1
בין עשרות שועי עולם שגדשו בשבוע שעבר את רחבת מוזיאון יד ושם היה גם צ'ארלס, הנסיך מוויילס. בנאומו בפורום השואה סיפר הנסיך על סבתו מעוררת ההשראה, הנסיכה אליס פון באטנברג, שהצילה יהודים במלחמה והוכרה כחסידת אומות העולם. מטבע הדברים נמנע צ'ארלס מלהזכיר חלקים פחות נוחים בביוגרפיה המשפחתית. למשל, את דודה של אמו, המלך אדוארד השמיני, שדווקא גילה אהדה למפלגה הנאצית. אותו אדוארד אף ויתר על הכתר לטובת נישואים עם אהובתו הגרושה ווליס סימפסון, שבעצמה נחשדה כסוכנת גרמנייה.
זמן קצר לפני הטקס ביד ושם הספיק הנסיך להתארח במשכנו של נשיא המדינה רובי ריבלין. בפגישה סיפר הנשיא לאורחו כיצד הוקמה מדינת ישראל ב-1948 "עם המון עזרה" מהבריטים. הנסיך צ'ארלס נראה נבוך מעט, מן הסתם גם הוא לא ידע את זה על המנדט הבריטי כשלמד לבגרות באיטון קולג'. אבל ככה זה אצל נשיאנו: כשצריך להתחנף, האמת ההיסטורית יכולה לעמוד על הראש. בגרסת ריבלין, בני עמו בחרו בטרור המחתרות, ואילו האנגלים הטובים עזרו לבנות פה מדינה. אם הנסיך צ'ארלס היה מזכיר בפגישה את אדוארד השמיני, ריבלין כבר היה מוצא את הדרך להפוך גם אותו לאחד מאבות הציונות.
2
אסון ההתרסקות שבו נהרג השבוע כוכב הכדורסל קובי בראיינט השפיע עמוקות על מעריצים רבים בעולם כולו. אחד מהם הוא, מסתבר, ראש ממשלתנו בנימין נתניהו, שמיהר לשתף את צערו האותנטי ברשתות החברתיות. "הצטערתי לשמוע על הטרגדיה בארצות הברית", צייץ בטוויטר, ואף ציין שכדורסלן העבר "הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, ומיליוני חובבי כדורסל בעולם".
הדקות חלפו, ובתקשורת האמריקנית דווח שגם ארבע בנותיו של כוכב העבר נהרגו באסון. הצייצן בנג'מין נתניהו (באנגלית) לא התבלבל לרגע ומיד הוסיף ציוץ מעודכן: "כעת פורסם שגם בנותיו היו עם בראיינט על המסוק. טרגדיה נוראה". מחוג הדקות בקושי הספיק לזוז, ועוד לפני שאוהדי הפועל תל אביב הספיקו להגיד "למה לא שמעון מזרחי" - הגיע מעבר לים העדכון לעדכון. לא כל ארבע הבנות, אלא בת אחת בלבד הייתה במסוק עם אביה. כאן כבר התייאש ראש הממשלה, מחק את הציוץ המוטעה השני, הותיר על כנו את הציוץ המוטעה הראשון ועבר לצייץ על נושאים אקטואליים ומרימים לא פחות, כמו השואה.
הנה מסר קטן ממני לצייצן מבלפור: אתה לא לבד. אף אני כשלתי במקלדתי ומיהרתי לשחרר ציוץ מיותר בעקבות האסון. ואף אני מיהרתי לטשטש עקבות כשהגיעו העדכונים הראשונים. אבל אני סתם אזרח מן השורה. ואילו אתה, אדוני – ובכן, גם אתה סתם אזרח מן השורה. לא, באמת, בוא נהיה כנים. אתה לא ראש הממשלה, אתה צייצן שכיר, אין לי מושג למה אני שולח לך מסרים ומי בכלל מצפה למשהו אחר מאנשי דיגיטל זוטרים.
ככל הנראה, מחשבותיו של ראש הממשלה לא נתונות כרגע לקובי בראיינט. סביר יותר שהוא עסוק בעניינים חשובים אחרים, כמו איך להבטיח סיפוח שטחים ואז לנסות להתחמק מזה. בדיוק, ציוצים על כדורסל הם לא השטח שלו, אבל בפליק-פלאקים מעולם ההתעמלות הוא מקבל ציון עשר.
3
פעם בכמה מחזורי חיים יוצא לי לעלעל בידיעות אחרונות, וכך קרה גם בסוף השבוע שעבר. וזה מה שמצאתי שם: שני מרואיינים, בשני מוספים שונים, מספרים על ההתמתנות המבורכת שהגיעה אליהם עם הגיל. מצד אחד עו"ד ארי שמאי, שהחליף חיים קיצוניים של סמים ואלכוהול באבהות מאוחרת. מצד אחר המוזיקאי עמיר בניון, שלדבריו היה קיצוני מדי בגישתו לדת ולפוליטיקה ובינתיים התבגר ונרגע. מעניין. אולי תמיד כדאי לראיין ידוענים אך ורק לאחר שהתבגרו והתמתנו?