מזה כמה חודשים טוענים גורמי ימין כי יש לפסול את חברת הכנסת של מפלגת בל"ד, היבא יזבק, מלכהן בכנסת בשל פוסט שהיא שיתפה המהלל את הרוצח הנאלח סמיר קונטאר.
בהמשך נתגלה גם פוסט תמיכה שלה ברוצחת דלאל אל-מוגרבי. הקריאות הללו מימין הובילו לניסיון של ועדת הבחירות של הכנסת לפסול אותה מהתמודדות לכנסת ה-23 – ניסיון שלא צלח משום שלדברי היועץ המשפטי לממשלה דבריה "מעוררים שאט נפש" אך אינם מהווים הסתה, קריאה לרצח או תמיכה בטרור.
כמה מאיתנו יודעים מה בדיוק כתבה יזבק על המחבלים הללו? כמה מאיתנו קראו את מה שהיא כתבה או שיתפה? סביר להניח שמעט מאוד. אי ידיעת השפה הערבית ברמה בסיסית אצל מרבית הישראלים גורמת להם לגבש דעה מבלי להכיר או להבין את הצד השני. לכך יכלה יזבק לפרסם טור בעיתון הארץ, שמוכנה "עיתון לאנשים חושבים", שבו היא מסבירה את הצד שלה בעניין. השוואת הפוסטים המדוברים אל מול הטענות המגוחכות שלה בעיתון הארץ מציג כמה היא בזה לחוסר הידע של דוברי העברית.
על סמיר קונטאר, המחבל שרצח במו ידיו את דני הרן ובתו עינת בת ה-4 – היא שיתפה פוסט ובו נאמר "השהיד לוחם הקודש, סמיר קונטאר, לא חוזר מפלסטין אלא חוזר אל פלסטין" שהכוונה הברורה הינה שהוא פעל כדי לשוב לפלסטין כמנצח. על כך כותבת יזבק ב"הארץ": "את הפוסט על קונטאר שיתפתי בעקבות ההתנקשות בחייו בדצמבר 2015. הפוסט, שפורסם בעמוד הפייסבוק הפרטי שלי, בערבית, נועד להביע ביקורת על מדיניות החיסולים, שמנוגדת למשפט הבינלאומי. אין לי ספק שלא היה בקרב קוראי הפוסט, דוברי הערבית, אפילו אחד שהבין אותו כתמיכה בפיגוע שביצע קונטאר בישראל" (ההדגשה אינה מופיעה במקור א"צ) – כעת שפטו בעצמכם – האם הפוסט מדבר על מדיניות החיסולים של ישראל?
דלאל אל-מוגרבי, שיכלה להיות חלק בפעילות הפוליטית של אש"ף אולם העדיפה להוציא לפועל פיגוע נגד אזרחים יהודים – פיגוע שבו נרצחו 35 יהודים ובניהם 12 ילדים – עליה כותבת יזבק: "דלאל אל-מוגרבי... חיה 20 שנה, והספיקה לעשות כל זאת. ברכות לאשת ההתנגדות".
על כך כותבת יזבק ב"הארץ" כי מדובר שבפוסט שאינו פוליטי ועוסק בכלל במקומה של האישה בחברה הפלשתינאית, או בדבריה שלה: "ההקשר חשוב גם להבנת הרקע לפרסום הפוסט שעסק במוגרבי, במארס 2013, בסמוך ליום האישה הבינלאומי, החליטו ארגוני הנשים בגדה וברצועה שיום זה יוקדש למקומה של האשה בחיים הציבוריים. ההחלטה גררה התנגדויות קולניות מצד גורמים שמרניים, שמתקשים להכיר במקומה של האשה בחברה בכלל ובמאבק הלאומי בפרט. פירסמתי את הפוסט בהקשר הזה, ומתוך התרסה נגד אותם גורמים שמרניים".
גם כאן, כאשר הקורא הממוצע ניזון משמועות ולא יודע מה בדיוק מה כתבה יזבק על דלאל מוגרבי, ובעיקר בעלי תפיסה פמניסטית – יאמין כי דלאל מוגרבי היא לוחמת למען זכויותיה של האישה בחברה הפלשתינאית השמרנית.
כך, בטור מתקרבן בעיתון "הארץ" שכותרתו היתה "עכשיו החליטו לפסול אותי" – מסבירה יזבק את הטענות ההזויות של הימין שמבחינתו מצא בובת וודו חדשה לאחר עזיבתה של חנין זועבי את הכנסת – והיא מציגה את עצמה כגרסה מודרנית ופלשתינאית של אלפרד דרייפוס. בהמשך הטור מציגה יזבק את מפלגת בל"ד כמפלגה שקוראת לאי-אלימות ובעלת אלמנטית דמוקרטיים וליברבליים, תוך כדי שהיא שוכחת כי מרבית חברי הכנסת של המפלגה הזו הורשעו בפלילים. גרסא נוספת לטור זה נכתבה בשפה הערבית – שם יזבק מצניעה את הטענות שהוזכרו בשפה העברית וטוענת כי הפוסטים הללו נכתבו לפני שנים בפייסבוק הפרטי שלה ואין לשפוט אותה על מה שכתבה בו בהקשר להתמודדות בכנסת – ומאשימה כמובן את הימין הישראלי בהתנכלות לליברליות שאותה היא מייצגת וקוראת לישראלים להשקיע פחות מאמץ בה ויותר מאמץ בהפסקת הכיבוש נגד בני עמנו בדרך ליצירת מדינה על עליונות גזעית יהודית.
ואף מילה על ההחלטה של מנדלבליט לגבי הנושא.
لسان الذي يلحدون إليه أعجمِيّ وهذا لسان عربيّ مبين
(מתוך הקוראן: "לשונו של האיש אשר אליו יכוונו בהלעיזם אינה ערבית, ואילו זה ניתן בלשון ערבית צחה")
