תקיפתו של הרב גבריאל פרחי בידי מוסלמי בבית כנסת בליל שבת עוררה את המודעות למצבם של יהודי צרפת. כך כותב עורך worldnetdaily ג'וזף פארה. יהודי צרפת, לדבריו, איבדו את ביטחונם האישי, והם מסתירים בצאתם לרחוב את זהותם. רבים מהם בוחרים לעלות לישראל. פרחי, מוסיף פארה, נפצע בתקיפה באורח קל, אך כמה ימים לאחר צאתו מבית החולים הוצתה מכוניתו במגרש החנייה שליד ביתו. פרחי אמר כי הוא מקווה שמקרה זה הוא חד פעמי ואינו מעיד על התחדשותו של גל האנטישמיות.
פארה כותב כי לאחרונה חוששים יהודי צרפת, המונים כ 600 אלף ונחשבים לקהילה הגדולה ביותר באירופה, כי צרפת חזרה להיות כמו בימי מלחמת העולם השניה – מדינה שאינה בטוחה עבור יהודים.
מאז תחילת מלחמת אוסלו הולך המצב ומתדרדר. צעירים יהודים רבים הותקפו כשהלכו עם כיפה לראשם, וההתנכלויות הרבות גרמו לשלטונות להציב שמירה מיוחדת לבתי הכנסת בערים השונות, כולל בפריס. לישראל עלו השנה מצרפת 2326 יהודים, 50% יותר מאשתקד.
פארה כותב כי אם בעבר שללו פוליטיקאים את האפשרות כי בצרפת תפרוץ אנטישמיות, כיום הם מודים שהדבר אפשרי. בשנה שעברה טען הנשיא שירק כי בצרפת אין אנטישמיות, וזאת בעוד קבוצות יהודיות טענו שהמתקפות האנטישמיות התגברו והן מצויות ברמה הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השניה. עתה גם שירק שינה את הטון.
כחלק מהמאבק בהתקפות אנטישמיות הורה השר לביטחון הפנים להגדיר את המתקפות כמעשים אנטישמיים ולא כוונדליזם, דבר שיקל על ההתמודדות, לדעתו, עם הבעיה.
אך אין די בכל אלו, ואחת התוצאות, כותב פארה, היא גל של עלייה לישראל. סטפני אוחנה, יהודיה בת 34 מפריז, אומרת כי היא מרגישה שרק ממשלת ישראל היא ממשלתה, וכי אף על פי שהדבר נשמע כפרדוקס, דווקא בישראל היא חשה בטוחה.
יהודיה בת 20 שצוטטה בעילום שם לעיתון לה מונד אמרה כי קיבלה החלטה לעלות לישראל לאחר שהיא וחבריה, שחבשו כיפות, הותקפו. "עד עתה היינו גאים להיות צרפתים. עתה אנחנו גאים להיות יהודים", אמרה.
האנתפדה מבעבעת בצרפת, אומר שמעון סמואלס ממרכז ויזנטל בפריז, ולדבריו, המלחמה המתקרבת בין אמריקה לבין עירק מאיימת מעל הראש כחרב דמוקלס.
עליית מדרגה במתיחות חלה כאשר האוניברסיטה הממשלתית הפריזאית "פייר ומארי קורי" ביקשה מהאיחוד האירופי להשעות את קשריו עם ישראל. לטענת רשויות האוניברסיטה תמיכה בקשרים אקדמיים עם ישראל פירושה תמיכה במדיניותה של ישראל. אך דווקא מעשה זה של האוניברסיטה יצר גל מחאה שגרם לאוניברסיטה לחדול מהקמפיין.
אחד מהפתרונות לאנטישמיות בכל הדורות היה הניסיון להסתיר את המראה היהודי. פארה מוסיף וכותב כי פרנסיס לנצנר, סגן נשיא התנועה היהודית הליברלית, אומר כי אינו מרשה לבנו הלומד בבית ספר יהודי ללכת עם כיפה ברחוב מחשש פן יבולע לו. סטפני אוחנה סיפרה כי החלה לאחרונה להסתיר בין בגדיה את תליון השרשרת שלה הנראה כאות עברית. לדבריה, הצורך להסתיר את יהדותה גורם לה לכאב רב.
שמחה אפשטיין, ראש מכון וידאל ששון, מכון בינלאומי לחקר האנטישמיות באוניברסיטה העברית, אמר כי קיימת בצרפת עוינות קבועה כלפי יהודים, ומשום כך צפויים גלים נוספים של מתקפות אנטישמיות.
פארה כותב כי לאחרונה חוששים יהודי צרפת, המונים כ 600 אלף ונחשבים לקהילה הגדולה ביותר באירופה, כי צרפת חזרה להיות כמו בימי מלחמת העולם השניה – מדינה שאינה בטוחה עבור יהודים.
מאז תחילת מלחמת אוסלו הולך המצב ומתדרדר. צעירים יהודים רבים הותקפו כשהלכו עם כיפה לראשם, וההתנכלויות הרבות גרמו לשלטונות להציב שמירה מיוחדת לבתי הכנסת בערים השונות, כולל בפריס. לישראל עלו השנה מצרפת 2326 יהודים, 50% יותר מאשתקד.
פארה כותב כי אם בעבר שללו פוליטיקאים את האפשרות כי בצרפת תפרוץ אנטישמיות, כיום הם מודים שהדבר אפשרי. בשנה שעברה טען הנשיא שירק כי בצרפת אין אנטישמיות, וזאת בעוד קבוצות יהודיות טענו שהמתקפות האנטישמיות התגברו והן מצויות ברמה הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השניה. עתה גם שירק שינה את הטון.
כחלק מהמאבק בהתקפות אנטישמיות הורה השר לביטחון הפנים להגדיר את המתקפות כמעשים אנטישמיים ולא כוונדליזם, דבר שיקל על ההתמודדות, לדעתו, עם הבעיה.
אך אין די בכל אלו, ואחת התוצאות, כותב פארה, היא גל של עלייה לישראל. סטפני אוחנה, יהודיה בת 34 מפריז, אומרת כי היא מרגישה שרק ממשלת ישראל היא ממשלתה, וכי אף על פי שהדבר נשמע כפרדוקס, דווקא בישראל היא חשה בטוחה.
יהודיה בת 20 שצוטטה בעילום שם לעיתון לה מונד אמרה כי קיבלה החלטה לעלות לישראל לאחר שהיא וחבריה, שחבשו כיפות, הותקפו. "עד עתה היינו גאים להיות צרפתים. עתה אנחנו גאים להיות יהודים", אמרה.
האנתפדה מבעבעת בצרפת, אומר שמעון סמואלס ממרכז ויזנטל בפריז, ולדבריו, המלחמה המתקרבת בין אמריקה לבין עירק מאיימת מעל הראש כחרב דמוקלס.
עליית מדרגה במתיחות חלה כאשר האוניברסיטה הממשלתית הפריזאית "פייר ומארי קורי" ביקשה מהאיחוד האירופי להשעות את קשריו עם ישראל. לטענת רשויות האוניברסיטה תמיכה בקשרים אקדמיים עם ישראל פירושה תמיכה במדיניותה של ישראל. אך דווקא מעשה זה של האוניברסיטה יצר גל מחאה שגרם לאוניברסיטה לחדול מהקמפיין.
אחד מהפתרונות לאנטישמיות בכל הדורות היה הניסיון להסתיר את המראה היהודי. פארה מוסיף וכותב כי פרנסיס לנצנר, סגן נשיא התנועה היהודית הליברלית, אומר כי אינו מרשה לבנו הלומד בבית ספר יהודי ללכת עם כיפה ברחוב מחשש פן יבולע לו. סטפני אוחנה סיפרה כי החלה לאחרונה להסתיר בין בגדיה את תליון השרשרת שלה הנראה כאות עברית. לדבריה, הצורך להסתיר את יהדותה גורם לה לכאב רב.
שמחה אפשטיין, ראש מכון וידאל ששון, מכון בינלאומי לחקר האנטישמיות באוניברסיטה העברית, אמר כי קיימת בצרפת עוינות קבועה כלפי יהודים, ומשום כך צפויים גלים נוספים של מתקפות אנטישמיות.