אריה פלמן, ממלא מקום ראש השב"כ בעבר ומי שעד לא מכבר כיהן כיו"ר תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל', מתייחס להמשך שיגור בלוני הנפץ והתבערה מרצועת עזה. זאת כמי שבמסגרת תפקידיו בשב"כ עסק בזירת עזה.
"אנחנו לא קובעים מדיניות ברורה ואסטרטגיה ארוכת טווח לגבי רצועת עזה", אומר פלמן ומוסיף: "אנחנו רק מגיבים וכשמאמצים מדיניות של תגובה מאבדים שליטה על התהליך והיוזמה עוברת לצד השני. כך קורה שרף הדרישות בצד השני הולך וגדל וההקלות שלנו בדיג בכספים וכו' הולכות וגדלות".
לדבריו "דרושה תכנית מאוד ברורה לגבי מדיניות ישראל על עזה. מי שחשב שכסף ימנע את הבלונים טעה", אומר פלמן הסבור כי על מנת להביא לרגיעה בעזה יש להציג תכנית מקלה ביהודה ושומרון ובכך לייצר תחושה של תקווה בקרב ערביי הרצועה במידה וינהגו אחרת.
לטעמו על ממשלת ישראל להכריע בדבר החזון אותו היא רואה לעתיד הרצועה ואיו"ש, אם כשתי ישויות נפרדות או כישות מחוברת בשני חלקיה. בהקשר זה הוא מזכיר את מנהרת המעבר בין אזור חברון לרצועת עזה, מנהרה המופיעה בתכנית טראמפ. "ממשלת ישראל באמצעות ראש הממשלה קיבלה את תכנית טראמפ, שיש בה הרבה דברים לטובת ישראל ואחד הדברים שישראל נותנת היא המעבר לעזה. המשמעות היא מדינה אחת וכדי שזה יקרה דורשים כמה תנאים ומדרגיות בתהליך".
"צריך להגדיר מה טוב לישראל, איך היא רואה את עצמה במרחב בין עזה ליהודה ושומרון עם מדינות שחלקן עוינות לנו", אומר פלמן המוסיף כי גם אם הדבר לא יקרה מחר בבוקר, "אם יקרה משהו טוב ביהודה ושומרון אין לי ספק שזה ישליך על עזה".
בנקודה זו חזר פלמן לתכנית ההיפרדות שבה דוגלת תנועתו ולטעמו בכוחה של ישראל לבצע את מה שהוא מגדיר כצעדים של היפרדות אזרחית מדורגת תוך הקפדה על שליטה ביטחונית. שאלנו מה ההבדל אם כך בין המצב הנוכחי שבו הרש"פ מנהלת את ענייניה האזרחיים ובכוחו של צה"ל להיכנס ולבצע שליטה ביטחונית על השטח כולו. פלמן סבור כי יש "ליצור רצף טריטוריאלי בלי לפנות ישובים, לא להכות ולהקטין את הרש"פ אלא לחזק אותה, ליצור מציאות שבה צה"ל לא יצטרך להיכנס לשטחי הרש"פ ולייצר מציאות של שתי מסגרות אזרחיות שחיות יחד עם מינימום חיכוך".
לדבריו לתנועתו "יש תכנית שבה היישות הפלשתינית חיה בתוך עצמה מבלי לראות ישראלים וכשיש מינימום חיכוך", אך את זאת יש לבצע "בצורה חכמה ובהדרגתיות עם בחינת כל מהלך של הפסקת הסתה, שינוי תכנית לימודים וכו'".
האם המשמעות היא מדינה פלשתינית בסופו של התהליך? פלמן הדוגל במדינה פלשתינית מפורזת סבור שהמציאות תהיה דומה לזו שקיימת כעת. הזכרנו בתגובה שמדינה תוכל לחתום על הסכמים עם האיראנים, בעוד במציאות הנוכחית כל נסיעה של אבו מאזן למצרים מצריכה אישור ישראלי, ובכך ההבדל הדרמטי.
פלמן מצידו אינו חושש מתרחיש עתידי של מדינה פלשתינית. מטרידה אותו יותר אפשרות של מדינה דו לאומית. "יש לנו שני איומים, תהום של מדינה פלשתינית ותהום של מדינה דו לאומית. לא ניפול לעולם לתהום המדינה הדו לאומית? אי אפשר לומר זאת. לעומת זאת יש לישראל תשובות להתמודדות הביטחוניות", הוא קובע. כששאלנו אם ישראל תוכל להתמודד עם ירי רקטות מהשומרון על נתב"ג וגוש דן השיב שאכן זו מציאות נוראה ואיומה שלא נאפשר אותה. הזכרנו שירי כזה יכול להגיע גם מחוליית מחבלים בודדת שאינה קשורה להנהגת המדינה הפלשתינית. פלמן מצידו טען שירי כזה של מחבלים יכול להיות גם היום. הזכרנו בתגובה ששליטה ישראלית ביטחונית על האזור כולו מונעת בפועל תרחישים שכאלה.
"אם הם לא ירצו מדינה, האלטרנטיבה שלהם תהיה להוציא מנדלה פלשתיני ולומר שנגמרו המלחמות והם רוצים להיות אזרחים שווי זכויות", מציג פלמן את התרחיש החמור ביותר לטעמו. "כשלא רוצים מדינה פלשתינית נחיה במדינה דו לאומית".
אם כן, שאלנו, מדוע שוב ושוב דוברי תנועתו מקפידים לומר שאינם מדברים על מדינה פלשתינית, אך בשיחה עמו אכן זהו היעד העתידי? פלמן שולח אותנו למסמכי תנועתו ושם, כך לדבריו, מצוין במפורש ש"הפתרון היחיד הוא שתי מדינות. היום אין היתכנות להוביל למצב של שתי מדינות ולהבטיח ביטחון, לא רק כי אין פרטנר אלא כי לא ניתן לקפוץ מאפס למאה. לכן לא מדברים על מדינה פלשתינית אלא על הפרדה ובניית הרש"פ תוך התפתחות מתמידה עד למנהיגות אחראית ולשת"פ שיעביר לשלב הבא של שתי מדינות".