חיידקים למנה ראשונה

מחקרים מגלים כי מקורה של התחלואה נמצא בדרך כלל במערכת העיכול. צריכת מזון עשיר בחיידקים פרוביוטיים יכולה לשמור על האיזון החשוב

איה קרמרמן , ד' בשבט תש"פ

איה קרמרמן
איה קרמרמן
צילום: יעל אילן

לחיידקים שמתגוררים במערכת העיכול שלנו יש השפעה עצומה על בריאותנו. ככל שהמחקרים מתקדמים המסקנות חד משמעיות: הבריאות והחולי מתחילים במערכת העיכול, גם מחלות שלא מתבטאות בבטן. מחקרים מצביעים על קשר בין פלורת המעיים - המערך החיידקי הנמצא באופן תקין במעיים, ובין דיכאונות, מצבי רוח והפרעות קשב וריכוז.

אני מתמצתת כאן הרצאה מאת סאמר בוק, מטפלת בתזונה והרבליסטית בכירה. היא מתמחה בשיקום באמצעות תזונה ועובדת בשיתוף רופאים קונבנציונליים. היא התחילה כחולה, עם אלרגיות קשות למגוון גדול של מזונות, התקפי חרדה, פריחות ואלרגיות עונתיות. בהתבוננות על מצבה היא הגיעה למסקנה שהבעיות הרפואיות שלה מתחילות בתחלואה ובחוסר איזון של מערכת העיכול. מכאן החל המסע שלה לריפוי.

ישראל אלופת האנטיביוטיקה

ראשית, נתחיל במידע שהסעיר אותי במיוחד: על כל תא אנושי בגופנו יש 10 תאי חיידקים. על כן אנחנו חייבים לאזן את המערכת העמוסה הזאת ולגייס אותה לטובת הבריאות שלנו. אם בריאות הגוף מתחילה באיזון נכון של מערכת העיכול, אז כאשר אנחנו יוצאים מאיזון נסללת הדרך למחלות. מגזים, עצירות ושלשול עד הליקובקטר וקרוהן. אבל יש מחלות שעל פניו לא נראות כקשורות למערכת העיכול. סוכרת, מחלות אוטואימוניות שונות, חולשת המערכת החיסונית, השמנת יתר, אסתמה, אלרגיות, כאבי ראש, עייפות האדרנל, כאבי שרירים, אקנה, חוסר שינה. למעשה, זו בשורה. אם יש מקור אחד לכל כך הרבה מחלות - אם נטפל בשורש נרפא הכול.

אז איך מתחילים? השורש נמצא בסוגי החיידקים, באיזון שלהם, בגיוון. נשווה לרגע את המערך החיידקי לחברה. החברה החיידקית בגוף מורכבת משלושה סוגים: הטובים, הרעים והניטרליים. החיידקים הטובים הם אלו שמחזקים אותנו, בונים ומשבחים את דופנות המעיים. מכלל החיידקים במערכת העיכול אנחנו רוצים כ-85 עד 90 אחוזים חיידקים טובים. לחיידקים הרעים אנחנו זקוקים כדי שהמערכת תישאר ערנית ותחזק את החיסון הטבעי שלה. החיידקים הניטרליים מושפעים מהסביבה, ולכן יש לוודא שהסביבה שלהם חיובית.

מה קורה כאשר חסרים חיידקים טובים? השמרים והחיידקים המחלישים משתלטים. פטריות (גם פטריות בציפורניים), קנדידה, תולעים, טפילים. המערב הפרוע בבטן שלנו. הם אלו ששולחים לנו מסרים כימיים כמו "יהיה ממש נחמד אם תאכל עכשיו גביע גלידה". הם חפצים בסוכר ובפחמימות ריקות, ובזכותם הם מתרבים ומפרישים רעלים למערכת הדם ולכבד, שנאלץ להתמודד עם הרעילות ולנקות אותה.

יש שלוש סיבות עיקריות, גלובליות, להיחלשות במערכת העיכול:

1. תזונה לקויה. אנחנו מרבים באכילת מזון חסר בערכים תזונתיים מספקים, אך ניזונים ממזון חסר בבקטריות הנכונות. האוכל המתועש נכנס הביתה. הוא מקל על שגרת היומיום העמוסה, אבל מחליש את הגוף.

2. אנטיביוטיקה. מחקרים מראים שבכל פעם שאנחנו לוקחים אנטיביוטיקה, הסיכוי לשקם את פלורת המעיים פוחת. הנתון הזה חשוב לנו הישראלים משתי סיבות. ראשית, במזון מהחי שאנו צורכים יש כמויות גדולות של אנטיביוטיקה שניתנת לעופות ולפרות במקום גידולם. שנית, אנחנו במיקום גבוה במדרג מדינות ה-OECD במתן מרשמי אנטיביוטיקה לילדים. על כך שפיתחנו עמידות לאנטיביוטיקה כבר שמעתם?

3. מתח: למתח יש תפקיד. למשל, כשמתעמלים. מנגד, רבים מאיתנו חיים במתח כרוני בגלל העבודה, קשיי הפרנסה, הלחצים והדאגות. וכשהמתח תמידי הוא לא מאפשר לגוף להשתחרר ולרפא את עצמו.

יותר חסכוני מבית מרקחת

תהליך הריפוי הוא כמו הקמת גינה. אי אפשר לשתול, או לבלוע פרוביוטיקה, בתוך סבך עשבים שוטים. ראשית, נצמצם את נוכחות החיידקים הלא טובים. כמו תמיד - סור מרע. יש לוותר, בצער, על אוכל מתועש וג'אנק פוד ולהתמקד בתזונה נכונה ונקייה. לאנשים עם רגישות במערכת העיכול יש להוריד את המאכלים מעוררי הרגישות. כדאי לבדוק אם ולמה אתם רגישים. כמו כן יש להתנקות מסוכר, קפאין, אלכוהול ושמן מזוכך. יש המון אפשרויות להגיע להחלמה, אבל היום אנחנו מתמקדים בחיידקים הטובים ואיך משיגים אותם.

הדרך הקלה, הזולה והמגוונת ביותר להשיג חיידקים טובים, או כמו שאנחנו קוראים להם - פרוביוטיקה, היא דרך ירקות מותססים, המוכרים לנו בשם ירקות כבושים. אלו מלאים בחומצות לקטיות, הפרוביוטיקה הטבעית.

מה הם ירקות מותססים? אלו ירקות שאנחנו כובשים במעט מלח, ומניחים לחיידקים שבהם להתרבות בצנצנת על השיש. זה כל הסיפור. מזכיר לכם את צנצנות המלפפון החמוץ על השיש של סבתא? בול. אם ננסח את זה בשפה יותר מדעית: התססת מזון הוא תהליך כבישה שבו חיידקים מסוג מסוים מפרקים סוכרים מהמזון ומתרבים. התהליך מתרחש לדוגמה ביוגורט, בלחם שאור וביין.

איך אנחנו יודעים שאלו חיידקים טובים? החיידקים האלה הם חיידקים שמתרבים מתחת למי הכבישה. החיידקים המזיקים, כמו העובש, יתרבו מעל פני המים. לכן חוק הכבישה הוא שהירקות צריכים להיות שקועים בתוך נוזל הכבישה. יש ירקות שאפשר להחמיץ במיצים של עצמם ויש כאלה שזקוקים לתמיסת מי מלח.

מניין באים החיידקים? מהשמרים הטבעיים שנמצאים באוויר שלנו. בכל אזור בעולם יש כ-300 סוגי פרוביוטיקה. בכרוב כבוש, למשל, יש 13 סוגי פרוביוטיקה. משמע, אנחנו מכניסים פרוביוטיקה וגם מגוונים בסוגי החיידקים הרצויים. אי אפשר לקבל כזה מגוון מבקבוק פרוביוטיקה שקונים בבית המרקחת. פרט לכך, בצנצנת כרוב כבוש יש את אותו מספר חיידקי פרוביוטיקה כמו בשמונה בקבוקי פרוביוטיקה קנויה. תחשבו לבד את החיסכון.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

כרוב כבוש מלא פרוביוטיקה
צילום: איה קרמרמן

*** כרוב כבוש מלא פרוביוטיקה ***

לפני העבודה יש לשטוף היטב את הידיים, הירקות, קרש החיתוך, הסכין והצנצנת במים חמימים ובסבון רגיל. לא אנטיבקטריאלי!

על כל 100 גרם ירקות יש להוסיף כ-2.5%-1.5% מלח. אין להשתמש במלח מרובה יוד. רצוי מלח ים אטלנטי המרובה במינרלים. כמו כן, אין להשתמש במי ברז אלא במים מסוננים. דאגו שהירקות יהיו תמיד תחת נוזל הכבישה. חומץ הורג את הבקטריות, הוא טעים אבל לא אפקטיבי. כך גם הפיסטור.

בשלושת הימים הראשונים החיידקים יתססו ויבעבעו. יש לשחרר לחץ מהצנצנת, ולפתוח אותה לשנייה פעמיים ביום.

מומלץ לטעום את הכרוב המלוח לפני הצנצנת. אם זה טעים לפני, זה יהיה נהדר מותסס.

שימו לב: אחרי הכבישה אין להוציא את הכרוב מהצנצנת עם היד אלא רק עם מזלג. כל מה שצריך זה שני ביסים ליום, אחרי זה מתקדמים לשני ביסים בכל ארוחה. לאנשים עם לחץ דם גבוה ולחולים במחלות אונקולוגיות ניתן למצוא ברשת מתכוני החמצה בלי מלח.

המצרכים הדרושים:

1 כרוב טרי / מלח איכותי

אופן ההכנה:

לוקחים את הכרוב ופורסים אותו לפרוסות דקות ככל האפשר / מניחים קערה על משקל מזון ומאפסים את המשקל, מכניסים את הכרוב ושוקלים / מוסיפים כ-1.5% עד 2.5% מלח ממשקל הכרוב (נטו) / לשים היטב את הכרוב והמלח כמה דקות, כאילו היה בצק / מניחים כשעה על השיש, כדי שהכרוב יגיר את הנוזלים (לא לזרוק אותם!) / דוחסים את הכרוב בצנצנת ודוחפים אותו מטה, עד שהנוזלים שלו מכסים אותו היטב. אם צריך משקולת שתשאיר את הירקות מתחת למים, אפשר להשתמש בכוס זכוכית או בשקית אטומה מלאה מים / מניחים את הצנצנת על השיש, לא בשמש, לפחות לשבוע. בימים הראשונים יש לחלץ את הלחץ שנוצר עקב ההתססה. כשהכרוב יהיה מוכן, הוא ישנה את צבעו לצהוב ויקבל ריח חזק / אחרי שבוע מכניסים למקרר.

הכרוב הכבוש נשמר כל עוד שומרים על היגיינת הכרוב ואין לו טעם מעופש. אצלי הכרוב נמצא במקרר חודשים, שכן המלח פועל כמשמר.