגוע בסביבה הקרובה לעמדה שאייש החייל".
בנוגע לטענות לגבי אופי החקירות אומרים בדובר צה"ל: "החקירה התנהלה בצורה תקינה ובהתאם לכללים המקובלים. לאחר השימוע תתקבל החלטה האם להגיש כתב אישום בעניינו של החייל ואם כן באילו עבירות".
בעניין החרמת הטלפון הנייד מסביר גורם צבאי כי המכשיר נתפס כראיה במסגרת החקירה, בין השאר מכיוון שהחייל מחק מהטלפון לאחר האירוע מידע רלוונטי.
האם לשון התגובה מלמדת על זהירות יתר שתינקט הפעם בצה"ל כלפי הלוחם? לפצ"ר פתרונים.
מדעי היציאה לחיים
תוכניתו של יוני, סטודנט תושב הדרום, לסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, התנפצה אל סלעיה הנוקשים של האקדמיה. במסגרת לימודי הרפואה חויב יוני להיות נוכח גם בקורס העוסק בנושאים שהצנעה יפה להם. בירור שעשה העלה שכבחור ירא שמיים לא יכירנו מקומו שם לנוכח התכנים הנידונים, והוא נעדר ממנו מראשיתו. הסיפור התגלגל בין רשויות האוניברסיטה השונות, ובסופן מצא את עצמו יוני מחוץ ללימודי הרפואה. הוא שינה כיוון ופנה ללימודי פסיכולוגיה. הפעם היה לו ברור שהוא לא עובר התמודדות רוחנית נוספת כשאין מאחוריו משענת איתנה.
את התואר הנוכחי הוא לומד במקביל ללימודיו בתוכנית הסטודנטים של בית המדרש בחלוצה. "אני לא רוצה לומר שבאקדמיה אנשים נופלים כמו זבובים, אבל לרוחות באקדמיה יש המון כוח להקפיא את הרגש היהודי החם, את יראת השמיים", משתף יוני. "כשאתה קשור באופן קבוע לבית מדרש, כשאתה מחויב להגיע ללמוד כל ערב, זה אחרת לגמרי. יש לך גם עם מי להתייעץ. את אותו משקל שאתה נותן לאקדמיה, אתה צריך לתת לבית המדרש. קשה מאוד לעמוד בסחף הזה".
חמש השנים שעשה בתוכנית 'חי רועי' בבית המדרש בעלי במהלך לימודיו האקדמיים נוכחות כיום בעבודתו של איתן טי כסמנכ"ל תכנון ופיתוח במשרד המדע. ב'חי רועי', הוא מספר, חלחלה בתוכו התובנה שתמה התקופה שבה נכון היה להצטמצם בד' אמות של הלכה, להפך – צריך לצאת עם המטען התורני ולפעול איתו בכל תחומי החיים. לכתחילה, לא בדיעבד. איפה תוצאות הלימוד של אז פוגשות אותו ביומיום של משרד המדע? "אני מרגיש שהאתגר הגדול ביותר הוא בשמירת הלשון. היכולת לעבוד במסגרת ארגונית גדולה בלי לעסוק במה אחרים אמרו או עשו אינה פשוטה בכלל. בשביל לבנות תרבות ארגונית אחרת בסביבה שלך צריך הרבה כוחות נפש וחיבור אמיתי", הוא מעיד.
בקרב בני ובנות הציונות הדתית בוגרי התיכון, צומתי הבחירה המובנים מאליהם נעים על הציר של ישיבה או מכינה לבנים ומדרשה לבנות. בצומת הבחירה שלאחר מכן, המכונה יציאה לחיים או לימודים אקדמיים, כמעט לא נלקח בחשבון הפרמטר של המסגרת התורנית. רוב המתלבטים ישימו על כף המאזניים את המקצוע הנבחר, הדרישות האקדמיות, מלגות ועוד, בלי לצפות מראש כי הם צוללים לאחת התקופות המאתגרות ביותר בחייהם מבחינה רוחנית.
מחקרים מצביעים על כך ששנות האקדמיה הן המעצבות ביותר את האדם לקראת חייו הבוגרים. המשמעות היא כי ההרגלים ואורח החיים של צעיר דתי ייקבעו במידה רבה בשנים הללו, ויעצבו גם את האופן שבו ייראו חייו הרוחניים והדתיים בשנים הבאות. דווקא התקופה הקריטית הזאת היא שדה מוקשים לא קל לצעיר או צעירה דתיים שנכנסים בשערי הקמפוסים: הם נטמעים במסגרת לימודית וחברתית עם בני המין השני, מתגוררים במעונות שבהם החברה היא גם חילונית, וחיי החברה רחוקים מכל הערכים שאליהם הורגלו עד כה בבועה הדתית. במקביל לאתגר החברתי ניצבים חובשי הכיפה ולובשות החצאית גם מול אתגר אקדמי: האווירה האקדמית שוחקת ולעיתים מנוגדת לעולם הדתי שממנו הגיעו. המטען של שנות הישיבה או המדרשה מתפורר בשנות הבדידות הסטודנטיאליות, והנתונים מצביעים על שחיקה מבהילה של צעירים דתיים, גם בוגרי ישיבות, באקדמיה.
לפני 20 שנה הוקמו המסגרות התורניות הייעודיות הראשונות לסטודנטים בהר ברכה ובעלי. בהדרגה קמו מסגרות דומות נוספות בכל רחבי הארץ, לבנים ולבנות, שכיום מספרן עומד על 30 לפחות. מדובר במסגרת תורנית שבה מתחייב הסטודנט לשעות לימוד תורה קבועות, ובמקביל מעניקה המסגרת ליווי וייעוץ של רבנים, מעונות עם חברה מתאימה, ובכלל מעטפת שתשמר את חייו הרוחניים של הסטודנט המתמודד ברוב שעות היום עם אתגרי הקמפוסים.
שמוליק וינברגר, מנהל הפרויקט של איגוד בתי המדרש התורניים באקדמיה, מספר על צעד נוסף שעושים בימים אלו בתי המדרש, במטרה להגביר את המודעות לנושא בקרב צעירי המגזר. "אנחנו מפיצים חוברת שמאגדת חלק גדול מהתוכניות הללו, לבנים ולבנות, עם כל הפרטים. בכוונתנו להגיע עם זה למוסדות חינוך בכל הארץ, לכנסי חיילים משוחררים ושירות לאומי, להביא מרצים מבתי המדרש שיעוררו את הסוגיה לפני הצעירים וייתנו את המענה הקיים בשטח. זה לא רק לבוא לשיעור. זה גם השתייכות חברתית, ליווי אישי. מקבלים כלים להתמודדות עם מה שקורה באקדמיה של 2020", מסביר וינברגר, שעל פי ההיכרות שלו עם השטח, הפרויקט הזה הוא פיקוח נפש רוחני כפשוטו.
לתגובות: Hagitr72@gmail.com