משתמשים בכספים שיועדו לניצולים למטרות שנויות במחלוקת. מסתננים בלתי חוקיים
משתמשים בכספים שיועדו לניצולים למטרות שנויות במחלוקת. מסתננים בלתי חוקייםצילום: תומר נאוברג, פלאש 90

הדי יום השואה הבינלאומי נמוגו השבוע, אולם דווקא בישראל שוב יש מי שלוקחים את מורשת השואה הרחק מעבר לגבולות השכל הישר. אחד הארגונים המובילים והמזוהים ביותר עם סיוע לניצולי שואה ובני משפחותיהם הוא עמותת 'עמך'. תפקיד העמותה, כך על פי הגדרתה אצל רשם העמותות, הוא להעמיד לרשות הניצולים ובני משפחותיהם בישראל "שירותי סיוע נפשי, ייעוץ ושיקום בתחום הריפוי הסוציאלי, למען קליטתם ורווחתם החברתית בישראל".

לאחרונה הוחלט בהנהלת העמותה כי משאביה המקצועיים ישרתו אוכלוסייה נוספת המתגוררת בישראל. לדעתם מדובר באוכלוסייה אשר בדומה לפליטי השואה חווה גם היא טראומות נפשיות המצריכות טיפול ומענה. לפני כשלושה חודשים פתחה 'עמך' את מרפאת בריאות הנפש הראשונה שלה בדרום תל אביב, לאחר שזכתה במכרז של משרד הבריאות להפעלתה. הלקוחות הייעודיים של המרפאה, קשה להאמין, הם המסתננים הלא חוקיים מאפריקה שכבשו את שכונות הדרום.

"ברור שניקח את הניסיון בטיפול בחוויית הפליטות שצברנו עם ניצולי השואה ונעביר אותו הלאה לאוכלוסיות נוספות. כמובן שאין שום השוואה ביניהם, אבל אם מישהו סובל מהתעללות אתה לא יכול להעביר ממנו את המבט, ואם אתה סבלת רדיפה – בוודאי שתהיה רגיש יותר למחויבות הזאת". במילים מפליאות אלה, ובטון רגיש והומני, נימק ד"ר מרטין אורבך, המנהל הקליני של עמותת 'עמך', בריאיון ברשת ב' בשבוע שעבר את החלטת העמותה לגשת למכרז להפעלת מרפאה לבריאות הנפש למסתננים מאפריקה. לדבריו, הללו עברו התעללות בדרכם לישראל וחווים עד היום פוסט-טראומה. ד"ר אורבך גם לא הסתיר את העובדה שארגונו – שאמור להיות בלב המיינסטרים הישראלי - משתף פעולה במסגרת זו עם ארגונים קיצוניים שפועלים למען המסתננים הלא חוקיים, דוגמת מסיל"ה, רופאים למען זכויות אדם, אס"ף ועוד. התוכנית, אגב, כוללת הקמת ארבע מרפאות נוספות של 'עמך' למסתננים בירושלים, באילת, בבאר שבע ובחיפה. 'עמך' ישתפו פעולה עם מרכזי 'טרם', וכך במרפאות אלו יוענק למסתננים לא רק טיפול נפשי אלא גם רפואי.

פעילים בדרום תל אביב החליטו לא לעבור לסדר היום על הפרשה האבסורדית והמקוממת. עורך הדין תומר ישראל, בשם עמותת 'עוטף תחנה מרכזית', פנה בשבוע שעבר לרשם העמותות בדרישה להורות לעמותה ולמנהליה לעצור את הפעילות המדוברת, שכן לדבריו היא מנוגדת למטרות העמותה. "נדמה כי גיוס כסף לשם טיפול בניצולי שואה ובני משפחותיהם ושימוש בשמם של שורדי שואה ובכספי ציבור המיועדים לסייע להם לשם טיפול במי שאינם אזרחים ואינם משלמי מיסים, מהווה הטעיה ושימוש ציני ואסור בכספי ציבור וכן הינו מנוגד למטרות העמותה וכנראה גם לתקנונה", דברי עו"ד ישראל בפנייתו לרשם העמותות, אייל גלובוס.

"שוב מתברר שנוכחות המסתננים באה על חשבון האזרחים החלשים ביותר", אומרים בעמותת 'עוטף תחנה מרכזית', "במקום שמשרד הבריאות יעביר תקציבים לטובת אזרחים שמאושפזים במסדרונות - הוא מממן טיפולים נפשיים למסתננים". לגבי 'עמך' אומרים בדרום תל אביב כי "תמוה שעמותה שאמורה לסייע לניצולי הפשע החמור בהיסטוריה מקצה כספים ומשאבים לטיפול במהגרי עבודה בלתי-חוקיים. ההשוואה שעורכים בעמותה בין ניצולי השואה ובין מסתנני העבודה היא מזעזעת, גובלת בהכחשת השואה ומאפיינת ארגוני הגירה קיצוניים שפועלים בישראל ונתמכים על ידי גרמניה. האם ב'עמך' מחפשים מקורות מימון חדשים?".

כשהפמיניסטיות שותקות

"גילוי של ניצוץ חיובי בקרב הגופים האליטיסטיים בישראל", כך מברכים באיפוק בתנועת 'שוברות שוויון' על תשובת בית המשפט העליון לבקשתן. התנועה, יחד עם עוד נשות ציבור ואקדמיה, ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט לעתירה שהגישו שורה של גופים פמיניסטיים וליברליים בהובלתה של יופי תירוש, בדרישה לביטול גורף של הפרדה מגדרית במוסדות אקדמיים. מדובר בעתירה כבדת משקל שהשלכותיה הן הרבה מעבר למבנה הכיתות האקדמיות. הכרעת בית המשפט בנושא תהיה אמירה עקרונית, וממנה ניתן יהיה לגזור משמעויות נוספות שעלולות לפגוע אנושות במגזרים המבקשים להמשיך לשמור על הפרדה בין המינים במסגרות שונות.

לפני כחודש וחצי אישר בית המשפט את הבקשה, ותנועת הנשים תוכל להביע את עמדותיה בדיון, ולהשמיע קול שכנגד אל מול תיאוריות פמיניסטיות רדיקליות שיוצגו על ידי העותרות. "כנראה שבית המשפט הפנים שיש דעות אחרות וצריך לשמוע גם אותן", אומרים בתנועת 'שוברות שוויון', "תהא ההחלטה הסופית אשר תהא, הנכונות לשתף אותנו בדיון היא בעצמה הישג. הגיע הזמן שגם בכלי התקשורת יפנימו את המסר הזה".

העקיצה לכלי התקשורת מכוונת לתופעה שחוות לאחרונה נציגות התנועה. באורח פלא, מערכות ההפקה בתוכניות השונות מתקשות לאתר מרואיינות מטעם הארגונים הפמיניסטיים אשר יהינו להתמודד באולפן מול נציגת 'שוברות שוויון'. כך אירע בתוכנית הבוקר של אברי גלעד, ובתוכנית האקטואליה של קלמן וסגל בכאן 11. בשני המקרים הוצע תחילה ל'שוברות שוויון' להגיע לאולפן, אולם ההצעה ירדה מהפרק לאחר שלא נמצאו מתמודדות מהצד שכנגד שייאותו לעימות פנים אל פנים עם נציגת הדעה השמרנית.

'שוברות שוויון' מקבלות בחיוך את התופעה, ומעריכות שכנראה כאשר נציגות הגופים הללו צריכות להתמודד עם טענות מעמיקות ורציניות כמו אלו שניסחה עו"ד צפנת נורדמן בבקשה שהוגשה לבית המשפט, במקום להשמיץ או להפריח סיסמאות, הן כבר לא ממהרות לאולפנים. "בשבילנו זו מחמאה", אומרת נעמה זרביב, חברת הארגון, ומבטיחה: "יהיה מעניין בבית המשפט".

פריחה רוחנית

בעוד עשן האוטובוסים מעכיר את אווירה הצלול של השבת בגוש דן, יש מי שבחרו לתת מענה משלהם לרמיסתה של השבת בערי מגוריהם. בלי הפגנות, עצומות או לחצים פוליטיים, רק מעשה פשוט שמעלה חיוך בלי שום תנאי: פרח לשבת. המיזם הטרי 'פֶּה רך לשבת' יצא לדרך לפני חודשיים וחצי בלבד, אבל הספיק להתגלגל ולצבור אוהדים, פעילים ומתנדבים לעשרות. בית היוצר של המיזם הוא התאגדות נדירה בשם 'פה רך' של תושבי גבעתיים והסביבה, מכל הגוונים: חרדים, דתיים לאומיים, חוזרים בתשובה, מסורתיים וחילונים, כולל ילדים ובני נוער, ששותפים לעשייה סביב חיזוק הזהות היהודית, בדגש על השבת.

"עד היום חילקנו כ-17 אלף פרחים", מספר דוד שאולקר, מיוזמי הרעיון. "חוץ מאחד שקרא לנו מיסיונרים, כולם בלי יוצא מן הכלל התקבלו בחיוך ובאהדה. הרעיון הוא לפוגג לאנשים את התפיסה שדתיים משתלטים או כופים, למשל בנושא השבת. זה פשוט לא נכון. אנחנו מזכירים לאנשים שהם אוהבים את הזהות היהודית שלהם". ואכן, סרטונים מהפעילות שנגישים לצפייה בדף הפייסבוק של המיזם מגלים שהשיטה עובדת: הפעילים מחלקים בימי שישי לעוברים ושבים ברחוב, במרכזי קניות או בבתי חולים את הפרח העטוף, שאליו מוצמד כרטיס עם זמני השבת ופרטי התקשרות למיזם. התגובה המיידית היא תודה וחיוך.

כאשר הם נשאלים מה היא השבת בשבילם, נזרקות אוטומטית אסוציאציות פשוטות: מנוחה, קודש, תענוג, משפחה, יהודי ועוד. המשיבים ברובם אינם בעלי חזות של שומרי מצוות, אולם מתברר כי המעשה הכמעט בנאלי של חלוקת פרח לשבת מעורר את החיבה הפשוטה ליום המנוחה היהודי. "ילד אחד חילק פרח לאישה במספרה, והיא החלה לבכות: אתה מזכיר לי את הילדים, את הנכדים, את השבת שלי", מספר שאולקר. "עולה ותיקה מרוסיה קיבלה את הפרח בהתרגשות ואמרה שהיא לא תיארה לעצמה שיש עדיין אנשים נחמדים. נערים חילונים שאלו אם יש לנו גם נרות שבת לתת לאמא שלהם שתדליק". ואכן, מפרח צבעוני ומשובב לב מתרחב המיזם לחלוקת ערכה לשבת שתכלול נרות, יין וגם חלות, שאותן מכינות ושולחות קבוצת נשים מהשומרון שנרתמו לעניין.

בין המתנדבים מחלקי הפרחים, כאמור, גם חילונים תושבי גבעתיים, שעל אף שאינם שומרים שבת כהלכתה, היא חשובה להם. "מפריעה להם התחבורה הציבורית בשבת, הפרת האווירה השלווה בעיר. קשה להם עם חנויות ובתי בילוי שפתוחים בשבת ברחוב שלהם. זה נוגד את הצביון השקט שהיה לנו בעיר בשבתות", מספר שאולקר, תושב העיר בעצמו. "אנחנו רוצים להיכנס עם הפרח ללב ולבית של האנשים בשבת. הם אחר כך פונים אלינו למייל או לפייסבוק ומספרים מה זה עשה להם, נוצר שיח בגובה העיניים סביב השבת". שאולקר, גמלאי של צה"ל ונכה צה"ל, שותף פיזית לחלוקת הפרחים למרות נכותו. הוא מזמין את כל המעוניין להצטרף למיזם ולהרחיב את מעגלי העשייה, המימון והרעיונות, והכול לכבוד שבת.

לתגובות: [email protected]