שיח הזכויות הוא השיח המוביל היום בארץ ובעולם. אין ספק שהוא הביא ברכה גדולה ליחידים ולקבוצות רבות שקולם לא נשמע במרחב הציבורי, כל זמן שרק מוסר החובות הוביל את התודעה. העני, הנכה, החולה ומי שנמצא במיעוט זוכים ליחס מכבד, לא רק כחסד הניתן על ידי בעל הכוח והיכולת אלא בזכות היותם בני אדם. ההבנה שיש צורך בהנגשה שתאפשר למי שמוגבל ביכולותיו הטכניות להיות שותף במרחב הציבורי, במקום ההסתפקות במענה המקומי שניתן לכל נכה שהופכת אותו תלוי בחסדי אחרים, קידמה את החברה ועל כך יש לברך.
יחד עם זאת, חייבים להודות שהשיח הזה מעורר את התחושה שבידי החברה או המדינה יש מאגר אין סופי של אמצעים. כך, במקום להפוך את האזרחים למי ששותפים בנתינה ובעשייה חיובית, הופכים אזרחים רבים למי שתובעים עוד ועוד זכויות, שבסופו של יום מוטלות כחובות - לפעמים קשות מנשוא - על אזרחים אחרים.
ביקורת זו, יחד עם ההבנה שמדובר בשיח שטחי שחסר את מימד העומק שיש בתורת ישראל, הניעה את חוקרי מכון אחוה לנסות להציג שיח חלופי, וכך החל להתפתח שיח הראוּיוּת. בשיח זה עולים צורכי המיעוט, הנצרך ובעל המוגבלות, אשר ראויים לכל הטוב שבעולם, יחד עם הניסיון להבין מי יכול או צריך לספק צרכים אלו בדרך הטובה והראויה ביותר.
אחת הסוגיות הבוערות בחברה היא שאלת הזכות להורות מול הזכות להורים. שיח הזכויות הוביל למצב שבו כל מי שרוצה לחוות הורות יכולה לרכוש זרע ולהביא לעולם ילד יתום מהולדה מאביו כמובן. לא רק שהמדינה מאפשרת מצב זה על ידי הסכם שמסיר מהאב בעל הזרע את אחריותו ההורית לזרעו, היא אף מעודדת את התופעה באמצעות מענקים והטבות שעשויים להגיע למאות אלפי שקלים לאימהות אלו. כך גם נוהגת המדינה למעשה ביחס לשני גברים ששכרו רחם אישה בחו"ל, רכשו ביצית של אישה והפרו אותה בזרעו של אחד מהם. באמצעות 'צו הורות פסיקתי' בתי המשפט מכירים בשני הגברים כהורי הילד.
במסגרת זו נשחקות עד דק זכויות הילדים שבאים לעולם כיתומים מהולדה, ילדים שהופרדו מאביהם או מאמם הביולוגיים, ילדים שחלקם מעולם לא יחוו אהבת אב או אם, לא כאילוץ אלא מתוך בחירה מודעת. זו דוגמה עצובה לעיוות שיוצר שיח הזכויות, שבו מי שחלש ולא יכול להילחם על זכותו נאלץ לשלם מחיר כבד כדי לממש את זכויותיו של החזק.
שיח הראויות שאנו מציעים במכון אחוה מציג תמונה שלמה שבה האדם חי בתוך מסגרות אורגניות של משפחה, חברה ומדינה. ההנחה שכל אדם ראוי לכל הטוב בעולם אינה הופכת אותו לבעל זכות תביעה מחד, אך תובעת מהחברה להתמודד ולתת מענה מיטבי לצרכים אלו, תוך בדיקה על מי ראוי להטיל את המשימה ובאיזו דרך.
בסוגיית המשפחה שהזכרנו לעיל, שיח הזכויות מעניק יתרון מוחץ רק למי שרוצה לחוות הורות, היות שהיילוד אינו ישות משפטית ואינו יכול לעמוד על זכותו להורים. השאלה היא לא רק האם זה אפשרי לקנות זרע או ביצית ולהשכיר רחם כדי לחוות הורות, אלא האם ראוי לעשות כך. שיח הראויות במקרה זה יעלה את השאלות הבאות: למה אנו מצפים ממי שהביא חיים לעולם? מה מידת אחריותו על חיים אלו? כיצד אנו כחברה שומרים על זכותו של הילד לגדול או לפחות להכיר את הוריו מולידיו, שאת מורשתם הוא נושא?
אנו מקווים, מתפללים ומייחלים שפיתוח שיח הראויות, הקשוב לשיח הזכויות והיונק ממוסר החובות של תורת ישראל, יצעיד את כולנו לשלב חדש בתיקון החברה והעולם.
כנס מכון אחוה והשקת הספר 'שיח הראוּיוּת' יתקיים ביום שני במרכז קהלת בירושלים