חברת הכנסת איילת שקד, יו"ר הימין החדש ואחת מבכירות מפלגת ימינה, עסוקה בימים אלה בארגון מטות השטח של מפלגתה, שבועות אחדים לפני הבחירות לכנסת. גם היא עצרה הכול ביום שלישי בערב, לאחר פרסום תוכנית המאה, כדי לשמוע את מה שהיא מגדירה כבשורה שתשפיע על ההיסטוריה כולה.
"אני הייתי מגדירה את התוכנית כ'חזון הסיפוח'. בתוכנית הזאת האמריקנים אומרים לישראלים להחיל את החוק הישראלי על יו"ש ובקעת הירדן, כשברור שלא תקום מדינה פלשתינית. גם האמריקנים מבינים שהתנאים שהם הציבו לפלשתינים הם כאלה שאין סיכוי שיעמדו בהם. אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ההיסטורית להחיל את החוק ביהודה ושומרון – ומהר", אומרת שקד.
את לא מודאגת ממרכיב ההקפאה בתוכנית האמריקנית?
"ההקפאה היא רק מחוץ לשטחי הסיפוח, ששם להבנתנו לא יהיו יישובים. התוכנית בעצם קוראת לנו לנצל טוב יותר את השטח ולבנות בניינים בהתיישבות".
יש גם סכנות במתווה הזה.
"יש לא מעט סכנות בתוכנית הזאת. הגדולה ביותר היא שתוקם מדינה פלשתינית. בשביל זה אנחנו צריכים להיות חזקים ומשמעותיים. הרי בלי הלחץ של בנט, שלי ושל סמוטריץ' לא היינו מתקדמים לריבונות. כשבנט ואני נכנסנו לפוליטיקה ב-2013 ודיברנו על החלת ריבונות הסתכלו עלינו כמו על שני הזויים ואחרי שבע שנים זה קורה. זה התפקיד של הימין האידיאולוגי והציונות הדתית".
נתניהו עלול לנסות למסמס את זה בכל מיני תואנות.
"זה לא ייפול בגלל תקופת בחירות וגם אף יועץ משפטי לא יכול לעצור את החלת הריבונות. צריך פשוט לקבל החלטה. הממשלה צריכה לאשר, ואחר כך אם ירצו באופן חגיגי יביאו את זה גם לכנסת. כבר עכשיו אנחנו שומעים קולות שזה לא יגיע ביום ראשון לממשלה, ונעשה כל מה שאפשר בכוח הפוליטי שלנו כדי שהריבונות תאושר הכי מהר. אסור לפספס הזדמנות ואי אפשר לדעת מה יקרה במזרח התיכון מחר".
הקרב על הבית
שקד עברה רכבת הרים בשלוש מערכות בחירות. מריצה עם נפתלי בנט לבד בימין החדש ואי מעבר של אחוז החסימה, לראשות מפלגת ימינה בסיבוב השני וחזרה למקום השני בימין החדש והשלישי ברשימה לכנסת. עד הרגע האחרון התלבט נפתלי בנט על החיבור עם האיחוד הלאומי והבית היהודי ששקד דחפה אליו, ובסופו של דבר לכל הצדדים נשאר טעם רע מהדרך.
איילת שקד לא מסתירה את העבר, אבל מעדיפה להביט לעתיד. "הדרך הייתה קשה ועשינו כמובן טעויות, אבל בסופו של דבר התוצאה הסופית היא מאוד טובה ומרשימה. היא גם מייצגת את כל הקשת הרחבה של הציונות הדתית, גם נותנת משקל מאוד משמעותי לנשים כפי שאין בשום רשימה אחרת וגם אנשים טובים שיודעים לעבוד יחד ובשיתוף פעולה".
את מצטערת על התקופה שבה עמדת בראש ימינה?
"לא, זו לא הייתה טעות. זה היה הדבר הנכון לאותו זמן. בנתונים שהיו, שבעת המנדטים באותו רגע היו אכזבה אל מול הסקרים, אבל כשמסתכלים על המספרים רואים שבסופו של דבר מדובר באותם מנדטים שהצביעו למפלגות הימין גם בסיבוב הראשון".
"אני עשיתי את הכי טוב שיכולתי. עבדנו מאוד קשה. אני שמחה היום שאנחנו עובדים שוב כולם ביחד ומעדיפה תמיד את מודל האיחוד. אני שמחה גם שנפתלי עומד בראש המפלגה. הוא שר ביטחון שעושה עבודה מצוינת. באנו לפוליטיקה כדי לעשות ולשנות, ואני בסדר גמור עם זה שאני לא ראשונה. אני מקווה שנקבל תוצאה טובה וכנגזרת מכך תפקידים ביצועיים משמעותיים בממשלה הבאה".
יש בציונות הדתית קולות שמאוכזבים מהרכב הרשימה ומהדרך שבה הורכבה. מה את עונה להם?
"אני שומעת קולות של אנשים שאומרים שלא יצביעו לרשימה שלנו, בגלל שאדם כזה או אחר נמצא שם. הרי אף אחד לא מסתכל על הרשימה של הליכוד ואומר לעצמו שבגלל אדם אחד הוא לא יצביע לה. אצלנו חושבים שיש פריבילגיה לעשות את זה. אנחנו נלחמים במצב הזה. היום אנחנו אוחזים רק בחמישה מנדטים מתוך עשרה של הציונות הדתית, ואין סיבה שכל העשרה לא יהיו איתנו. במובן הזה אני מקנאה באחוזי ההצבעה אצל החרדים שמגיעים בהמוניהם. הגיע הזמן שגם בציונות הדתית יהיו מאה אחוזי הצבעה.
"בנוסף לכך צריך לזכור שהדאגה לצרכים של הציונות הדתית היא בראש מעיינינו. בסוף כשיש בעיה באים אלינו, לא לציפי חוטובלי או לזאב אלקין. כשרוצים לקדם משהו לציונות הדתית או לעמדה האידיאולוגית שלה, רק אנחנו נוכל לקדם זאת. לליכודניקים אין כוח לקדם דברים כאלה בתוך הליכוד. הציבור הדתי-לאומי צריך להבין שגם מבחינת הצרכים שלו, גם ברמה האידיאולוגית וגם ברמה אנשי המעשה, אנחנו הכתובת הטובה ביותר בשבילם".
לדעתך, לימין יש סיכוי ריאלי להגיע ל-61 מנדטים, בלי ליברמן?
"בבחירות הקודמות אחוזי ההצבעה בציונות הדתית היו נמוכים מבעבר בעוד שבמעוזי השמאל הם היו גבוהים יותר. אם נדע לפעול כדי להעלות את אחוזי ההצבעה אצלנו בציונות הדתית ובמעוזים של הליכוד – וזה תלוי גם במה שיקרה בצד השני – יש סיכוי להגיע ל-61. הכול תלוי באחוזי ההצבעה ובשתי עובדות: שכחול לבן זו מפלגת שמאל, ושבבחירות האלה יכריעו בין ממשלת ימין-חרדים לממשלת שמאל-ערבים והצבעה לליברמן משמעותה מערכת בחירות רביעית. אם הציבור יבין שהפעם נדרשת הכרעה ברורה וייצא בהמוניו להצביע, אני חושבת שיש סיכוי, גם אם לא גבוה, להשיג רוב".
אופציית האופוזיציה
במערכת הפוליטית ובעיקר בליכוד מנסים לצייר את אנשי ימינה כמי שרוקדים על שתי החתונות – נמצאים בימין אבל מפלרטטים גם עם מפלגת כחול לבן. אלא שבימינה נמצאים במאבק לא פשוט על קולות דווקא עם כחול לבן. דתיים ליברליים שחשבו אולי לתמוך בימין החדש, לאחר החיבור שוקלים לתת את קולם למפלגתו של בני גנץ, שאף מנהלת קמפיין חזק מבעבר בתוככי הציונות הדתית.
איך תענו לקמפיין האינטנסיבי של כחול לבן בציבור הדתי?
"הציבור הדתי-לאומי צריך להבין שהצבעה לכחול לבן משמעותה הצבעה לממשלה של השמאל והערבים. צריכים להבין שכשמצביעים לכחול לבן – בעצם ההצבעה היא ליעל גרמן ועפר שלח ואפילו לאיימן עודה. זו המציאות. מקבלים שמאל מאוד קיצוני, שמתהדר בכמה עלי תאנה. מי ששייך למגזר הזה חייב להבין שכחול לבן אינה מהווה בשבילו בית בשום צורה. יש כאלה שמתקשים להצביע לנתניהו וזה בסדר, הם יכולים לתת את קולם לנו ולא לברוח לכחול לבן. לא צריך להסתכל על אדם אחד אלא על הרשימה כמכלול, ויש בה נציגים נאמנים לציונות הדתית הליברלית, שזה בדרך כלל פלח האוכלוסייה שעלול לפנות לכחול לבן".
בליכוד טענו שהמפלגה שלכם אינה מחויבת לנתניהו אלא מנהלת מגעים גם עם המתחרים.
"המטרה שלנו היא קודם כול להקים ממשלת ימין, בוודאי לאור תוכנית המאה שבה יש אתגרים גדולים. אגב, יכולה לקום ממשלה של הליכוד וכחול לבן בלבד שהתוכנית תהווה לה בסיס, בלי גורמי ימין אידיאולוגי שאולי יקשו במובן מסוים. צריך לזכור שגם בפעם שעברה היינו חלק מגוש הימין שהיה אמור להקים ממשלה עם הליכוד וכחול לבן. במקרה הזה זה לא יהיה שונה, אלא שהפעם יש עניין אידיאולוגי שלא היה מונח לפתחנו והוא תוכנית המאה. אנחנו לא ניכנס לממשלה שלא תקבל את הקו האידיאולוגי שלנו בנושא התוכנית".
אם כחול לבן תהיה זו שתקים את הממשלה ותוביל אותה – אתם תהיו בה?
"לא".
אתם לוקחים בחשבון אפשרות שתישארו באופוזיציה?
"גם אופוזיציה זו אופציה. כל פוליטיקאי צריך לדעת להתמודד גם עם מקום באופוזיציה. בגלל שאנחנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית ויש לנו אחריות מאוד גדולה לנצל את ההזדמנות ולדאוג שיחילו את החוק על היישובים ביהודה ושומרון, אני אומרת ומבהירה שאם נהיה באופוזיציה זה לא יקרה".
מה השאיפות שלכם בממשלה הבאה?
"אנחנו שואפים בוודאי לקבל את התיקים הבכירים שאנחנו אוחזים בהם היום ואת תיק המשפטים. אנחנו כמובן שואפים מעכשיו להיערך לבחירות לרבנות הראשית, כי בחירת רב ראשי מהציונות הדתית היא אחת המטרות החשובות של מפלגת ימינה. בפעם שעברה היו בינינו חילוקי דעות והיינו חדשים בפוליטיקה ולא הצלחנו. בהתמודדות על הרבנות בירושלים כבר הצלחנו להביא לבחירת הרב אריה שטרן. גם תיק הדתות צריך להיות על הפרק ואין שום סיבה שהציונות הדתית תזניח אותו".
עם זאת שקד מודעת לעובדה שסביר שלפחות חלק מהתיקים הבכירים שמפלגתה מחזיקה בהם לא יהיו בחזקתה לאחר הבחירות אם תהיה בממשלה. לדעתה בימינה צריכים לכוון הכי גבוה שאפשר ולנצל את כל הכוח הפוליטי שיושג בבחירות. בקונסטלציה שבה יש ארבעה מועמדים שדרושים להם תפקידי שר, במפלגה שנכון לעכשיו מוערכת בכשבעה מנדטים, תצטרך המפלגה לעבוד קשה מאוד במשא ומתן הקואליציוני, כמובן בהנחה שהפעם תושג ביום הבוחר הכרעה ברורה.