זה כבר נשמע כחומר "לא מעניין" כי כבר כתבתי עליו מספר פעמים ואת מי זה מעניין בימים שאין "מלך" בישראל ואין מי שיעשה סדר בדברים.
בליל שבת פרשת בשלח, הגיע "שליח" ולקח איתו חבר נוסף ממושב גני טל לבית גנזיו של הקב"ה.
אבדה קשה מאוד למושב גני טל. אבדה קשה מאוד לציבור "בוגרי" גוש קטיף. אבדה קשה מאוד לעם ישראל.
יוסי חברינו מצטרף לרשימה ארוכה של "בוגרי" גוש קטיף הנופלים חלל על לא עוול בכפם. אנשים שנושאים עמם את הכאב והצער והיגון של הגרוש הנורא וההרס של הבתים וגופם בגד בם וליבם נדם.
המספרים על החולים "בוגרי" הגוש הוא גדול ואין רשימה ואין מספרים מדויקים, אך ידוע כי בישובים הרבים שקמו אחרי הגרוש מסתובבים חולים רבים ואין אף גוף שמנסה להרים את הכפפה ולבדוק על מה ולמה נפלה עלינו הצרה הזו.
יוסף ישעיהו ברגר ז"ל חבר מושב גני טל שהגיע יחד עם יהודית ברגר יהודית אשתו שתחי' מהעיר ימית בשנת 1983. יוסי יחד עם חברו אלי סבח פתחו בעיר ימית מסעדה בשם "קצה המדבר". אלי שהיה אתמול בהלוויה, עמד בצד. ניגשתי אליו והזכרתי לו ימים כשהיינו מגיעים מגוש קטיף לעיר ימית לאכול לפעמים פת של ערבית במסעדתם. אלי סיפר לי שיוסי ז"ל דיפדף בחומש ומצא את הפסוק עם המילים "קצה המדבר" ואמר זהו השם המתאים למסעדה שלנו. העיר ימית קצה המדבר ומשם מתחילה ההתיישבות הישראלית.
יוסי חלה לפני מספר שנים והשתדל בכל כוחו להגיע לבית הכנסת לתפילות ולשיעורים. ראינו על פניו כי הוא משקיע את כל כוחו שלא לאבד את אמונתו בקב"ה ותמיד חייך ואמר "יהיה טוב".
כאב לו מאוד הנושא של החולים הרבים מאנשי גוש קטיף וגני טל. באחת התפילות בתפילת שחרית של שבת, יוסי הגיע אלי התכופף ואמר אני רוצה לדבר איתך. האמת שלא ידעתי על מה ולמה.
בסוף התפילה...אולי בזמן קריאת התורה, מאחר והבנתי שיש משהו על ליבו וניגשתי אליו ושאלתי במה המדובר.
יוסי התחיל לעבור איתי בית בית ברחוב שלנו כאן בגני טל שחלה במחלה וציין את זו שנפטרה ואת כלתי היקרה, הדס סנדר ע"ה ועוד ועוד ואומר לי ...מוטי מה יהיה? אתם כבר נפגעתם, תראה אותי איך אני נראה בואו ונרים צעקה.
יוסי היקר, אולי זו היתה אמירה שלך, אולי זו בקשה מעין צוואה שיש לממשה. אתמול בזמן ההלוויה שלך ניגשתי אל אחד מ"ההנהגה" של "בוגרי" גוש קטיף לשבת ולבדוק מה ניתן לעשות בנושא התחלואה הרבה.
קשה לנחם משפחה של חברים שהתגוררנו יחד עשרות שנים...יהודית וכל הילדים, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
אתמול "חודש" המנהג המכבד מאוד את הנפטר. הלוויתו של יוסי יצאה מביתו במושב גני טל ואת מיטתו נשאו והובילו חבריו ובני משפחתו בדרך בה היה הולך קרוב ל 15 שנה מביתו לבית הכנסת של גני טל שהיה מרכז חייו.
ההספדים והקדיש מפי הבנים נאמרו בכניסה לבית הכנסת ב"רחבת קול" שם מתקיימות השמחות של גני טל ואתמול "חודש" המנהג גם של הפרדות מאנשים יקרים שאותם תמיד נזכור ונאהב.
בסיום ההספדים בבית העלמין כולם שרו בקול חרישי את השיר שיוסי כל כך אהב על פי בקשת הבנים.