כמות הפונים לחדרי המיון שנפגעו נפשית עקב פיגועים עולה על כמות הפצועים. ללא היערכות יסתמו חדרי המיון בבתי החולים בארץ ויתקשו לתפקד במקרה של אסונות או פיגוע המוני.
המרכז לשעת חירום, בראשותו של פרופ' מולי להד בשיתוף משרד הבריאות, קיים היום בצפת כנס הערכות לטיפול בנפגעי תגובת דחק בחדרי המיון בעקבות פיגועים או אסונות המוניים. הכנס נערך על רקע היערכות גורמי הבריאות בארץ לקראת העימות עם עיראק. בכנס השתתפו מטפלים בטראומה, רופאים ואנשי מקצוע מתחום הטיפול הנפשי אשר הציגו תוצאות סקר חדרי מיון וטיפול בנפגעי דחק
נפשי.
כמו כן, הציגו תוצאות ראשוניות של מחקר שעקב אחר ילדים ומבוגרים שנפגעו נפשית לאחר פיגועים.
מתברר, כי תשעה מתוך עשרה המגיעים לחדרי המיון של בתי החולים לאחר פיגוע הם נפגעי דחק לעומת פצוע אחד שנפגע פיזית מהפיגוע עצמו. עובדה הגורמת במקרים רבים לחסימת חדרי המיון וקשיים לטפל בפצועים האחרים.
פרופ' מולי להד מסר לכתב עתי"ם, כי מהכנס עולה שחלק מהפונים בעקבות אירוע הם נפגעי נפש מאירועים קודמים שחווים קושי חמור יותר דווקא באירוע שלא היו בו, אבל הזכיר להם את האירוע שלהם. הוא מסר כי בעולם אין עדיין מודל מוכח מה טוב לעשות עם הנפגעים נפשית מפיגועים כאשר הם מגיעים לחדרי המין. קיים ידע של סימנים שמחייבים התייחסות מיוחדת. לדוגמה: תגובת עוררות גופנית שלא פוחתת, התנתקות מהסביבה, חוסר תגובה למגע אנוש ועוד. בהמשך אמר כי קיימת הנחה שכעשרה אחוזים מהאנשים שמגיעים במצב קשה בשלב הראשוני, עלולים לפתח את התגובה הפוסט-טראומטית, אך אין מספיק מעקב אחריהם.
מהכנס יצאה קריאה להקצות חדרים מיוחדים בתוך בתי החולים כדי לטפל בנפגעי הדחק כדי למנוע הצפת חדרי המיון וסתימתם בנפגעים אלה, וגם כדי לבודדם מהמראות הקשים של הפצועים בחדרי המיון ובכך לסייע לטיפולם והרגעתם. לקראת מלחמה או עימות אפשרי ממליץ פרופ' להד להקים כבר עתה במרפאות קהילתיות, ברשויות הרווחה או בקהילה מוקדים מיוחדים לטיפול נפגעי חרדה וטראומות. בכך אומר פרופ' להד הם לא יגיעו לחדרי המיון כדי שיוכלו להתפנות לטיפול בפצועי גוף.
עוד הוסיף פרופ' להד, כי יש להעניק לנפגעי הדחק טיפול מושלם שישלב טיפול תרופתי ופסיכולוגי ובכך להקטין את הסיכון שיחזרו לטיפול בחדרי המיון כתוצאה מטראומה חוזרת לאחר שחזו בפיגוע.
המרכז לשעת חירום, בראשותו של פרופ' מולי להד בשיתוף משרד הבריאות, קיים היום בצפת כנס הערכות לטיפול בנפגעי תגובת דחק בחדרי המיון בעקבות פיגועים או אסונות המוניים. הכנס נערך על רקע היערכות גורמי הבריאות בארץ לקראת העימות עם עיראק. בכנס השתתפו מטפלים בטראומה, רופאים ואנשי מקצוע מתחום הטיפול הנפשי אשר הציגו תוצאות סקר חדרי מיון וטיפול בנפגעי דחק
נפשי.
כמו כן, הציגו תוצאות ראשוניות של מחקר שעקב אחר ילדים ומבוגרים שנפגעו נפשית לאחר פיגועים.
מתברר, כי תשעה מתוך עשרה המגיעים לחדרי המיון של בתי החולים לאחר פיגוע הם נפגעי דחק לעומת פצוע אחד שנפגע פיזית מהפיגוע עצמו. עובדה הגורמת במקרים רבים לחסימת חדרי המיון וקשיים לטפל בפצועים האחרים.
פרופ' מולי להד מסר לכתב עתי"ם, כי מהכנס עולה שחלק מהפונים בעקבות אירוע הם נפגעי נפש מאירועים קודמים שחווים קושי חמור יותר דווקא באירוע שלא היו בו, אבל הזכיר להם את האירוע שלהם. הוא מסר כי בעולם אין עדיין מודל מוכח מה טוב לעשות עם הנפגעים נפשית מפיגועים כאשר הם מגיעים לחדרי המין. קיים ידע של סימנים שמחייבים התייחסות מיוחדת. לדוגמה: תגובת עוררות גופנית שלא פוחתת, התנתקות מהסביבה, חוסר תגובה למגע אנוש ועוד. בהמשך אמר כי קיימת הנחה שכעשרה אחוזים מהאנשים שמגיעים במצב קשה בשלב הראשוני, עלולים לפתח את התגובה הפוסט-טראומטית, אך אין מספיק מעקב אחריהם.
מהכנס יצאה קריאה להקצות חדרים מיוחדים בתוך בתי החולים כדי לטפל בנפגעי הדחק כדי למנוע הצפת חדרי המיון וסתימתם בנפגעים אלה, וגם כדי לבודדם מהמראות הקשים של הפצועים בחדרי המיון ובכך לסייע לטיפולם והרגעתם. לקראת מלחמה או עימות אפשרי ממליץ פרופ' להד להקים כבר עתה במרפאות קהילתיות, ברשויות הרווחה או בקהילה מוקדים מיוחדים לטיפול נפגעי חרדה וטראומות. בכך אומר פרופ' להד הם לא יגיעו לחדרי המיון כדי שיוכלו להתפנות לטיפול בפצועי גוף.
עוד הוסיף פרופ' להד, כי יש להעניק לנפגעי הדחק טיפול מושלם שישלב טיפול תרופתי ופסיכולוגי ובכך להקטין את הסיכון שיחזרו לטיפול בחדרי המיון כתוצאה מטראומה חוזרת לאחר שחזו בפיגוע.