יו"ר המפד"ל השר אפי איתם אמר: "צר לי שראש הממשלה לא נענה לקריאת המפד"ל ולעמדת שרי הממשלה לאחר הפיגוע בתל אביב לגרש את ערפאת מיד. כל יום שערפאת נשאר באזור עדיין קיימת התקווה ברחוב הפלשתיני שבאמצעות טרור הם יגיעו להישגים מדיניים".
לדבריו, "על ראש הממשלה לנקוט צעדים מיידיים כדי לגרש את ערפאת ולהודיע על חזרתו מההבטחה האומללה שנתן לפלשתינים בדבר הקמת מדינה לפלשתינים".
בפתח ישיבת הממשלה השבועית הגיב ראש הממשלה על קריאתו של ערפאת לארגוני הטרור להימנע מפיגועים עד לבחירות בישראל, ואמר כי היא חושפת את פרצופו האמיתי של ערפאת.
"אצל ערפאת רצח ישראלים, נוסף על העובדה שהוא יעד תמידי וקבוע הוא גם שיקול פוליטי. "הרבה לפני הבחירות-אפשר לרצוח, וסמוך לבחירות - כדאי להפסיק. אחרי הבחירות - רצוי להמשיך", אמר שרון.
ראש הממשלה הוסיף כי ערפאת הוא מכשול לשלום, וכי לכן הוא חייב לרדת מהבמה הפוליטית.
בכתבה שהתפרסמה אתמול בניו יורק טיימס מתאר דקסטר פילקינס את מצבו של ערפאת בימים אלה: "שעה אחר שעה מסתובב ערפאת סביב השולחן במשרדו וממתין לעולם, שישוב אליו". גם מקורבו של ערפאת נביל שעת' מוסיף תיאור משלו: "הוא הולך סביב סביב, ומקיף את שולחנו במשך שעות ארוכות, עד לתוך הלילה".
"פעם היה ערפאת אביה של אומה בלידתה, ועכשיו הוא דמות מנודה ומזדקנת, הממתינה להכרעת אחרים על גורלה", ממשיך פילקינס בכתבתו. הוא מציין כי הסקרים האחרונים מראים שהפופולריות של ערפאת ירדה לשפל שכמוהו לא ירדה מאז שהחל להנהיג.
את ימיו, כותב פילקינס, מבלה ערפאת באירוח נכבדים מדרג ביניים ופקידים זרים נטולי השפעה. לירידה במעמדו, כותב פילקינס, תרם נאומו של הנשיא בוש מחודש יוני, שבו הצהיר כי ארה"ב לא תתמוך בהקמת מדינה פלשתינית עצמאית ללא סילוקו של ערפאת. מיד לאחר מכן פרץ גל של פיגועי התאבדות נגד אזרחי ישראל, ופקידים אמריקניים אמרו כי פיגועים אלו הם באחריותו של ערפאת. בוש קרא אז לפתוח בתהליך של רפורמות, בעיקר באותם ארגונים שהיו "מפעל חייו" של עראפת.
פילקינס מציין כי לדעת מומחים ערביים מצבו של ערפאת נובע מכישלון מנהיגותו ולא מאירועי השנה האחרונה. חאליל שקאקי, עורך סקרים, טוען כי בין הסיבות שהביאו לפריצתה של האינתיפאדה לפני כ 28 חודשים הייתה אכזבתם של ערביי הרש"פ משלטונה של הרש"פ ומכישלונם לבלום את ההתיישבות היהודית ביש"ע. אחרי כישלון קמפ דייוויד, מוסיף שקאקי, הבינו ערביי הרש"פ כי גם את השלום ערפאת אינו יכול לספק. עוד טוען שקאקי כי לאחר שערפאת נכשל במתן מענה למרבית מאווייהם של ערביי הרש"פ הוא איבד בעיניהם את מעמד המנהיג הבלתי מעורער. לטענתו, ערפאת משקיע את מרבית מאמציו בהתמודדות עם מתנגדיו מבית. רבים מאלה עברו לסייע לארגוני המחבלים האיסלמיים הקיצוניים, הדוגלים, בין השאר, בביצוע פיגועי התאבדות.
עוד נכתב במאמר כי נקודת המפנה שעזרה לערער את אמינותו של ערפאת הייתה תפיסת המסמכים במהלך פשיטת צה"ל למוקטעה שברמאללה. בין המסמכים שנתפסו היו הוראות תשלום למחבלים מתאבדים, שעליהם התנוססה חתימתו של ערפאת. ממצא זה סייע לשנות את יחסו של בוש כלפי ערפאת.
רענן גיסין, יועצו של ראש הממשלה שרון, אמר לפילקינס כי ישראל הבטיחה לנשיא בוש לא לפגוע פיזית בערפאת, אך הותירה בידי עצמה את האפשרות לגרשו. "אם בזמן כלשהו יעריכו כוחות הביטחון ומומחים כי לטובת המצב עם הפלשתינים יש להוציא את ערפאת מהאזור הדבר יישקל", אמר גיסין.
לדבריו, "על ראש הממשלה לנקוט צעדים מיידיים כדי לגרש את ערפאת ולהודיע על חזרתו מההבטחה האומללה שנתן לפלשתינים בדבר הקמת מדינה לפלשתינים".
בפתח ישיבת הממשלה השבועית הגיב ראש הממשלה על קריאתו של ערפאת לארגוני הטרור להימנע מפיגועים עד לבחירות בישראל, ואמר כי היא חושפת את פרצופו האמיתי של ערפאת.
"אצל ערפאת רצח ישראלים, נוסף על העובדה שהוא יעד תמידי וקבוע הוא גם שיקול פוליטי. "הרבה לפני הבחירות-אפשר לרצוח, וסמוך לבחירות - כדאי להפסיק. אחרי הבחירות - רצוי להמשיך", אמר שרון.
ראש הממשלה הוסיף כי ערפאת הוא מכשול לשלום, וכי לכן הוא חייב לרדת מהבמה הפוליטית.
בכתבה שהתפרסמה אתמול בניו יורק טיימס מתאר דקסטר פילקינס את מצבו של ערפאת בימים אלה: "שעה אחר שעה מסתובב ערפאת סביב השולחן במשרדו וממתין לעולם, שישוב אליו". גם מקורבו של ערפאת נביל שעת' מוסיף תיאור משלו: "הוא הולך סביב סביב, ומקיף את שולחנו במשך שעות ארוכות, עד לתוך הלילה".
"פעם היה ערפאת אביה של אומה בלידתה, ועכשיו הוא דמות מנודה ומזדקנת, הממתינה להכרעת אחרים על גורלה", ממשיך פילקינס בכתבתו. הוא מציין כי הסקרים האחרונים מראים שהפופולריות של ערפאת ירדה לשפל שכמוהו לא ירדה מאז שהחל להנהיג.
את ימיו, כותב פילקינס, מבלה ערפאת באירוח נכבדים מדרג ביניים ופקידים זרים נטולי השפעה. לירידה במעמדו, כותב פילקינס, תרם נאומו של הנשיא בוש מחודש יוני, שבו הצהיר כי ארה"ב לא תתמוך בהקמת מדינה פלשתינית עצמאית ללא סילוקו של ערפאת. מיד לאחר מכן פרץ גל של פיגועי התאבדות נגד אזרחי ישראל, ופקידים אמריקניים אמרו כי פיגועים אלו הם באחריותו של ערפאת. בוש קרא אז לפתוח בתהליך של רפורמות, בעיקר באותם ארגונים שהיו "מפעל חייו" של עראפת.
פילקינס מציין כי לדעת מומחים ערביים מצבו של ערפאת נובע מכישלון מנהיגותו ולא מאירועי השנה האחרונה. חאליל שקאקי, עורך סקרים, טוען כי בין הסיבות שהביאו לפריצתה של האינתיפאדה לפני כ 28 חודשים הייתה אכזבתם של ערביי הרש"פ משלטונה של הרש"פ ומכישלונם לבלום את ההתיישבות היהודית ביש"ע. אחרי כישלון קמפ דייוויד, מוסיף שקאקי, הבינו ערביי הרש"פ כי גם את השלום ערפאת אינו יכול לספק. עוד טוען שקאקי כי לאחר שערפאת נכשל במתן מענה למרבית מאווייהם של ערביי הרש"פ הוא איבד בעיניהם את מעמד המנהיג הבלתי מעורער. לטענתו, ערפאת משקיע את מרבית מאמציו בהתמודדות עם מתנגדיו מבית. רבים מאלה עברו לסייע לארגוני המחבלים האיסלמיים הקיצוניים, הדוגלים, בין השאר, בביצוע פיגועי התאבדות.
עוד נכתב במאמר כי נקודת המפנה שעזרה לערער את אמינותו של ערפאת הייתה תפיסת המסמכים במהלך פשיטת צה"ל למוקטעה שברמאללה. בין המסמכים שנתפסו היו הוראות תשלום למחבלים מתאבדים, שעליהם התנוססה חתימתו של ערפאת. ממצא זה סייע לשנות את יחסו של בוש כלפי ערפאת.
רענן גיסין, יועצו של ראש הממשלה שרון, אמר לפילקינס כי ישראל הבטיחה לנשיא בוש לא לפגוע פיזית בערפאת, אך הותירה בידי עצמה את האפשרות לגרשו. "אם בזמן כלשהו יעריכו כוחות הביטחון ומומחים כי לטובת המצב עם הפלשתינים יש להוציא את ערפאת מהאזור הדבר יישקל", אמר גיסין.