בעוד שדור ה-Y, הדור שהכניס את הטכנולוגיה הדיגיטלית לחיינו, מתמודד עם כלל המשמעויות למאגרי הידע העצומים שאינם נשכחים לעולם, דור ה- Z שנולד לתוכה נושא על כתפיו את האחריות לסוג האנשים שמייצרת הטכנולוגיה הדיגיטלית.
המודל העסקי של כלל חברות הענק נשען על איסוף נתונים וניהול מאגרי מידע עצומים המאפשרים לו להכיר את השוק, לנתח את המידע ולשלוט בצרכן באמצעות הידע הדיגיטלי.
נשאלת למעשה השאלה האם הפרטיות, ערך הנחשב בעבר למקודש ואף מעוגן בחוק כבוד יסוד האדם וחירותו, לא רק שנרמסת ברגל גסה, אם כי נעלמת כליל מן העולם.
פרטיות בעולם הדיגיטלי - פגיעה בהסכמה
חשוב לציין כי בהיבט החוקי חברות ותאגידים מגינים על עצמם מפני תביעות וביקורות באמצעות מידע המתגלגל לאורך אלפי אותיות קטנות, בסיום לוחץ המשתמש על הכפתור השקרן ביותר שהוליד העולם הדיגיטלי: "קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש". בעצם ההצהרה הורדת האפליקציה, הגלישה באתר, הזמנת מוצר, קבלת שירות, שימוש בידע, הופכת את המשתמש לחשוף בפני חברות הענק, לרבות מידע אשר אינו רלוונטי כלל לשימוש באתר/יישום.
בעוד שבעבר מונחים דוגמת הזכות לפרטיות שלטו בשיח, כיום המונח האח הגדול אינו מתייחס רק לריאליטי טלוויזיוני אם כי בעיקר לקבלה והסכמה שלנו כצרכנים להיות חשופים בעשרות מאגרים, לעבור ניתוח אישיות, ניתוח הרגלי צריכה, לעתים חשיפה של מידע אינטימי (חיפוש מטפל נפשי, מטפל זוגי, מידע על מחלות/תרופות, מידע בנקאי ופיננסי, מידע אודות מיקום ועוד) ורגיש, ללא הזכות לחזרה בזמן ומחיקת המידע, גם אם נמסר בהסכמה, מאותם מאגרי שליטה.
האם ישנה דרך להשיב את הפרטיות בעידן הדיגיטליזציה?
כאשר העולם מתנהל כמעצמה טכנולוגית ומונחים דוגמת עוזרים דיגיטליים ובינה מלאכותית מלווים כל אספקט בחיינו, ישנה תמימות לא מועטה בטענה כי צריך ואף ניתן לשמר את הפרטיות. למעשה, הדרך היחידה להשיג את אותה פרטיות ואנונימיות ולהבטיח שלא לככב בכל מאגר מידע משום סוג, היא להישאר מחוץ לתמונה: להחזיק במכשיר סלולארי מדור 2 אשר אינו מחובר לרשת האינטרנט, אינו בר יכולת לעקוב אחר מיקום, לחפש מידע בספריות ציבוריות בלבד ולהימנע מחשיפה לתוכן דיגיטלי בכל צורה. אין הכוונה רק לתכני בידור, כי אם גם לקבלת מידע רפואי באמצעות סיסמה, הגשת דו"חות ותשלומים לרשויות באמצעות שוברים ידניים בלבד, התנהלות מול מוסדות פיננסיים בתקשורת פרונטלית ישירה ועוד.
נראה כי ברור לכל כי הטכנולוגיה המלווה אותנו ותורמת לנו בכל כך הרבה תחומי חיים לא תיסוג בשלב הזה, מה שמותיר את הצורך במציאה ויישום כלים להתמודדות עם המשמעויות שהיא מולידה, לרבות הפגיעה בפרטיות.
לוקח אחריות - על האחריות של החברות בעולם הדיגיטלי
מתי כוכבי, מייסד ומנכ"ל קבוצת AGT ודמות בכירה במשק הישראלי, בחר לשים את הדברים בצורה גלויה כאשר טען כי "דור המילניום הוא הדור האחרון שחווה פרטיות". כוכבי אמר את הדברים בוועידת התחזיות לשנת 2020 של אתר "כלכליסט", והתייחס גם לסוג האנשים שהסביבה הדיגיטלית מייצרת. בהתייחסו לדור ה-Z שנולד אל תוך הסביבה הדיגיטלית, בחר כוכבי באחריות לבחון את הניכור, את האלימות, את חוסר האמפטיה והדיכאון שמאפיינים את דור ה-Z, הדור שכביכול קיבל את העולם החדש במתנה.
כחלק מלקיחת האחריות ציין מתי כוכבי את הצעתו ליצירת "סרגל של אמינות", כלי אשר יספק נתונים אובייקטיביים בזמן אמת ויבטיח שליטה באמינות המידע לצד מיגור תופעת הפייק ניוז. ניתן לומר כי כוכבי למעשה מציע לשלוט במה שלא ניתן להילחם בו, ולעשות שימוש חיובי ואחראי בדיגיטליזציה ובעולם הטכנולוגי שנוצר, על יתרונותיו וחסרונותיו.