גם אני רוצה ריבונות, כמוכם, כי לתושבי יהודה ושומרון נמאס להיות סוג ב', נמאס להתחנן למשכנתא, לסבול מתקלות חשמל בחורף, ולקבל יחס של 'תושב ארעי' ממערכות המדינה.
היעדר הריבונות מפריע לי כמו לכל המתיישבים ותומכיהם במחנה הלאומי. זה מציק שבעתיים כאשר בבית הלבן יושב נשיא פרו-ישראלי שהדהים את העולם בכוונתו להכיר בריבונות ישראל בכל יישובי יהודה ושומרון במסגרת 'תוכנית המאה' אותה הציג לצידו של ראש הממשלה נתניהו.
אבל אחרי המונולוג הקצר, קחו כוס מים והסתכלו מבעד לחלון הבית. באופק תראו מדינה משגשגת מבחינה כלכלית, מובילה בחדשנות, מתקדמת, כוח עולה בזירה הבינלאומית.
מיצובה של ישראל בליגת העל מתאפשר רק בזכות מערכת יחסים איתנה עם שאר מדינות העולם, ובראשן המעצמה החשובה ביותר - ארצות הברית.
כל זה קרה לא מעט בזכות ההנהגה הנוכחית. התברכנו בראש ממשלה מוכשר, מדינאי משכמו ומעלה, עם כישורים פוליטיים-מדיניים שאין שני לו, לפחות לפי שעה, במערכת הפוליטית.
מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן ניסה בנימין נתניהו לסובב את ההגה לטובת ישראל, לטובת ההתיישבות. לאחר מגעים ממושכים בין וושינגטון לירושלים פורסמה תוכנית המאה שהוכיחה כי נתניהו הצליח להשלים את הסיבוב של ההגה, אז עכשיו בואו ניתן לו לנווט את הספינה לחוף מבטחים.
יש טלטלות וסיכונים, זה לא נעים להוריד את הרגל מדוושת הגז דווקא כשרואים את היעד הסופי מול העיניים, אבל אם הנשיא האוהד ביותר של ישראל מבקש להמתין, אז נחכה עוד קצת. כן לריבונות, לא כרגע. כן לריבונות, אך במסגרת בחינת התוכנית הכוללת.
אמת. זה קשה לעיכול. בדיוק כמו הילד בן החמש שהעניקו לו סוכריה אך ברגע האחרון משכו אותה החוצה עם המקל לפרק זמן קצר ככל שיהיה.
אבל בדיוק בנקודת הזמן הנוכחית נדרשת אחריות ממלכתית גם מאיתנו. כמה קל עבור ראש הממשלה להביא ביום ראשון את תוכנית הריבונות לאישור. הוא יזכה לתמיכה כמעט מקיר לקיר במערכת הפוליטית. אבל אם על הדרך תכורסם הברית הכי אמיצה שהיתה לנו אי פעם עם ארצות הברית – זה פשוט לא שווה את זה.
יהיו שיטענו שאני נאיבי. שמה שלא קרה לפני הבחירות לא יקרה לאחר הבחירות. אני מקווה שאתבדה. אבל נניח: דומני שהאלטרנטיבה גרועה. הפעם זהו הזמן שלנו לגלות אחריות. כן לריבונות, רק בהסכמה אמריקאית.