סקר שערך מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב מעלה כי רוב הציבור בארץ אינו שבע רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות, אינו סבור שהסיקור תורם לידע הפוליטי שלו, אינו עוקב אחר הסקרים ואינו מאמין להם.
עוד הראה המחקר כי רק שניים מתוך עשרה ישראלים הביעו שביעות רצון מאופן סיקור מערכת הבחירות בתקשורת. 59 אחוזים מן הנחקרים השיבו כי בראש וראשונה חשוב להם לקבל מידע על העמדות ועל התכניות של המועמדים ושל המפלגות, אולם מידע זה כמעט ואינו ניתן להם. 17 אחוזים בלבד חשו שהתקשורת מספקת להם בפועל מידע מסוג זה.
התמונה הפוכה בקשר לסקרים. בעוד התקשורת מייחסת להם משקל רב, עמדת הציבור שונה. רק 19 אחוז מהמשיבים ציינו שחשוב להם לקבל סקרים והערכות מי ינצח בבחירות. לעומת זאת סבורים 60 אחוזים מהנחקרים כי התקשורת מתמקדת דווקא בסקרים. רק 36 אחוזים מהמשיבים ציינו כי הם עוקבים אחר הסקרים המתפרסמים בעיתונות במידה רבה מאוד או רבה, ו 22 אחוזים טענו שאינם עוקבים אחריהם כלל.
כ 60 אחוזים ציינו רמות גבוהות של אי אמון בסקרים, יותר מכפי שהיה בבחירות 1996.
הציבור גם אינו סבור שסיקור הבחירות מוסיף לידע הפוליטי שלו. רק 27 אחוזים ציינו שהסיקור תורם לידע שלהם במידה רבה מאוד או רבה, ואילו 73 אחוזים טענו שהמידע תורם במידה מעטה או כלל אינו תורם. רמות גבוהות מאוד של אי שביעות רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות נמצאו בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי אי שביעות רצון הייתה גבוהה מעט יותר אצל חרדים, אצל מצביעי ימין ואצל ערבים. נשים היו מעט יותר שביעות רצון מהסיקור לעומת הגברים.
כמו כן נמצא מתאם בין שביעות הרצון מסיקור הבחירות לבין השתתפות ומעורבות פוליטית. אלה המעורבים יותר בפוליטיקה, מדברים יותר על פוליטיקה עם חברים ובני משפחה ומרגישים שיש להם השפעה על הפוליטיקה הם גם מרוצים יותר מן הסיקור התקשורתי. עם זאת קבוצה זו קטנה יותר מהקבוצה שרמת ההשתתפות והמעורבות שלה נמוכה יותר.
עוד הראה המחקר כי רק שניים מתוך עשרה ישראלים הביעו שביעות רצון מאופן סיקור מערכת הבחירות בתקשורת. 59 אחוזים מן הנחקרים השיבו כי בראש וראשונה חשוב להם לקבל מידע על העמדות ועל התכניות של המועמדים ושל המפלגות, אולם מידע זה כמעט ואינו ניתן להם. 17 אחוזים בלבד חשו שהתקשורת מספקת להם בפועל מידע מסוג זה.
התמונה הפוכה בקשר לסקרים. בעוד התקשורת מייחסת להם משקל רב, עמדת הציבור שונה. רק 19 אחוז מהמשיבים ציינו שחשוב להם לקבל סקרים והערכות מי ינצח בבחירות. לעומת זאת סבורים 60 אחוזים מהנחקרים כי התקשורת מתמקדת דווקא בסקרים. רק 36 אחוזים מהמשיבים ציינו כי הם עוקבים אחר הסקרים המתפרסמים בעיתונות במידה רבה מאוד או רבה, ו 22 אחוזים טענו שאינם עוקבים אחריהם כלל.
כ 60 אחוזים ציינו רמות גבוהות של אי אמון בסקרים, יותר מכפי שהיה בבחירות 1996.
הציבור גם אינו סבור שסיקור הבחירות מוסיף לידע הפוליטי שלו. רק 27 אחוזים ציינו שהסיקור תורם לידע שלהם במידה רבה מאוד או רבה, ואילו 73 אחוזים טענו שהמידע תורם במידה מעטה או כלל אינו תורם. רמות גבוהות מאוד של אי שביעות רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות נמצאו בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי אי שביעות רצון הייתה גבוהה מעט יותר אצל חרדים, אצל מצביעי ימין ואצל ערבים. נשים היו מעט יותר שביעות רצון מהסיקור לעומת הגברים.
כמו כן נמצא מתאם בין שביעות הרצון מסיקור הבחירות לבין השתתפות ומעורבות פוליטית. אלה המעורבים יותר בפוליטיקה, מדברים יותר על פוליטיקה עם חברים ובני משפחה ומרגישים שיש להם השפעה על הפוליטיקה הם גם מרוצים יותר מן הסיקור התקשורתי. עם זאת קבוצה זו קטנה יותר מהקבוצה שרמת ההשתתפות והמעורבות שלה נמוכה יותר.