הבדלים בין ההלכה היהודית לחוק הישראלי. הרב מנחם קופרמןלשכת עורכי הדין

עורכי דין מאזור ראשון לציון השתתפו השבוע ב''ערב עיון'' בנושא כתיבת צוואה חוקית שתקפה גם על פי ההלכה.

במרכז הערב שמעו המשתתפים את הרצאתו של הרב מנחם קופרמן, יו"ר 'כדת וכדין', מוסמך לדיינות ומומחה לצוואות הלכתיות.

"רצון ההורים או המורישים בכתיבת צוואה הוא בדרך כלל להסדיר את ענייני הירושה, כך שלא יהיו מריבות בין האחרים", אמר הרב קופרמן לערוץ 7.

"כאשר לצוואה אין תוקף הלכתי, ישנו חשש שהיורשים ההלכתיים יתבעו וידרשו משאר בני המשפחה לקבל לידם את החלק 'שמגיע להם' לפי ההלכה. במצב הזה האחים והאחיות מסוכסכים וכבר לא מדברים אחד עם השני", הוסיף.

לדבריו, "גם במשפחות שאינן דתיות או חרדיות קורה לא פעם שמתפתח סכסוך על חלוקת עיזבון, על בסיס רקע הלכתי. לפעמים כאשר יש לאנשים אפשרות להשיג יותר כסף הם ינסו להשתמש בכל אמצעי שעומד לרשותם – ובכלל זה כלים 'הלכתיים' וכל זאת כדי להשיג כמה שיותר. יש לא מעט מקרים, שבהם אח דורש מאחותו לוותר על חלקה בצוואה הואיל והיא אינה יורשת על פי ההלכה".

"ישנם כמה הבדלים מהותיים בין דיני הירושה שאימצה מדינת ישראל ובין ברירת המחדל ההלכתית. התוצאה של הבדלים אלה היא שגם מי שטורח וכותב צוואה, עדיין לא יכול להבטיח את זה שמשפחתו לא תריב על הירושה, כיוון שמבחינה הלכתית צוואה רגילה לא תקפה כלל", אמר.

הוא הסביר, "צוואה רגילה מתייחסת למה שקורה לאחר המוות, ההלכה היהודית קובעת ש'אין קניין לאחר המוות', כלומר אחרי שבן אדם הולך לעולמו, אין שום תוקף לציווי שלו. פעולות משפטיות צריכות להיעשות בעודו בחיים".

מימין: הרב קופרמן, עו"ד שניר נפתלי, הדיין הרב שטסמן ועו"ד קנבל
מימין: הרב קופרמן, עו"ד שניר נפתלי, הדיין הרב שטסמן ועו"ד קנבלצילום: לשכת עורכי הדין

הערב הסתיים עם סדרת הרצאות קצרות בהשתתפות הדיין הרב שלמה שטסמן מבית הדין הרבני בתל אביב, שהסביר את התפקיד והיתרונות של בית הדין הרבני בקיום צוואות. והשופט (בדימוס) בן ציון גרינברגר מבית המשפט המחוזי בירושלים, שהוסיף תובנות מזווית השיפוט ונתן גושפנקה המקצועית-משפטית למהלכים הלכתיים.

עו"ד עזרא גרוס, שותף במשרד יגאל ארנון ושות', חתם את הערב בהסבר כיצד משתלבת צוואה הלכתית בתוך התכנון הפיננסי הכללי של לקוחות בעלי חברות ועתירי נכסים.

את ערב העיון ארגנה ואירחה ועדת ירושה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין. עו"ד שניר נפתלי, יו"ר (משותף) לועדת ירושה במחוז מרכז, שיזם ודחף את קיום האירוע, סיפר לערוץ 7: "אני מבין שכעורך הדין שעוסק בענייני משפחה וגם עורך צוואות, על אף שמטרת עריכת הצוואה עבור הלקוח, היא בראש ובראשונה להסדיר את ענייני הירושה, מטרת חשובה לא פחות היא לדאוג לכך שלא יהיו מריבות בין היורשים. זה אחד החששות הקשים ביותר של לקוחות שפונים אלינו לכתיבת צוואות".

עו"ד נפתלי הסביר מדוע חשוב היה לו להרחיב את הידע של עורכי הדין בעולם הירושה ההלכתי. "חשוב מאוד לחשוף את ציבור עורכי הדין לכך שהפערים בין החוק להלכה עלולים לגרום לכך שהיורשים ההלכתיים (בנים) יתבעו וידרשו משאר בני המשפחה לקבל לידם את החלק 'שמגיע להם' לפי ההלכה, להנגיש להם את המידע ולהציע פתרונות למצב הזה, כדי שנוכל לעזור ללקוחות שלנו לתכנן את העיזבון מבחינה מיטבית מבחינה משפטית ומשפחתית, כדי למנוע מראש סיטואציה של מריבה, חלילה".