עסקת המאה של הנשיא דונלד טראמפ הביאה ברכה גדולה עוד לפני שפורסמה.
יש מהלכים בהיסטוריה שנקבעים מעצמם ואין לבני אדם בשר ודם שום יכולת להשפיע עליהם. רוח התקופה היא שחוצבת אותם. איננו יודעים עדיין אם ישראל תספח את בקעת הירדן עם או בלי ריבונות ישראלית. גם איננו בטוחים בינתיים אם נשלוט על שטח משטחי C ונפתח את הדרך מירושלים למעלה אדומים ולים המלח. כמו כן אין לנו מושג קלוש אם תהיה השפעה של מדינות ערב המתונות על יחסם של ראשי ארגוני הטרור לכל סעיפי עסקת המאה המוצעת על ידי ארצות הברית.
דבר אחד ברור כשמש כבר היום: רעיון המדינה הפלשתינית מת, נקבר והלוואי ינוח על משכבו בשלום, שלא נצטרך להיאבק בו שוב ושוב. ברור כאור בצהריים שכנופיות הטרור יסרבו, כמו שסירבו עד היום, לכל הצעה שאין בה הקמה של מדינה פלשתינית בגבולות 67'. השקר הזה מוצהר כל הזמן כאילו היו מסכימים לפתרון הזה, שכבר הוצע להם אינספור פעמים. איך יבטלו את דרישתם להשיב את הפליטים וצאצאיהם לנחלותיהם ויבטלו את המדינה היהודית? לאט לאט יבינו שוחרי השלום בישראל ובעולם שקיומה או אי קיומה של מדינה פלשתינית אינו הבעיה בסכסוך הזה, אלא עצם קיומה של ריבונות יהודית כלשהי על האדמה הזאת או אפילו רק על חלקה.
ב-28 בינואר 1976, בקדנציה הראשונה של יצחק רבין כראש ממשלה, הוא נאם בפני הקונגרס האמריקני. הוא אמר להם את משנתו המדינית בקול ברור, צלול וחד: "הערבים אינם חפצים בקיומנו על אדמת ארץ ישראל, אנחנו נטע זר ולא רצוי, אין טעם לדבר על גבולות כאלה או אחרים, אין הם מקבלים אותנו בכל מסגרת של גבול מוצע". מי שמבקש להגשים את מורשת יצחק רבין, הרי הנה היא. לא שתי מדינות לשני עמים ולא זכות השיבה. ישראל היא נטע זר.
הקמה של מדינה פלשתינית בגבולות 67' אינה אפשרית! אין מי שרוצה בה ויכול לפתח אותה לכדי ריבונות מדינית שדואגת לרווחתם של אזרחיה. אין הסכמה בין הפלגים השונים בתוך הערבים עצמם על דמותה של מדינה כזאת לצד מדינת ישראל. אין ביטחון כלשהו שהייתה קמה מדינה פלשתינית כזאת, אפילו כל היהודים היו מתאיידים להם לכל הרוחות ומדינת ישראל הייתה מתבטלת. קשה מאוד לחשוב על הקמת מדינה ערבית נוספת במזרח התיכון כשמדינות ערביות אחרות בשכונה שלנו נאבקות במלחמות דמים ואינן מצליחות להבטיח לעצמן מדינה נורמלית.