היועמ"ש מנדלבליט מרגיע: סיפוח? להקפיד על ריסון

היועמ"ש, שמשתתף בכינוס במכון למחקרי ביטחון לאומי בת"א, התייחס לאפשרות הסיפוח לפי "עסקת המאה".

ערוץ 7 , ב' בשבט תש"פ

מנדלבליט הערב בתל אביב
מנדלבליט הערב בתל אביב
צילום: קובי ריכטר/TPS

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נאם הערב (שלישי) בכינוס במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בתל אביב, תחת הכותרת "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 - מבט אל העשור הבא".

במהלך דבריו התייחס לתוכנית המאה שהוצגה על ידי נשיא ארה"ב, "כולנו מתרגשים מהאירוע ההיסטורי והאסטרטגי. ניתן את עצותינו הטובות ביותר, נהיה שם ונעזור, אך בסוף ההחלטה היא של הדרג המדיני".

היועמ"ש רמז בדבריו כי לא בטוח שיתן אור ירוק לקבלת ההחלטה בנושא בישיבת הממשלה, "צריך לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה, אך להקפיד על ריסון בממשלת מעבר. נראה מה הדחיפות של הנושא. נשמע ונחליט".

"תפיסתי היא שאני צריך לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה ויש לזה כללים - יש צורך בהקפדה על ריסון בממשלת מעבר. אם תוגש בקשה, אבחן זאת משפטית. יש בממשלת מעבר דברים דחופים אחרים. אני לא שולל דבר", ציין היועמ"ש מנגד.

לדבריו, "ב-99 אחוזים מהמקרים אנחנו מיישמים אותה. במקרים שבהם זה לא קורה - הופכים את החריג לכלל. בסוף אנחנו מדינת חוק, זה חלק מהעוצמה שלנו".

יש לציין שעל פי חוק, החלת ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון איננה דורשת חקיקה בכנסת ומספיק לצורך כך לקבל החלטת ממשלה שעל פיה יוצא "צו" מתאים, זאת מאחר ששטחי יהודה ושומרון היו חלק משטח ארץ ישראל המנדטורית.

זאת, על פי סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח (1948) שאושר במועצת המדינה הזמנית ונותר בתוקפו עד היום. סעיף זה קובע: "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו".

החלת הריבונות ברמת הגולן בראשית שנות ה-80 חייבה את חקיקת חוק רמת הגולן, משום ששטח הרמה לא היה חלק מארץ ישראל המנדטורית. ולעומת זאת, החלת החוק הישראלי על שטחי ירושלים המשוחררת לאחר מלחמת ששת הימים בוצע בצו של ממשלת אשכול זמן קצר לאחר המלחמה.