שידור-חי

ועדת הכנסת הקבועה בראשותו של ח"כ אבי ניסנקורן התכנסה הבוקר (חמישי) לדיון ראשון בבקשתו של חבר הכנסת חיים כץ לקבל חסינות.

בדיון משתתפים בנוסף לחברי הוועדה וחכ כץ גם היועץ המשפטי לממשלה שינמק אישית את התנגדותו לבקשת החסינות ובכירים בפרקליטות.

הוועדה הוקמה בעיקר לנוכח שאיפתה של סיעת כחול לבן לדון בבקשת החסינות שהגיש ראש הממשלה נתניהו, אולם לאחר שנתניהו משך את הבקשה לחסינות נותרה על סדר יומה רק בקשתו של השר לשעבר כץ.

יו"ר הוועדה ח"כ אבי ניסנקורן פתח את הדיון ואמר, "אני מכיר את ח"כ חיים כץ שנים רבות בתפקידיו השונים. כיו"ר ועדת העבודה והרווחה וכשר העבודה. והן מתפקידי כיו"ר ההסתדרות".

"אני מעריך את פועלו ועשייתו החברתית. אני מניח שרבים מכם מכירים את חיים כץ שנים רבות ולכן אני בטוח שדיוני החסינות קשים לכולנו", ציין.

"יחד עם זאת השיקול היחיד שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא לבחון האם העילות לחסינות הקבועות בחוק מתקיימות במקרה זה", הוסיף ניסנקורן.

בתחילת הדיון שאלו חברי הכנסת שאלות מקדימות את היועמ"ש של הוועדה:

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): בהתאם לחוק החסינות אם ח"כ עושה את עבודתו ועושה פעולה, גם אם יש חשש לעבירה פלילית תוך כדי מילוי תפקידו, סעיף 1 לבדו היה יכול למנוע את הדיון. השאלה האם היועמ"ש שקל את הסעיף הזה. בנוסף, אין שום סעיף שמבהיר שהחסינות שהכנסת יכולה להעניק, היא רק דיונית. לכן אפשר להסיק שהיא גם מהותית. לא סביר שהכנסת לא תוכל להעניק חסינות מהותית.

ח"כ גדעון סער (הליכוד): "בתסריט בו ועדת הכנסת ומליאת הכנסת סבורות שיש חסינות מהותית, ובביקורת שיפוטית הדבר עומד על כנו, האם עדיין נידרש לבקשה נוספת בכנסת הבאה? זה מצריך הסבר".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "אם אני צריך להניח שכל מה שנכתב בכתב האישום הוא נכון עובדתית. התחושה היא שהעילה הראשונה מאוינת במצב כזה. איך יוכלו להוכיח שהעובדות נכונות ושעשה את פעולותיו במסגרת תפקידו."?

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "אם אנחנו כח"כים מגיעים למסקנה שיש חסינות מהותית, זה תפקידנו. יש ארבע עילות והראשונה היא המהותית. איך ייתכן שלא נוכל להיכנס לגופו של כתב האישום".

ח"כ רויטל סויד (העבודה גשר): "איך אנחנו אמורים להתייחס – אם בסופו של דבר יתנהל הליך בבימ"ש על הדברים הללו הוא יתנהל, האם הייתה כוונת זדון".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "ההפרדה בין החסינות הדיונית למהותית, חדשה ואני מבקש הבהרות. אם הכנסת קובעת שזה נעשה במסגרת עבודת הכנסת, אני לא מצליח לרבע את המעגל".

היועמ"ש עו"ד ארבל אסטרחן השיבה לח"כים: "אנחנו פועלים לפי החוק שקובע שאנחנו בדיון על חסינות דיונית. אין עילה מבין העילות שהוועדה מוסמכת לשקול שהוא לא ביצע את המעשה או שזו לא עבירה. זה לא בסמכות הוועדה. היה מקרה ידוע בשנות ה-90 כששמעון פרס היה שר החוץ ואמר שאין מסמך שח"כ נתניהו טען שקיים. נתניהו עלה וקרא את המסמך הסודי. בית המשפט פסק שנתניהו לא תכנן מראש את קריאת המסמך ונגרר לכך בתגובה ספונטנית. הקראת המסמך אינה אירוע שעומד בפני עצמו. הגילוי של המסמך היה סיכון כרוך וטבעי בעת מילוי תפקידם של חברי הכנסת. זו דוגמה לאותה גלישה שעליה ח"כ לא יעמוד לדין".

היועמ"ש ד"ר אביחי מנדבליט אמר לחברי הוועדה, "גם אני מכיר את ח"כ כץ שנים רבות ואת אופיו ומעריך אותו באופן אישי. אני לא מקל ראש ברגישות הרבה שגלומה בתפקיד של כל חבר כנסת, במיוחד שמדובר בתהליך החקיקה. ואולם, הפעולה של ח"כ כץ, הייתה חריגה מפעולת ח"כ. מדובר במעשים פסולים שמגבשים עבירה פלילית".

"כץ משרת ציבור ותיק ומיומן ויצאתי מנקודת הנחה שהוא לא ראה רק את טובתו האישית בחקיקת החוק, ח"כ כץ לא פגע בציבור ואני משוכנע שהוא סבר שהוא מיטיב עם הציבור. אולם הוא היה בניגוד עניינים חריף בכך שהוא הסתיר מידע מהציבור. אני ער להבדלים בין חברי הכנסת לאחרים בשירות הציבורי ומגיעות אלי לא מעט תלונות לגבי ח"כים וכמעט כולן נסגרות בלי שאתם יודעים עליהם. זה מקרה חריג. כתב האישום עוסק בעיקרו בפעולות מינהליות של יו"ר ועדה בכנסת, שכללו בין היתר מעשי הסתרה", הסביר מנדלבליט.

לדבריו, "הודעתי לח"כ כץ כי בכוונתי להעמידו לדין באשמת שוחד מרמה והפרת אמונים. זימנתי את כץ לשימוע. ולאחר ששמעתי את דבריו של ב"כ של ח"כ כץ, שוכנעתי שיש יחסי חברות קרובים בינו לבין בן ארי, קיבלתי את טענתו ובעקבות כך שונה כתב האישום ונמחק סעיף השוחד. אולם קבלת הטענה מחזקת את הטענה כנגדו בעניין ניגוד עניינים".