עליית מדרגה נוספת במתיחות בוועדת הבחירות המרכזית בין היו"ר מישאל חשין ובין נציגי הליכוד בוועדה, ובראשם סגן היו"ר מיכאל איתן.
מיכאל איתן ועו"ד איתן הברמן, היועץ המשפטי של הליכוד, כינסו מסיבת עיתונאים, ובה מתחו ביקורת על שתי החלטות סותרות של השופט חשין: מצד אחד החלטתו לפסול את מסיבת העיתונאים עם רה"מ שרון בנושא ההאשמות נגדו, ומצד שני ההחלטה לאשר את שידור התוכנית "עובדה" עם עמרם מצנע במוצ"ש בערוץ השני.
במסיבת העיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב הדגיש מיכאל איתן: "אנשי הליכוד חושבים שסותמים להם את הפה". לדברי איתן, הוא הפציר בשופט חשין לראות את התוכנית "עובדה" ולשקול האם ברצונו לפוסלה, אך השופט דחה את הבקשה, בטענה כי אינו יכול לצפות בכל תוכנית טלוויזיה שמישהו מבקש ממנו לצפות בה.
לדברי מיכאל איתן, דבריו של השופט מיכאל חשין, כי איננו ירא מאיש, גם לא מראש הממשלה שרון, יכולים להתפרש כאילו מישהו ממקורביו של ראש הממשלה או הוא עצמו מנסים להטיל מורא על השופט, ולא היא.
הליכוד אמור להציג בפני השופט חשין קלטת, ובה 15 מקרים, שבהם, לטענתו, עברה מפלגת העבודה על חוק תעמולת הבחירות. מדובר, בין השאר, בהתבטאויות בטלוויזיה של אהוד ברק, של יולי תמיר, של עמרם מצנע ושל אופיר פינס.
עו"ד איתן הברמן אמר כי באשר להפסקת מסיבת העיתונאים עם אריאל שרון, ראוי כי השופט חשין לא ינקוט יוזמה, ולא יפעל מיד לביטול שידורים. לדברי הברמן, בשידור ביום חמישי לא חרג ראש הממשלה חריגה דרמטית מתעמולת בחירות.חריגות כאלה עושים גם אחרים, וזאת במיוחד כאשר חוק תעמולת הבחירות כלל אינו מגדיר מהי בדיוק תעמולת בחירות.
"נדהמתי מההחלטה 'להוציא את השטקר', לכבות את המסך לאזרחי ישראל ולסתום את פיו של ראש הממשלה", כך אמר אתמול העיתונאי אורי דן בשיחה לערוץ 7. דן אמר כי החלטתו של חשין פגעה בכבודו של רה"מ ולפיכך גם בכבודה של מדינת ישראל. מדובר, אמר דן, ברמיסת כבוד בידי מערכת שרוצה לפגוע בשרון עצמו ובליכוד, וזאת בגלל הייאוש שתקף את מפלגת העבודה ואת תומכיה.
דן ציין כי לפי מה שהתפרסם בעלילה, ראש הממשלה הוחשד בקבלת שוחד וחקירה סמויה מתנהלת נגדו. במהלך חקירה זו נשלחים מכתבים לשלטונות זרים ושם, לעיני אותם שלטונות, מחשידים את ראש הממשלה במעשה חמור. המכתב, אומר דן, נכתב מתוך מגמה להיות מודלף לעיתון "הארץ". במדינה מתוקנת, מוסיף דן, אם נחשד ראש ממשלה או נשיא אין מפנים את העניין לחיקור דין במדינה זרה אלא מודיעים לציבור כי אלו החשדות, וכי השלטונות המקומיים מנהלים חקירה.
אין להתפלא על זעמם של תומכי ליכוד רבים, אומר דן. הנה בימים שבהם שני חברי כנסת ערביים הקוראים להיעלמותה של המדינה היהודית נכנסים באופן חופשי לכנסת ושם יוכלו לומר כל מה שהם אומרים בשם הערך של חופש הדיבור, באותם הימים סותמים את פיו של ראש הממשלה. בכך, מוסיף דן, השיג השופט חשין התעוררות במחנה הלאומי, המרגיש עד כמה נורא העוול שנעשה כאן. דן מציין כי גם בשנת 99', לפני הבחירות, התנהל מסע פרסום בדבר חשדות נגד שרון. החשידו אותו, לדבריו, בעסקי שוחד עם האלוף במיל. יאנוש בן גל, והחקירה פורסמה בכותרות ענק בעיתון "הארץ". אחרי כישלונו של הליכוד בבחירות התברר, אומר דן, כי דבר לא היה באותו תיק. עתה, לדבריו, חוזרים על אותה שיטה. אנשים מסוימים החליטו לכתוב מכתב, שאותו הכינו מראש למצב שבו סיכוייה של מפלגת העבודה לנצח יהיו בירידה, ואז יפרסמו אותו. לדבריו, כל מי שטען כי שרון לא השיב להם תשובות על השאלות כלל לא ציפו לתשובות. את יריביו של שרון מעניין דבר אחד, אומר דן: כיצד לפגוע בו ובליכוד. שום הסבר לא יניח את דעתם, ולא יניחו את דעתם ניסיונותיהם של עורכי הדין של שרון ובניו להציג את המסמכים המוכיחים את טיעוניהם. איש לא פרסמם ולא התעניין בהם, אומר דן.
מיכאל איתן ועו"ד איתן הברמן, היועץ המשפטי של הליכוד, כינסו מסיבת עיתונאים, ובה מתחו ביקורת על שתי החלטות סותרות של השופט חשין: מצד אחד החלטתו לפסול את מסיבת העיתונאים עם רה"מ שרון בנושא ההאשמות נגדו, ומצד שני ההחלטה לאשר את שידור התוכנית "עובדה" עם עמרם מצנע במוצ"ש בערוץ השני.
במסיבת העיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב הדגיש מיכאל איתן: "אנשי הליכוד חושבים שסותמים להם את הפה". לדברי איתן, הוא הפציר בשופט חשין לראות את התוכנית "עובדה" ולשקול האם ברצונו לפוסלה, אך השופט דחה את הבקשה, בטענה כי אינו יכול לצפות בכל תוכנית טלוויזיה שמישהו מבקש ממנו לצפות בה.
לדברי מיכאל איתן, דבריו של השופט מיכאל חשין, כי איננו ירא מאיש, גם לא מראש הממשלה שרון, יכולים להתפרש כאילו מישהו ממקורביו של ראש הממשלה או הוא עצמו מנסים להטיל מורא על השופט, ולא היא.
הליכוד אמור להציג בפני השופט חשין קלטת, ובה 15 מקרים, שבהם, לטענתו, עברה מפלגת העבודה על חוק תעמולת הבחירות. מדובר, בין השאר, בהתבטאויות בטלוויזיה של אהוד ברק, של יולי תמיר, של עמרם מצנע ושל אופיר פינס.
עו"ד איתן הברמן אמר כי באשר להפסקת מסיבת העיתונאים עם אריאל שרון, ראוי כי השופט חשין לא ינקוט יוזמה, ולא יפעל מיד לביטול שידורים. לדברי הברמן, בשידור ביום חמישי לא חרג ראש הממשלה חריגה דרמטית מתעמולת בחירות.חריגות כאלה עושים גם אחרים, וזאת במיוחד כאשר חוק תעמולת הבחירות כלל אינו מגדיר מהי בדיוק תעמולת בחירות.
"נדהמתי מההחלטה 'להוציא את השטקר', לכבות את המסך לאזרחי ישראל ולסתום את פיו של ראש הממשלה", כך אמר אתמול העיתונאי אורי דן בשיחה לערוץ 7. דן אמר כי החלטתו של חשין פגעה בכבודו של רה"מ ולפיכך גם בכבודה של מדינת ישראל. מדובר, אמר דן, ברמיסת כבוד בידי מערכת שרוצה לפגוע בשרון עצמו ובליכוד, וזאת בגלל הייאוש שתקף את מפלגת העבודה ואת תומכיה.
דן ציין כי לפי מה שהתפרסם בעלילה, ראש הממשלה הוחשד בקבלת שוחד וחקירה סמויה מתנהלת נגדו. במהלך חקירה זו נשלחים מכתבים לשלטונות זרים ושם, לעיני אותם שלטונות, מחשידים את ראש הממשלה במעשה חמור. המכתב, אומר דן, נכתב מתוך מגמה להיות מודלף לעיתון "הארץ". במדינה מתוקנת, מוסיף דן, אם נחשד ראש ממשלה או נשיא אין מפנים את העניין לחיקור דין במדינה זרה אלא מודיעים לציבור כי אלו החשדות, וכי השלטונות המקומיים מנהלים חקירה.
אין להתפלא על זעמם של תומכי ליכוד רבים, אומר דן. הנה בימים שבהם שני חברי כנסת ערביים הקוראים להיעלמותה של המדינה היהודית נכנסים באופן חופשי לכנסת ושם יוכלו לומר כל מה שהם אומרים בשם הערך של חופש הדיבור, באותם הימים סותמים את פיו של ראש הממשלה. בכך, מוסיף דן, השיג השופט חשין התעוררות במחנה הלאומי, המרגיש עד כמה נורא העוול שנעשה כאן. דן מציין כי גם בשנת 99', לפני הבחירות, התנהל מסע פרסום בדבר חשדות נגד שרון. החשידו אותו, לדבריו, בעסקי שוחד עם האלוף במיל. יאנוש בן גל, והחקירה פורסמה בכותרות ענק בעיתון "הארץ". אחרי כישלונו של הליכוד בבחירות התברר, אומר דן, כי דבר לא היה באותו תיק. עתה, לדבריו, חוזרים על אותה שיטה. אנשים מסוימים החליטו לכתוב מכתב, שאותו הכינו מראש למצב שבו סיכוייה של מפלגת העבודה לנצח יהיו בירידה, ואז יפרסמו אותו. לדבריו, כל מי שטען כי שרון לא השיב להם תשובות על השאלות כלל לא ציפו לתשובות. את יריביו של שרון מעניין דבר אחד, אומר דן: כיצד לפגוע בו ובליכוד. שום הסבר לא יניח את דעתם, ולא יניחו את דעתם ניסיונותיהם של עורכי הדין של שרון ובניו להציג את המסמכים המוכיחים את טיעוניהם. איש לא פרסמם ולא התעניין בהם, אומר דן.