ח"כ חיים כץ (הליכוד) פנה אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במהלך הדיון בהסרת חסינותו.
"יש בינינו מחלוקת מהותית ואני פגוע עד עמקי נשמתי מעצם הטענות כלפי. אני סבור שבמקרה שלי טעית בענק. אך יחד עם זאת אני מאוד מכבד אותך ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה".
"אני פעיל בשוק ההון מקצוען משנת 1968, ועד שהתמניתי לשר. כ- 47 שנים. אני מחשיב עצמי כמי שמבין היטב בתחום הזה וזאת הרבה לפני שהכרתי את מוטי בן ארי למרות שיש בינינו הרבה מאוד מחלוקות ואין בינינו שותפות כלכלית. אני איש שפיו וליבו שווים. לא זוכר מתי שיקרתי ובגיל 72 אינני מתכוון לשקר גם היום. שילמתי מחיר בכל המרדפים הללו. אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות. כלתי לא עמדה בלחץ והיא הפילה", הוסיף חבר הכנסת.
לדבריו, "אף פעם לא עניין אותי מה יגיד עיתונאי כזה או אחר. ידיי נקיות ואני לא חושב שאני צריך לעבור את מה שעברתי. שלוש וחצי שנים אני משלם על מה שלא עשיתי, בבריאות בשינה, בהגבלות כלכליות ואני חושב שמגיעה לי חסינות מהותית. אני מקבל שטעיתי שלא אמרתי שמוטי חבר שלי. אני מצטער על כך וגם על מה שנעשה למוטי. כסף לא במשחק הזה. הוא בא מבית עני ונותן בסתר. מכאן אני לא חושב שעברתי על עבירה כלשהי בתקנון הכנסת. אם כן, למה לא חקרו את נעה בן שבת יועמ"שית הוועדה. אם טעיתי זה היה בשגגה ולא הייתה לי שום כוונה שמוטי ירוויח שקל אחד מתיקון 44 ואני לא צריך לשלם לו. הייתי העד בגירושים שלו והוא לא המנטור שלי בשוק ההון".
כץ סיים את דבריו בפניה נרגשת לחברי הכנסת להעניק לו חסינות מפני העמדה לדין. "באתי לבקש חסינות כי התהליך הוא העונש. אני בן 72 ורוצה להמשיך לתרום למערכת. משפט זה 3 שנים ואין שום סיבה לתת לי את העונש. כשאני אזוכה זה לא יחזיק מים. אני באתי לבקש מכם- עבדתי ביושר ואני מבקש מכם לתת לי חסינות מהותית".
הדיון נפתח בהמשך טיעוני הסנגורית, עורכת הדין נווית נגב, שטענה בפני חברי הכנסת כי כץ צריך ליהנות מחסינות מהותית בנוגע לכתב האישום.
"בדיון הקודם הוצג כביכול שיקול הדעת של חברי הכנסת מצומצם וכמעט מאוין, בעוד אנחנו דנים בחסינות מהותית. התפקיד הוטל על ועדת הכנסת מכוח חוק יסוד החסינות וזו זכות וחובה של חברי הכנסת לדון ולהכריע בה. חשוב להבין, בכל פעם שיועמ"ש בא לכנסת בטענה של העמדה לדין, זה אומר שבעיניו אין חסינות מהותית. אך הסמכות לקבוע בעניין הזה היא של חברי הכנסת. הם אלו שיכולים לקבוע מהו מתחם הסיכון הטבעי", ציינה נגב.
עו"ד נגב ביקשה להתייחס לסוג הרטוריקה של היועמ"ש, "ועדת הכנסת דחתה את בקשת גורולובסקי לחסינות והיועמ"ש טען שהחלטת ועדת הכנסת סבירה ואני מציעה ומבקשת מהיועמ"ש להשאיר פתח לאפשרות שעמדתו של היועמ"ש לא תתקבל אך עדיין תישאר במתחם הסבירות כך שניתן יהיה להגן עליה בבג"ץ".
היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט הגיב לדבריה: "אני לא חולק על דבריה כי לא אמרתי אותם".
עוד אמרה נגב, "לטענתנו הלכה למעשה ביסוד כתב האישום עומד כלל שונה מהכללים הנהוגים בכנסת. זה יסוד הבלבול. הלכה למעשה התערבות בעבודת הכנסת. הייתה התעלמות מהמבחן של מהו עניין אישי, מתי קם ניגוד עניינים, ומתי קמה חובת גילוי".
עו"ד נגב ממשיכה בטיעוניה, "נגב ציינה כדוגמה את חוק גל בנוגע לרישום קרקעות חקלאים, דבר שמשמעותו העברת עשרות מיליוני דולרים לקבוצה קטנה של חקלאים. נטען שח"כ משתתפים בדיונים הקובעים הטבות לעצמם. יש פה דמיון גדול בשאלות הללו, באילו מקרים ח"כ יכול לגלוש לעבירה בניגוד עניינים. נקבע שגם שכשיש עניין אישי אין לשלול את הצבעתם במליאה. לגבי הוועדה נקבע, כי אין לפסול את השתתפות חברי המושבים והקיבוצים בדיוני ועדת הכספים. אנחנו טוענים לחסינות מהותית גם מכוח החסינות הדיונית ולצורך כך עוסקים במתחם עבודת חברי הכנסת. אנחנו טוענים גם לעילה השנייה בה חלה אפליה".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): שאלה "האם אחרי כל המהלך של ח"כ כץ הוא הרוויח מזה כסף או לא? 'עשוי היה' זה לא אומר שהוא הרוויח".
עו"ד נגב השיבה, "ברור שח"כ כץ לא הרוויח דבר לעצמו אחרת הפרקליטות הייתה יודעת לכמת זאת לכתב האישום".
בהמשך אמר מנדלבליט: "צריך להעמיד דברים על דיוקם. הפעולה לפי כתב האישום אינה רק חקיקת החוק, אלא מגוון פעולות ומצגים כוזבים שכללו הסתרה מכוונת. מדובר במרמה והפרת אמונים ברף הגבוה ביותר. איני מקל ראש בפעילות הגלומה בחקיקת חוק, ואני לא מתכוון להתערב בעבודה הסדירה של חברי הכנסת.
"החוק עשוי לסייע גם לציבור בלתי מסוים אבל תחילתו והולדתו היא במערכת אינטרסים של חברים מאוד מאוד טובים שהחלה כמערכת יחסים כלכלית ושוכנעתי שהפכה למערכת מעורבת חברית ואינטרסנטית כלכלית.
"אנחנו עוסקים במערכת יחסים חברית שיש בה אינטרסים כלכליים. ביחס לכך קובע חוק העונשין שאין מקום לשקול את גודל הקבוצה ובפרט השאלה אם הפעולה הייתה לטובת הכלל. אנחנו לא עוסקים בשוחד אך בניגוד עניינים חריף כזה עבירת השוחד היא מדרגה אחת מעל. וניגוד העניינים שכאן לא היה רחוק מעבירת השוחד".
מנדלבליט הקריא מחו"ד של יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון בדבר כללי אתיקה הנוגעים לגילוי נאות לחברי הכנסת ביחס לחוק ההמלצות ומתווה הגז. דבריו עוררו מהומה בדיון.
ח"כ איילת שקד הגיבה לדברי מנדלבליט: "אני לא מקבלת את חוות הדעת הזו, לא נפעל לפיה, ולא נבצע גילוי נאות על כל הצבעה במליאה". ח"כ מיקי זוהר אמר "דעתם של היועצים המשפטיים חשובים מאוד, אבל לא כזה ראה וקדש".
בהמשך, ח"כ כץ הגיב לדבריו של היועמ"ש ואמר, "אני מבקש להתייחס לכתב האישום. הוא (מנדלבליט) אומר דברים שלא היו ולא נבראו. הוא פגע בי בבריאות על סתם, ואתה רוצה שאני אשב ואשתוק. אני בסך הכל בן אדם, כלום מעבר לזה, ואני בן אדם ישר. אני לא שיקרתי בחיים שלי ומילה שלי זו מילה", תקף כץ.